"ממשיכים להחזיק בהמלצה חיובית על המניות באירופה"

המשבר היווני באמת מגיע לישורת האחרונה לאחר הכרזה על משאל עם ביוון בנושא החילוץ ב-5 ליולי ודחיית הארכת הסיוע ליוון ע"י שרי האוצר של האיחוד. אם ה-ECB יחליט בסופו של דבר על הפסקת הזרמת כספים לבנקים, לא תהיה כבר דרך חזרה להסדר. כך כותב אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, בסקירתו השבועית על שוקי ההון.

לצד זה, הנתונים הכלכליים באירופה המשיכו להשתפר. לאחר שבחודש יוני גם בצרפת עלה מדד מנהלי הרכש בתעשייה מעל רמה 50, כעת בכל המדינות האירופאיות הגדולות התעשייה מתרחבת, כאשר ספרד ואיטליה מובילות את המגמה.

חדשה חיובית נוספת שלראשונה משנת 2012 האשראי הבנקאי לחברות עלה ב-12 החודשים האחרונים. גם האשראי הצרכני ממשיך להתרחב. גם סקרי המצב הכלכלי שהתפרסמו לאחרונה מצביעים על מגמת התרחבות בגוש האירו.

"מניות הסקטורים המזוהים עם התרחבות הצמיחה באירופה ממשיכים להציג ביצועים עודפים על פני מניות הסקטורים הדפנסיביים מתחילת השנה. אנו ממשיכים להחזיק בהמלצה חיובית על שוק המניות האירופאי עם דגש על מניות הצמיחה", אומר זבז'ינסקי.

"לבנק ישראל נותר רק להתפלל"

בנוגע לישראל הוא מציין כי התחזית של בנק ישראל ל-5 העלאות ריבית בשנת 2016, שהתרחשה רק לעיתים רחוקות אפילו בתקופות בהן גם האינפלציה וגם הצמיחה בישראל היו הרבה יותר גבוהות, נראית רחוקה מלשקף את התרחיש המרכזי. "תחזית זו נמוכה אומנם מתחזית ריבית הפד שעומדת על 1.6%, אך גבוהה יותר מהתחזית לריבית ה-FED שמגולמת בחוזים על ריבית בארה"ב אשר עומדת על 1.1%. התחזית של בנק ישראל גם גבוהה משמעותית מהתחזית שמגולמת בשוק האג"ח המקומי שצופה ריבית של כ-0.75% בסוף 2016 וזאת אחרי עליית התשואות בשבוע שעבר".

"תחזיות הריבית לשלוש השנים הקרובות שמגולמות בשוק האג"ח המקומי מתכנסת אל התחזיות שמגולמות בחוזי הריבית בארה"ב בשנת 2018. פיגור הריבית בישראל אחרי הריבית בארה"ב למשך שנתיים-שלוש נראה סביר בנסיבות הנוכחיות. לכן, שוק האג"ח המקומי מגלם כעת תוואי ריבית מציאותי".

יתכן שבנק ישראל לא גילה את כל האמת מאחורי ההכרזות שלו. קיימת אפשרות ששינוי במדיניות נובע מכך שבנק ישראל נבהל מהשלכות הריבית האפסית על שוק הדיור והאשראי הפרטי. למרות שבעבר התנפחות שוק הדיור לא הפריעה להורדות הריבית, ההתנפלות האחרונה על הדירות שמלווה בהיקפי שיא של נטילת המשכנתאות התחילו להבהיל את בנק ישראל. בנוסף, גידול חד בצריכה הפרטית תוך זינוק באשראי הצרכני הגבירו עוד יותר את חששותיו, אומר זבז'ינסקי.

