הבנק המרכזי האירופי: נמשיך לעבוד עם הבנקים ביוון

הדרמה היוונית עולה לשיאים חדשים: לאחר שרשת BBC דיווחה כי הבנק המרכזי האירופי מתכנן להפסיק את סיוע החירום לבנקים ביוון - פרסם הבנק המרכזי הודעה עמומה לפיה הוא "ימשיך לעבוד עם הבנק המרכזי של יוון על מנת להשיג יציבות פיננסית".

מאוחר יותר הודיע ה-ECB כי הוא מקפיא את רמת סיוע החירום ליוון על הרמה שנקבעה ביום שישי האחרון (כ-89 מיליארד אירו). המשמעות - אם בנקים ביוון יזדקקו לעוד סיוע עקב "ריצה" של אזרחים לבנקים למשוך כספים עלולה להיווצר בעיית נזילות חמורה במדינה.

עם זאת, ה-ECB הודיע גם שהוא "עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות ומוכן לשקול שינוי בהחלטה בהתאם למצב".

אם הדיווח ב-BBC נכון והבנק המרכזי האירופי אכן יפסיק בעתיד הקרוב את הזרמת הכספים לבנקים ביוון, הדבר עלול להוביל לקריסה מיידית של הבנקים ביוון, שהיו תלויים כמעט באופן מוחלט בסיוע החירום שהעביר להם הבנק המרכזי האירופי בחודשים האחרונים.

■ יוון על סף קריסה: הציבור "רץ על הבנקים" ואוגר מזומנים

על-פי הדיווח, יוון תודיע כי הבנקים במדינה יהיו סגורים ביום שני, וכך גם הבורסה המקומית. היא אף תציג צעדים חדשים לפיקוח על תנועות ההון. זאת ברקע לבהלה הציבורית שהובילה אנשים לנהור לבנקים ולהצטייד במזומנים, בעקבות כישלון המשא-ומתן עם הנושים אתמול.

לפי דיווחים שונים, הציבור היווני משך יותר מ-600 מיליון אירו אתמול, והמזומנים ביותר משליש מהבנקים אזלו. בשוק מעריכים כי הבנקים ביוון, שסובלים ממצוקת מזומנים חריפה, לא יוכלו לפעול ללא סיוע החירום של ה-ECB.

 יוון / צילום: רויטרס

המשבר היווני טיפס לשיאים חדשים אתמול כאשר נציגי המדינה מוכת החובות ונושיה סיימו פגישה גורלית נוספת ללא תוצאות. יוון אמורה להעביר לקרן המטבע תשלום חוב של כ-1.6 מיליארד אירו עד סוף החודש, ויו"ר קרן המטבע, כריסטין לגארד, כבר הודיעה כי אם יוון לא תעביר את התשלום, היא לא תקבל סיוע פיננסי נוסף.

ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, הודיע אתמול כי בכוונתו לקיים משאל עם ב-5 ביולי בנוגע לרפורמות שהצעיו נושיה של יוון. הפרלמנט היווני אישר היום את קיום המשאל, אך לא ברור כעת האם יוון תיכנס ביום שלישי לחדלות פירעון, או שמא אחד הצדדים ימצמץ בדקה ה-90.

גם אם יוון תצלח את המשבר הנוכחי, ב-20 ביולי מחכה לה משוכה נוספת בדמות תשלום ריביות בהיקף של יותר מ-4 מיליארד אירו לבנק המרכזי האירופי. לכן, ללא קבלת הנתח הבא של חבילת החילוץ, בהיקף של כ-7.2 מיליארד אירו, יוון לא תוכל לשרת את חובותיה ותיכנס לחדלות פירעון.

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, טוען כי הסאגה היוונית לא תסתיים כל-כך מהר. משאל העם אמנם ייערך בעוד שבוע, ובינתיים יש סיכוי סביר שיוון לא תשלם בסוף החודש לקרן המטבע הבינלאומית ותיכנס לחדלות פירעון באופן רשמי, אך כאן לא ייחרץ גורלה.

"על אף שמדובר בדיפולט של יוון, אין לתרחיש כזה השלכות ישירות הרות-גורל", אומר גרינפלד. "ראשית, מכיוון שקרן המטבע עשויה לקחת את הזמן עם הצעדים שהיא מתכוונת לנקוט (רשמית יש לקרן חודש שלם להגיש ליוון את ההודעה על אי-העמידה בתשלום); ושנית, מכיוון שדיפולט על הלוואה ל-IMF לא מפעיל דיפולט על חובות נוספים של יוון (למשל ל-ECB) ולא מפעיל את חוזי ה-CDS.

"המקום היחיד שבו יש משמעות לדיפולט הזה הוא בקרנות הסיוע האירופאיות (EFSF), שיכולות (אבל לא מחויבות) במצב כזה לדרוש ממשלות האיחוד להזרים כסף לקרן על מנת לכסות את ההפסד. מכיוון שמדובר בסכום זניח, ומכיוון שיש בקרנות עוד סכומים גדולים ששוכבים ללא שימוש - לא סביר שזה יקרה".

 יוון, תור לכספומט / צילום: רויטרס

גרינפלד מפרט את התרחישים ביום שאחרי משאל העם: "אם העם היווני יצביע בעד התוכנית, אז ציפראס מקבל את הסולם שהוא צריך כדי לרדת מהעץ. אמנם ישנם גורמים קיצוניים בסיריזה שיעשו אולי בעיות בתרחיש כזה, אבל במקרה הקיצוני יוון תלך לבחירות-בזק, ומפלגה מתונה יותר תתפוס את השלטון ותגיע להסכמות עם האירופאים.

"אם העם היווני יצביע נגד התוכנית, אז כל הלחץ עובר לאירופאים. מצד אחד, אם הם יתקפלו בפני היוונים - הם גם יעודדו את הפורטוגלים, הספרדים, האיטלקים והצרפתים להפסיק עם תהליכי הצנע הכואבים ולחזור לנהל מדיניות פיסקאלית לא אחראית. מצד שני, הם ממש לא רוצים לקחת את הסיכון שיוון תצא מהגוש ותתחיל תהליך דומינו של התפוררות הגוש כולו".