"אי אפשר לשפר את המצב בבנקאות כפי שנעשה בסלולר"

"אי אפשר לעשות שינוי בבנקאות כפי שנעשה בענף הסלולר - אין מספיק בשר לזה", כך אומר בראיון ל"גלובס" ד"ר אסף כהן, מי שהיה סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, ועבד צמוד לשר התקשורת דאז ושר האוצר כיום משה כחלון בהובלת הרפורמה בשוק הסלולר. "יש מה לעשות כדי לשפר את המצב בענף הבנקאות, אבל לא בכזה אפקט כמו שראינו בסלולר. אי אפשר לגזור ולהדביק את הרפורמה שנעשתה שם לענפים אחרים", הוא מוסיף.

כהן חיבר בעבר את חוות הדעת שהיוו הבסיס למהפכה שביצע כחלון בענף הסלולר, ועמד בין היתר בראש ועדת מכרזים להקצאת תדרים למפעילים הסלולריים החדשים. לפני כארבע שנים הוא עזב את משרד התקשורת, ועבר לעבוד כאסטרטג ראשי של חברת הייעוץ הפיננסי גיזה-זינגר-אבן. פירמת הייעוץ עובדת גם עם המערכת הבנקאית, וכהן מלווה בימים אלה את איגוד הבנקים בעבודתם מול הועדה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, שהקימו באחרונה משרד האוצר ובנק ישראל. גיזה-זינגר-אבן גם תקיים מחר כנס בנושא רפורמות לקידום התחרות במערכת הבנקאות באוניברסיטת ת"א.

לדברי כהן, יש לא מעט נקודות דימיון אך גם שוני בין ענף הסלולר לתקשורת (ראו הרחבה בהמשך), וניתן ללמוד מהרפורמה בענף הסלולר, כאשר באים ליישם שינויים גם בענף הבנקאות. "ניקח לדוגמה את הסרת חסמי מעבר של לקוחות בין חברות. הסרת החסמים היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק להגברת התחרות", אומר כהן.

- למה הכוונה?

"ב-2007 נכנס נושא ניידות המספרים לשוק. במשך רבעון אחד הייתה עלייה בנטישה של לקוחות, אבל לאחר מכן הרווחים של חבורת הסלולר המשיכו לצמוח והתחרות לא השתפרה. רק כאשר המתחרים החדשים נכנסו השתפרה התחרות. מצד שני, בלי ניידות המספרים, אני לא מאמין שהשחקנים החדשים היו מצליחים לצמוח כפי שצמחו. חשוב להסיר חסמי מעבר, אבל בלי להכניס מתחרים חדשים אתה משפר רק במעט את השוק. מנגד הכנסת שחקנים חדשים מבלי להסיר חסמי מעבר גם כן לא תצליח להביא לשיפור התחרות".

- כיצד יש להכניס מתחרים חדשים?

"בענף הסלולר המדינה נתנה לשחקנים החדשים טריגר להיות אגרסיביים. במסגרת מכרז התדרים נקבע כי שחקן שלא יגיע תוך מספר שנים לנתח שוק של 7% יצטרך לשלם למדינה סכום עד מאות מיליוני שקלים. הטריגר הזה היה מספיק חזק, ועובדה שהם הגיעו לנתח הזה הרבה לפני הזמן. שחקן שיכול להגביר תחרות בשוק הוא מי שיש לו מחויבות לעשות זאת באמצעות התחייבות או השקעה כספית. גם זהות השחקן חשובה, אם כי הרגולטור לא תמיד יכול לשלוט בזה. בסלולר לדוגמה, העובדה שלגולן טלקום לא היו לו עסקים בארץ וכמובן הרקע שלו בענף התקשורת, סייעו לו להיות אגרסיבי ולהגיע לתוצאות".

- אבל הבנקים לא דומים לסלולר. מה יכולה המדינה לדרוש מהשחקנים? היא הרי לא נותנת להם משאב כמו התדרים בתקשורת.

