יום שני השחור

זה אמור היה להיות יום חג לבנק ישראל. בפוליטיקה היו קוראים לזה "חגיגה לדמוקרטיה". לאחר שנים בהם קיבלנו פירורי מידע באיחור לגבי תהליך קבלת ההחלטות בבנק ישראל, הצטרפנו לעולם המודרני וזכינו למסיבת עיתונאים של הבנק המרכזי לאחר החלטת הריבית. לצערנו, את מה שאירע במסיבת העיתונאים ובעקבותיה אף אחד לא ירצה לזכור. אז מה בדיוק קרה ומדוע?

מסיבת עיתונאים לאחר החלטת ריבית היא חבית חומר נפץ. בסמוך לכל מסיבת עיתונאים כזו, בעיקר בארה"ב ובגוש האירו, עולה מפלס המתח בשווקים לשיא. גם אם יש קונצנזוס מוחלט לגבי החלטת הריבית, השוק ממתין למוצא פיו של הנגיד/ה על מנת למצוא רמזים לבאות. רמזים כאלו ואחרים עשויים לגרום לזעזועים, כפי שקורה לא פעם ולא פעמיים. אי לכך חייבים לטפל בחומר נפץ כזה בעדינות, במקצועיות וכותבי הנאומים עמלים ימים רבים יחד עם הנואמים על כל משפט, כל מילה, כל פסיק וכל הברה והיגוי. עם כל הכבוד וההערכה שאני רוחש לחברי בבנק ישראל, לא נראה לי שזה נעשה כאן. בנוסף, מסיבת העיתונאים היא במת הנגידה והנגידה בלבד. אין זו מסיבת סוף שנה בבית ספר בה צריך לתת קרדיט ובמה לכולם. עם כל הכבוד למחלקת המחקר, אין זה המקום והזמן לשמוע את הערכותיה.

מחלקת המחקר בבנק ישראל עושה עבודת קודש, אך מה הקשר בין מה שהיא עושה לבין פרסום תחזיותיה דווקא מעל במה זו? תחזיות מחלקות מחקר של בנקים מרכזיים ברחבי העולם, קל וחומר בישראל, מועדות לכישלון מהרגע שנכתבו, בעיקר עקב העובדה שהן מבוססות על מה שנקרא "תנאי מעבדה". כל כך הרבה משתנים מתערבים, במיוחד לאחר משבר 2008, שפשוט בלתי אפשרי לומר מה תהיה הריבית ומה יהיה שיעור האינפלציה. כל מי שבחן את התחזיות לאורך שנים ומה אירע בפועל יודע שכל קשר ביניהם מקרי לחלוטין.

לדעתי, ולדעת רוב אנשי המקצוע, נאמרו שם הרבה דברים שלא היו צריכים להיאמר ולא נאמרו דברים חשובים אחרים. אתה לא יכול בעיצומה של מלחמת מטבעות, כשהלחץ הספקולטיבי על השקל הולך וגובר מתחילת השנה, לומר לשוק שפחת הצורך להשתמש בכלי נשק לא קונבנציונליים. בבנק ישראל חושבים אחרת. אני מעריך שבבנק היו משוכנעים שדברי הנגידה שכללו מידע על רכישות הבנק (בנק ישראל רכש את כל העודף בחשבון השוטף מתחילת השנה), על הדאגה מנתוני היצוא ועל תיסוף היתר של השקל, היו צריכים לגרום לפיחות דווקא. אז מי כאן טועה? בנק ישראל? רוב אנשי המקצוע? או שאולי השוק טועה?

חברים, זה בכלל לא משנה מי כאן טעה. דבר אחד בטוח: השוק אף פעם לא טועה והתוצאות היו ברורות. תיסוף כה חד תוך פרק זמן כה קצר לא חווה השקל כבר זמן רב. מתחילת השנה התחזק השקל לעומת סל המטבעות ב-2.7%. מזה בנק ישראל היה מודאג והוא הביע את דאגתו באופן ברור. תוך יומיים הוא התחזק ב 3% נוספים. 3% תיסוף מתורגמים מיידית לירידה חדה בצמיחה ובהכנסות ממיסים ולנזק חמור לכלכלת ישראל. וכשתיסוף זה מקורו בעיקר בפעילות ספקולטיבית, ובמיוחד אם חושבים בבנק ישראל שלא הבינו אותם נכון, זו בדיוק ההגדרה של כשל שוק, אותה הגדרה שתבע בזמנו סטנלי פישר ובעקבות כשל כזה מתערב הבנק מיידית.

לי הרבה יותר מפריע מה שקרה, או יותר נכון לא קרה, לאחר מסיבת העיתונאים. שוק המט"ח הוא שדה קרב בו למומנטום ופסיכולוגיה יש משקל רב. לא ייתכן שיחלפו 48 שעות ויותר מבלי שבנק ישראל יגיב. כאילו נכנסו שם להלם. אם הבנק טעה, זו גדולה לצאת ולהודות בטעות ומיד לתקן. אם השוק טעה, מחובת הבנק המרכזי להעמיד אותו מיד על טעותו ולהתערב באגרסיביות עד שהמצב יחזור לקדמותו. לפני ההודעה הדולר נסחר סביב 3.83, בעולם הוא התחזק משמעותית באותן שעות, וחובתו של הבנק הייתה להתערב מידית עד לרמה של 3.85. זה מסר! זה מבהיר מי בעל הבית! כך ראוי לשחק במגרש המשחקים שנקרא שוק המט"ח. להגיע לאחר שלושה ימים ולהתערב התערבות סטנדרטית שגורמת לתיקון קל זו הטעות הכי גדולה ולא לחינם מתייצבים פעילים וקרנות גידור בגלוי כשהם קוראים בהתרסה לקנות שקלים נגד הבנק. זה המצב המסוכן ביותר.

בשורה התחתונה, אני מעריך שבבנק ישראל לא יתנו למצב להתדרדר ועל כן אם הייתם שואלים אותי הייתי מהמר איתו ולא נגדו למרות שהמהמרים יזדקקו לעצבי ברזל. דבר אחד בטוח: מסיבת העיתונאים הבאה תיראה אחרת לגמרי.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.