כמה ימים לפני המועד המתוכנן של חתימת ההסכם הגרעיני עם איראן, פרסם משרד-החוץ האמריקאי את הדוח השנתי שלו על מצב זכויות האדם ברחבי תבל ובו מואשמת טהראן בהפרות חמורות ביותר של זכויות האדם של אזרחיה, ובכללן הוצאות להורג של מאות אזרחים, רבות מהן ללא הליך משפטי.
הדו"ח, שרואה אור כל שנה בסוף פברואר, עוכב במשך כארבעה חודשים. לפי הערכות בוושינגטון, נבע העיכוב ממאמץ של ממשל אובמה לא לפרסם מידע מביך על משטר האייתאללות כדי לא לפגוע במו"מ עם איראן על הגבלת יכולותיה הגרעיניות. לא ברור מדוע התקפל הממשל כמה ימים לפני מועד היעד להשגת ההסכם, אך הסנטור הרפובליקני טד קרוז איים באחרונה ליזום חקיקה לקיזוז 5% מתקציב משרד-החוץ על כל חודש איחור בפרסום הדוח. הסטייט דיפרטמנט הודיע, כי ההשתהות נבעה מלוח הזמנים העמוס של שר-החוץ, ג'ון קרי.
כך אן כך, המסמך מטיח ביקורת נוקבת באיראן בגין "הגבלת חמורות על זכויות אזרחיות, לרבות חירות ההתכנסות, חירות ההבעה, חירות הדת וחירות העיתונות; הגבלות על יכולתם של אזרחים לשנות את הממשלה בדרכי שלום באמצעות בחירות חופשיות והוגנות; והתעלמות מזכות האזרחים לקיום פיזי". על פי הדוח, השלטונות באיראן עוצרים, מענים ומוציאים להורג אזרחים באופן שרירותי ובלתי-חוקי, ואזרחים נתונים לעונשים אכזריים, לרבות כריתות אברים והלקאות.
הדוח קובע, כי 721 אנשים הוצאו להורג באיראן ב-2014 ורבים מהם לא זכו להליך משפטי. איראן מסרה רשמית על 268 הוצאות להורג. עוד נאמר במסמך, כי לפחות 895 עצירים פוליטיים כלואים באיראן. לארה"ב אין שגרירות במדינה זו וחלק מנתוני הדוח נסמך על מידע של או"ם. רוב ההוצאות להורג באיראן מבוצעות בתלייה, לעתים בפומבי, ממנופים.
בקטע על ישראל נמתחת ביקורת על "שימוש מופרז בכוח נגד אזרחים", התעללויות בעצירים, החנקת זכויות אזרחיות ופגיעה בזכות להליכים הוגנים בבתי-המשפט. ספציפית, מזכיר הדוח מקרה אחד של "שלילת חיי אדם בידי הממשלה או סוכניה באופן בלתי חוקי": פרשת הריגתו של האזרח הישראלי חיר אל-דין חמדאן, מכפר כנא, ב-7 בנובמבר אשתקד.
המשטרה טענה, שההרוג ניסה לדקור שוטר במהלך ניסיון לעצרו. אך בה בעת מצביע הדוח על עלייה בהקפות טרור, "לרבות חטיפות של אזרחים ישראלים ופלסטינים" ומאמצים לבצע התקפות טרור דרך המנהרות ברצועת עזה. המסמך מצטט נתונים של צה"ל, שלפיהם נרשמו אשתקד 4,824 התקפות מעזה, לרבות 4,435 שיגורי רקטות ופצמ"רים שביצעו חמאס וארגוני טרור אחרים.
"הבעיות המשמעותיות ביותר בתחום זכויות האדם בישראל היו התקפות של טרוריסטים נגד אזרחים ואלימות שנובעת מסיבות פוליטיות או דתיות", קובע הדוח. "בעיות נוספות הן אפליה דתית או מוסדית נגד אזרחים ערביים (בישראל), שרבים מהם מגדירים עצמם פלסטינים או בדואים. אפליה זו באה לידי ביטוי בעיקר בהעדר הזדמנויות שוויוניות לגישה לחינוך ותעסוקה. כן קיימת אפליה חברתית נגד נשים". המסמך מותח ביקורת גם על הטיפול בפליטים, מבקשי מקלט מדיני ומהגרים אחרים חסרי ניירות.
עוד קובל הדוח על אפליה נגד יהודים חילוניים, כמה קבוצות מיעוטים, משפחות שבהן בן/בת זוג אינם יהודים וכן העדר זכויות לעובדים זרים.
המסמך מציין לשבח את העובדה שהממשלה נקטה צעדים כדי להעניש פקידי רשות שפגעו בזכויות אזרחים, בלי להתחשב בבכירות מעמדם. הממשלה אף יזמה רפורמות מבניות שתכליתן לצמצם יכולתם של פקידים לחמוק מעונש או מאחריות, על פי הדוח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