"נכון, ולכן המצב בבנקים יותר מורכב מאשר הסלולר, וברור שלא כל מה שנעשה בסלולר אפשר לעשות בבנקאות".

- מה לגבי פיקוח על מחירים או הפחתת עמלות?

"ראינו בסלולר כל מיני תיקונים צרכניים, כמו טיפול בדמי הקישוריות, ביטול חיוב לפי דקה והחלפתו לחיוב לפני שנייה. הדברים האלה טובים ומוצדקים, אבל לא השפיעו על רמת התחרות. אם השוק לא מספיק תחרותי, החברות מוצאות דרכים לפצות את עצמן על הפגיעה בהכנסה. חברות יודעות להסתדר עם רגולציה צרכנית מדודה, זה לא מה שמביא את השינוי".

- מה דעתך על היוזמה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים?

"בתחום התקשורת לא נעשה צעד דומה של הפרדת פעילות מהחברה, כך שקשה להשוות. בכל אופן כשעושים צעד כזה צריך לשקול כמה דברים - למי מוכרים, כי זהות הקונה מאוד חשובה. כמו כן צריך לבחון עד כמה צעד כזה יוסיף לתחרות, אל מול המחיר של פירוק שירות בנקאי מהבנקים".

- אז אם לא שחקנים חדשים או הפרדת חברות כרטיסי אשראי, מהיכן יכולה להגיע התחרות בבנקים?

"אני חושב שהטכנולוגיה היא גורם משמעותי. גם בסלולר, הטכנולוגיה מאוד תרמה - הווטסאפ החליף הודעות והסקייפ החליף שיחות, כך שהיום חברות הסלולר מקנות בעיקר שירותי דאטה, והמוצר שלהן הפך להרבה יותר פשוט. גם בבנקאות הטכנולוגיה צפויה לשפר את התחרות - אנחנו רואים לדוגמה מה עושים מיזמי ה-P2P בעולם (פלטפורמות טכנולוגיות למתן הלוואות ישירות בין אנשים, ע.א). בד"כ הרגולטור מפגר מאחורי השינויים הטכנולוגיים. המשימה שלו תהיה לעקוב אחריהם ולהיות איתם".

קריסה בסלולר - לא כמו נפילת בנק

ציינת כי ישנם הבדלים בין ענף הבנקאות לענף הסלולר בתקופה שלפני הרפורמה. מה הם?

"ראשית כול הרווחיות. הרווחיות בסלולר הייתה גבוהה, אם כי לא חריגה ביחס לעולם, והיא רק הלכה וצמחה. בבנקים הרווחיות לא חריגה מבחינת תשואה על ההון, ושיעורי הרווחיות אף נמצאים במגמת ירידה. גם מדיניות הדיבידנד שונה - בסלולר ראינו מדיניות אגרסיבית של חלוקת 100% מהרווח, ובבנקים ממש לא".

- אבל הרווחיות הנמוכה בבנקים נובעת גם מהיעילות הנמוכה והוצאות השכר הגבוהות. בנטרולן, שיעורי הרווח בבנקים אולי עודפים, לא?

"רגולטור אף פעם לא יודע עד הסוף אם החברות יעילות. בזמנו חברות הסלולר נתפסו כיעילות, אלא שלאחר כניסת התחרות, הן בכל זאת הצליחו לחתוך 3.7 מיליארד שקל בשנה מהוצאות התפעול שלהן, שהן כשליש מההוצאות. אז או שבניגוד לדעה הרווחת הן לא היו יעילות, או שבגלל שהשוק השתנה, אופן השירות שלהן השתנה. אפשר להתווכח לגבי השאלה אם הבנקים יעילים או לא. מה שבטוח זה שבשורה התחתונה, בעלי המניות בבנקים לא נהנים כיום מרווחיות או דיבידנדים חריגים".