אגב, מציין זבז'ינסקי, "די תמוה שבנק ישראל לא התייחס בהודעת הריבית לקצב שיא של נטילת האשראי הצרכני שהגיע בחודשים האחרונים לכ-30% במונחים שנתיים, כולו בריבית משתנה. אם אלה היו הסיבות להחלטת בנק ישראל לצאת עם המסרים המרסנים, הוא נמצא כעת בבעיה קשה. התחזקות השקל דווקא הגבירה צורך בצעדים לא שיגרתים, כאשר הסיכונים הפיננסיים ממשיכים לעלות. לבנק ישראל נותר רק להתפלל שהפד יעלה את הריבית בהקדם וצעדיו של שר האוצר לריסון שוק הדיור יצליחו מהר. חוסר בהירות פגעה באמינות של בנק ישראל, מה שיקשה ביישום מדיניות נכונה. פניית פרסה של הורדת הריבית או צעדים מקלים אחרים ישדרו בלבול, אך דבקות בתסריט העלאות הריבית יחזקו את השקל עוד יותר ויאיימו לדרדר את המשק להאטה".

גרינפלד: אם העם היווני מצביע נגד התוכנית אז כל הלחץ עובר לאירופאים

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, מציין בסקירתו השבועית כי היוונים ממשיכים לשחק את קלף ה"תחזיקו אותי או שאני יוצא מהגוש" וביום שישי בלילה מודיע ראש הממשלה ציפראס על משאל עם בו יצטרכו אזרחי יוון להחליט אם הם מקבלים את תנאי התוכנית או לא.

הרטוריקה בה השתמש ציפראס בהודעה היא לא פחות מקיצונית. ציפראס התלונן על כך שהטרויקה נתנו אולטימטום ליוון והאשים את האירופאים בכך שהם רוצים רק להשפיל את העם היווני ושההצעות שלהם לא עומדות בחוקי האיחוד האירופי.

משאל העם יערך ביום ראשון הבא. המשמעות הישירה היא שאלא אם יש להם קלף סודי אחרון בשרוול (כמו למשל 1.5 מיליארד אירו שהולאמו מהרשויות, המקומיות או הלוואה מפוטין), יוון לא תשלם לקרן המטבע הבינ"ל את החוב בסוף החודש.

"על אף שמדובר בדיפולט של יוון, אין לתרחיש כזה השלכות ישירות הרות גורל. ראשית מכיוון שה-IMF עצמו עשוי לקחת את הזמן עם הצעדים שהוא מתכוון לנקוט (רשמית יש לקרן חודש שלם להגיש ליוון את ההודעה על אי העמידה בתשלום) ושנית מכיוון שדיפולט על הלוואה ל-IMF לא מפעיל דיפולט על חובות נוספים של יוון (למשל ל-ECB) ולא מפעיל את חוזי ה-CDS. המקום היחיד שבו יש משמעות לדיפולט הזה הוא בקרנות הסיוע האירופאיות (EFSF) שיכולות (אבל לא מחויבות) במצב כזה לדרוש ממשלות האיחוד להזרים כסף לקרן על מנת לכסות את ההפסד. מכיוון שמדובר בסכום זניח ומכיוון שיש בקרנות עוד סכומים גדולים ששוכבים ללא שימוש, לא סביר שזה יקרה".

בינתיים, מציין גרינפלד, היוונים לא ממש מחכים לתוצאות המשאל ומגבירים את הלחץ על הבנקים. לפי הדיווחים, כשליש מהכספומטים ביוון כבר ריקים מכסף וכנראה שעד מחר בבוקר, ללא הזרמת נזילות נוספת מצד ה-ECB חלק מהבנקים לא יוכלו להיפתח לעסקים.

בנוגע למשאל העם הוא מציין כי אם העם היווני מצביע נגד התוכנית אז כל הלחץ עובר לאירופאים. מצד אחד אם הם יתקפלו בפני היוונים הם גם יעודדו את הפורטוגלים, הספרדים, האיטלקים והצרפתים להפסיק עם תהליכי הצנע הכואבים ולחזור לנהל מדיניות פיסקאלית לא אחראית. מצד שני הם ממש לא רוצים לקחת את הסיכון שיוון תצא מהגוש ותתחיל תהליך דומינו של התפוררות הגוש כולו.

"החשש מתרחיש תהליך הדומינו יוביל להערכתנו בכל מקרה את האירופאים להמשיך ולנסות לגשר על הפערים בין הצדדים. זה לא אומר שבכל מחיר יוון תישאר בגוש האירו אבל זה כן כנראה אומר שבמקרה הפחות טוב, יש עוד כמה עונות לדרמה הזו".