"המז"לטים רוצים להציל חיים - לא להוביל ספרים לאמזון"

כלי שייט מעץ, שעל סיפונו 297 איש - רובם מהגרים מאריתריאה, רבים מהם נשים צעירות - נאבק ברוח עזה. מים מתחילים להיכנס פנימה ליד חוף לוב. מאות מהגרים מאפריקה והמזרח התיכון מתו בניסיון להגיע לאירופה על ידי חציית הים התיכון בספינות רעועות ועמוסות לעייפה, אך האנשים הללו הם בני מזל: הם אותרו על ידי מזל"ט שמופעל על ידי ארגון צדקה וניצלו.

Migrant Offshore Aid Station, קבוצה שהוקמה על ידי כריסטופר ורגינה קטרמבון, מתמחה בעזרה למהגרים מן הים לאחר מספר אסונות שהתרחשו בים התיכון. הארגון משתמש במזל"טים הדומים למסוקים, אשר מאתרים ספינות במצוקה ומצילים מהגרים תוך שימוש בספינה של הארגון, ששמה "פניקס", או מתריע בפני הרשויות הרלוונטיות.

"מזל"טים הם חלק בלתי נפרד מהפעולות האחרונות שעשינו", אומר מרטין סוארב, מנהל הארגון. הריאיון התרחש על הספינה, שעל סיפונה היו המהגרים האריתריאים, שניצלו. "עם המזל"טים אפשר 'לראות' את הספינה לפני שרואים אותה בעיניים, דבר שמחולל שינוי גדול - אתה יודע מה קורה באמת, דבר שמאפשר לך לקבל החלטות מושכלות", הוא מוסיף.

הפעילות של הארגון (MOAS) מדגישה את התפקיד ההולך וגדל שממלאים כיום מזל"טים בעבודה הומניטרית ורפואית. מדובר בניגוד חד למחלוקת שליוותה את השימוש במזל"טים למשימות הפצצה באפגניסטן ובמקומות נוספים.

שוק המזל"טים נוטה לכיוון של שימושים צבאיים, ואולם משקלם של כלי הרכב האוויריים הלא מאוישים במשימות אזרחיות צפוי לגדול באופן ניכר. ההוצאה על מזל"טים תגיע לכ-91 מיליארד דולר עד לסוף העשור הנוכחי, כאשר כמעט 14% מההוצאה הזאת תתמקד בכלי טיס בלתי מאוישים לצורך משימות אזרחיות, כך על פי דוח מ-2014 שפרסמה קבוצת Teal, חברת ייעוץ בתחום התעופה.

חברות כמו אמזון, פייסבוק וגוגל עורכות ניסויים במזל"טים. ג'ף בזוס, מייסד אמזון, אמר ב-2013 כי החברה מתכננת להתחיל להוביל חבילות ללקוחות בעזרת כלי טיס בלתי מאוישים בתוך חמש שנים, בכפוף לאישור של מנהל התעופה הפדרלית, כלב השמירה של התעופה בארה"ב.

מנהל התעופה פרסם בפברואר טיוטת כללים, שלפיהם מותר למזל"טים מסחריים לחלוק את המרחב האווירי של ארה"ב עם כלי טייס נוספים, אך מסר כי הדבר ידרוש ממפעילים לתצפת על כלי הטייס הבלתי מאוישים.

אספקה רפואית לאזורים מרוחקים

רגולטורים אינם ממהרים להגדיר את הנסיבות שבהן מזל"טים יכולים לטוס במרחב האווירי המסחרי בשל חששות מהתנגשויות עם מטוסי נוסעים. אולם חברות, ארגונים לא ממשלתיים וחוקרים אומרים שניתן להשתמש במזל"טים כבר כיום כדי להציל חיים, לדוגמה - על ידי הובלת אספקה רפואית חיונית לאזורים מרוחקים, יצירת מפות בעקבות אסונות טבע וסיוע במשימות איתור וחילוץ.

ב-MOAS משתמשים בשני מזל"טים המיוצרים על ידי החברה האוסטרית Schiebel (שיבל). המזל"טים של שיבל משוכללים ונושאים מצלמה עם ציוד אינפרה אדום לצורך זיהוי של כלי שייט בלילה. לכן יקר לשכור ולהפעיל אותם: כ-300 אלף אירו בחודש.

"זה סכום משמעותי, אבל אם מציבים אותו ביחס לערך של חיי אדם, הערך הכספי חסר משמעות מבחינתי", כך אמר סוארב, "כל עוד אנשים מתים בים, אנחנו צריכים להראות נוכחות שם".

דוגמה נוספת לכלי טייס המשמשים למשימות הומניטריות הוא מזל"ט המסוגל לייצר מפות, מתוצרת Sensefly, חברת שוויצרית. המזל"טים שימשו לאחר מספר אסונות טבע, לרבות הטייפון האיין בפיליפינים בשנת 2013.

המזל"ט מדגם eBee מתוצרת החברה, שעלותו 20 אלף דולר, יוצר מפות ברזולוציה גבוהה, שהן בעלות ערך רב באזורים שבהם מתחוללים לפתע רעידות אדמה, שיטפונות או סערות והוא יכול לסייע בתכנון מקלטים. ללא מזל"טים, כוחות ההצלה צריכים לעתים להמתין ימים שלמים כדי לקבל צילומי לוויין. המפעיל של המזל"ט מסמן את התחום שיש למפות ולאחר מכן משגר לאוויר את כלי הטייס הלא מאויש.