- אילו עוד הבדלים אתה מוצא בין המגזרים?

"קיים נושא היציבות. למשרד התקשורת חשובה היציבות של חברות התקשורת, והוא אמון עליו. יחד עם זאת, ברור שהזעזוע למשק מנפילה של חברת סלולר הוא הרבה פחות נוראי לעומת מקרה של נפילת בנק. גם היחס של הצרכנים שונה בין המגזרים. בסלולר הייתה נכונות של הלקוחות לעבור, והיה צריך רק להסיר להם חסמים. לעומת זאת ההחלטה והביצוע של מעבר בין בנקים יותר מורכבת. סוגיה נוספת היא שבסלולר המטרה ברפורמה הייתה לשפר את רווחת משקי הבית והתחרות עליהם. בבנקים הסוגיה מורכבת יותר, והחשש הוא שהריכוזיות בענף משפיעה על הכלכלה כולה, שכן לבנקים יש הכוח להחליט למי להעניק כסף - כלומר ריכוזי כוח בידי מעט גורמים עלול לפגוע בכלכלה ואולי אף בדמוקרטיה".

לצד ההבדלים שכהן ממפה, הוא מציין כי יש גם נקודות דימיון בין שני הענפים. "שני הענפים מתאפיינים ברמת ריכוזיות גבוהה. חשוב לציין כי יש הבדל בין רמת ריכוזיות לתחרות - התחרות בענף הסלולר השתפרה מאוד, אבל הריכוזיות ירדה רק במעט. למעשה לפי מדד הרפינדל-הירשמן הבוחן ריכוזיות ענפית, ענף הסלולר ריכוזי יותר מהבנקים גם היום - ערך ענף הסלולר במדד הוא 2,405 בעוד בבנקים הוא כ-2,000", אומר כהן.

- מה עוד דומה בין הענפים?

"המוצר בסלולר בעידן שלפני הרפורמה היה מורכב, וכלל התחייבות, מחיר לדקת שיחה וכדומה. גם המחיר של המוצר הבנקאי מורכב וכולל גם עמלות וריביות, ובשניהם היה קשה להשוות בין ההצעות השונות בשוק. גם שיעורי הנטישה בשני הענפים דומים ונמוכים - בסלולר לפני הרפורמה הוא עמד על כ-12% בשנה, ובבנקים הוא מוערך בכ-7%.

"מה שעוד דומה במצב בין הענפים, הוא שבשניהם עיקר הבעיה היא במגזר משקי הבית. גם בסלולר היה ברור שהעסקים מקבלים מהחברות תנאים טובים, ומטרת הרפורמה הייתה לשפר את מצב משקי הבית. גם בבנקים יש הבדל בתחרות בין סגמנטים שונים. בעסקים הגדולים יש תחרות לעומת משקי הבית, וגם בתוך משקי הבית יש הבדלים - לדוגמה במשכנתאות יש תחרות גבוהה".

כהן מציין כי נקודת דמיון נוספת היא בהשוואה לעולם. לדבריו, "לפני הרפורמה בסלולר, המצב בישראל לא היה גרוע. המחירים היו פחות או יותר כמו הממוצע בעולם, והשירות היה טוב. זאת מכיוון, שהכוח של חברות הסלולר בעולם מול הרגולטור והצרכן מאוד חזק. גם בבנקים אנחנו לא רואים מחירים חריגים לעומת המצב בעולם".

- אם זה היה המצב בענף הסלולר, אז למה הובלתם רפורמה?

"לא טענו שהמצב גרוע, אבל אמרנו שיכול להיות יותר טוב. רצינו לפתוח את השוק לתרות, ואם אכן המחירים סבירים, אז לא יקרה כלום. התפקיד שלנו היה להוריד חסמים ולהכניס תחרות, ושהשוק יעשה את שלו".

 השוואה בין מצב הסלולר לבנקים