הבנקים ביוון לקראת קריסה - מה יהיו ההשלכות הפיננסיות?

הבנקים ביוון על סף קריסה. משיכת הפיקדונות הואצה בסוף השבוע כשתורים ארוכים השתרכו מחוץ לסניפי בנקים ברחבי המדינה, אופציות המימון אוזלות. כל אירו שנמשך מכספומטים ביוון מגובה על ידי מימון חירום מהבנק המרכזי האירופי, ECB. בלי הארכה של החילוץ ליוון, הלוואות החירום הללו הן בסימן שאלה.

ראש הממשלה ציפראס הכריז על משאל עם שייערך ביום א' בעוד שבוע על תנאי החילוץ, ויש לו כמה אופציות להקל את הלחץ על המאזנים של הבנקים, אך לכל אמצעי כזה יש חסרונות רציניים.

איך יכולות הרשויות לאושש את הבנקים היווניים?

אם ה-ECB יבטל את מסגרת הלוואות החירום שהיא כעת בגודל 89 מיליארד אירו, ליוון יהיו שתי אופציות עיקריות: פגרה בנקאית או פיקוח על ההון. פגרה, כלומר סגירה זמנית של הבנקים, תעצור את זרימת ההון שלהם החוצה, אבל עם עלות ברורה לכלכלה. כל העסקאות הפיזיות עם הבנקים ייעצרו למעשה.

לעומת זאת, פיקוח על ההון יאפשר משיכת מזומנים מהכספומטים וכמה תשלומים, אך בהגבלה. קשה לאכוף הגבלות כאלה, נדרשים לפחות שלושה ימים ליישם אותן, והבנקים זקוקים לכסף כדי לעמוד בדרישות מוגבלות אפילו.

מי מחליט על פגרה בנקאית או פיקוח על ההון?

הטלת פיקוח ודרגת החומרה שלו הן החלטות של ממשלת יוון. צו משפטי יכול להתפרסם בתוך זמן קצר. יאניס וארופקיס, שר האוצר, אמר לרויטרס שהוא רוצה שהבנקים יישארו פתוחים עד משאל העם. אבל כמה פקידים יוונים מעדיפים פגרת בנקים, מפני שהיא זמנית וקלה יותר לאכיפה מהירה.

מקור יודע דבר מסר שהבוקר (א') מתוכננת שיחת ועידה בין הבנק המרכזי היווני ל-ECB לדיון באופציות לפיקוח אפשרי על ההון ממחר (ב').

מהן האפשרויות של פגרה בנקאית?

פגרה בנקאית היא הדרך הטובה ביותר למנוע פשיטות רגל של בנקים בתקופות של לחץ כבד. השאלה היא מה יגרום להם להיפתח מחדש. אם משאל העם יכריע בעד קבלת עוד חילוץ, לא תהיה בעיה. הצבעה נגד חילוץ נוסף תחייב כנראה את הבנקים בכינוס נכסים, הלאמה ומימון מחדש על בסיס הדפסת כסף ממשלתית.

האם ציפראס יכול להחזיק את הבנקים פתוחים עד משאל העם?

כנראה שלא. ה-ECB צפוי לכל הפחות להקפיא את תקרת מימון החירום לבנקים ביוון ברמתה הנוכחית. לבנקים נשארו מעט מזומנים, אך לא די נזילות כדי לממן את המשיכות הצפויות, לפי מקורות יודעי דבר. אפילו אחרי הכרזה על הגבלת משיכות הון, ללא תמיכה כספית נוספת ישנם ספיקות אם הבנקים יצליחו לתפקד.

מה יקרה אם הבנקים לא יוכלו לעמוד בדרישות הלקוחות?

הבנקים היווניים נמצאים תחת פיקוח של מנגנון הפיקוח האחיד של הבנק המרכזי האירופי, SSM, שיצטרך להכריז שהבנקים חדלי פירעון ולפני פשיטת רגל. המנגנון הזה יכול לשלול רישיון בנקאי, אבל הוא אינו מוסמך לטפל בכינוס נכסים, מכירה או כל פתרון אחר במסגרת bank resolution.

מי מטפל בפשיטות רגל בנקאיות?

רשות מצבי החירום בבנקים של יוון היא האחראית. יוון עדיין לא העבירה את חוק האיחוד האירופי על פתרון מצבי פשיטת רגל והבראת בנקים, שמגדיר מסגרת חדשה לטיפול בבנקים כושלים. לכן יתכן שהטיפול ייעשה לפי החוק היווני הקיים, שמגביל במידת מה את האפשרויות למחוק את הנושים של הבנק. הרשויות האירופיות המעורבות יהיו SSM והנציבות האירופית, שמשגיחות על תמיכת מדינות האיחוד בבנקים שלהן.

מי יממן את סגירת הבנקים היווניים?

ליוון יש קרן לאומית לטיפול בבנקים כושלים, אלא שאין לה כמעט הון. אם בנק כלשהו יתמוטט, לממשלה לא תהיה ברירה אלא לפצות נושים וכמה בעלי פיקדונות קיימים. זה עשוי לכלול את קרנות הגידור הצפון-אמריקאיות שעשו סיבוב על הבנקים ביוון, וגם בעלי פיקדונות גדולים. הבעיה הגדולה ביותר של הרשויות תהיה איך להקים בנק כושל על רגליו ולהחזיר אותו לתפקוד.

מה יהיו ההשלכות הפיננסיות חוצות הגבולות?

החשיפה של הבנקים באיחוד האירופי לבנקים היווניים היא מוגבלת, אך לבנקים הללו יש כמה סניפים באלבניה, בולגריה, קפריסין, רומניה, סרביה, טורקיה ומקדוניה. הרשויות במדינות הללו נקטו כבר כמה אמצעי חירום, אבל הן חוששות מההשלכות של חדלות פירעון יוונית.

מי ייפגעו הכי הרבה מפיקוח על הון או קריסה בנקאית?

רמת הפיקדונות בבנקים ביוון היא הנמוכה ביותר בעשר שנים. משנת 2010 נמשכו מהבנקים מעל 100 מיליארד אירו, ונשארו פחות מ-130 מיליארד אירו. בעלי הפיקדונות שנשארו הם צרכנים ועסקים קטנים ובינוניים. הבנקים אומרים שעשירי-העל משכו את כספם כבר מזמן. אם יוטלו מגבלות, אלו שיסבלו הכי הרבה יהיו אותם בעלי פיקדונות שאין להם אופציות מימון מחוץ ליוון.