מאבחנים שחפת

"התמקדנו לא מעט בתחום ההומניטרי, לא מכיוון שמדובר בשוק גדול, אלא מכיוון שיש בזה היגיון", כך אמר ז'ן כריסטוף זופריי, מייסד החברה, "ניתן להפעיל מזל"טים מהר והם עולים פחות מאשר מסוקים, מכיוון שאין צורך לשלם לטייסים. אפשר לקבל מושג מה קורה זמן קצר לאחר האסון".

אנשים באזורי מלחמה או אזורי אסון מפחדים לעתים ממזל"טים בשל השימוש שעושה בהם הצבא, כך שזה עוזר שהמזל"טים של החברה קטנים, שוקלים 700 גרם בלבד ונראים כמו צעצועים. "אנשים יכולים לגעת בהם ולראות שהם לא מסוכנים", אומר זופריי.

אנדריאס רפטופולוס, המייסד המשותף והמנכ"ל של Matternet, סטארט-אפ מעמק הסיליקון, אומר שמזל"טים יכולים לפתור בעיה מתמשכת במדינות מתפתחות - כיצד להוביל תרופות חיוניות, מנות דם או חיסונים או כלי אבחון רפואיים במקומות שבהם אין דרכים או שהדרכים משובשות רוב השנה.

לדבריו, "מכיוון שהטכנולוגיה נמצאת בראשית דרכה, חשוב להתמקד ביישומים שבהם היתרונות עולים מאוד על הסיכונים. בסקטור ההומניטרי, ברור מאוד מדוע יש צורך במזל"טים".

החברה משתפת פעולה עם ארגון רופאים ללא גבולות כדי לערוך ניסוי בהובלת כלי אבחון לשחפת בפפואה גינאה החדשה. כמו כן, יש לה מיזם נפרד עם ארגון הבריאות העולמי לאספקת ציוד רפואי למדינת בהוטן ההררית.

יש סיבות טובות להאמין שמזל"טים להובלות רפואיות עשויות להמריא גם במדינות מפותחות. כדי שמטען יצריך הובלה באמצעות מזל"ט, עליו להיות "בעל משקל קל, ערך רב ודחוף", כך אומר רפטופולוס, המציין כי דם וכלי אבחון רפואיים מתאימים להגדרה זו. כמו כן, לדבריו רוב הסיכויים שרגולטורים יגלו יותר לגבי פתיחת המרחב האווירי למזל"טים שיצילו חיים.

אלק מומונט, תלמיד לתואר שני באוניברסיטת הטכנולוגית בדלפט שבהולנד, פיתח מזל"ט המסוגל להטיס לבד דפיברילטור (מכשיר שמחזיר את הלב לפעילות סדירה) למקום שבו נמצא אדם הסובל מהתקף לב.

הוא מנווט תוך שימוש במיקום של הטלפון הסלולרי של המתקשר, המאותר באמצעות GPS, ומשלים את המסע הרבה יותר מהר מאמבולנס. כלי הטייס הבלתי מאויש מזרים צילומי וידיאו מהמקום כדי ששירותי החירום יוכלו לספק הוראות לאדם הנמצא בסביבה ומסוגל לסייע.

דניס גבל, מנכ"ל רשת של שלושה בתי חולים בפרנקפורט, רוצה להשתמש במזל"טים כדי להוביל מנות דם. לדבריו, "יש לנו בעיה במצב שבו שצריך להעביר את הדם מהר בשעת חירום. בשעת העומס בכבישים האמבולנס אינו יכול לצלוח את הפקקים בזמן".

לדברי גבל, כשהתוכנית של בתי החולים נחשפה בחודש אוקטובר, תושבים באזור הסמוך נבהלו בשל חשש שהדם יירד כמו גשם מהשמיים אם משהו ישתבש, אך רוב התגובות היו חיוביות.

בתי החולים משתמשים במזל"ט מתוצרת MikroKopter, חברה גרמנית. המזל"ט שוקל פחות מחמישה קילו ומסוגל לטוס במהירות של עד 70 קילומטר לשעה, במשך כ-20 דקות. המזל"ט, שעלותו כ-10 אלפים אירו, חוזר לנקודת ההתחלה אם אין ברשותו מספיק כוח סוללה כדי להגיע ליעד.

אולם עד כה, הבדיקות עם המזל"טים נערכו על קרקע פרטית, מכיוון שבתי החולים עוד לא קיבלו אישור הפעלה. כמו כן, חוקי גרמניה וחוקי האיחוד האירופי דורשים שהמזל"טים יתוצפתו כל העת ואסור להם לטוס מעל לאזורים המיושבים בצפיפות.

גבל אומר כי בטווח הארוך, מזל"טים יהיו אפקטיביים במיוחד עבור קליניקות באזורים מרוחקים שיש בהן כוח אדם מועט בסופי שבוע ובלילה: "אנחנו לא מדברים על עסקים כמו אמזון - אנחנו רוצים להציל חיים, לא להוביל ספרים", הוא מוסיף.