בית המשפט העליון קיבל היום (ב') באופן חלקי את ערעורו של איש יחסי הציבור צבי (צביקה) רבין, שהורשע בביצוע עבירות רבות של שימוש אסור במידע פנים, והפחית כשליש מתקופת מאסרו.
בדעת רוב של השופטים חנן מלצר ויצחק עמית הוחלט להפחית את העונש של רבין מ-30 חודשי מאסר בפועל, שהטיל עליו בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ל-22 חודשי מאסר. השופט נעם סולברג סבר כי אין להתערב בעונש.
המשמעות היא שרבין ישתחרר מהכלא בעוד כחודש.
כמו כן הפחית העליון את עונשו של עו"ד גיא פן, שותפו של רבין למעשים, מ-15 חודשי מאסר לשנת מאסר.
עם זאת, העליון דחה את ערעוריהם של רבין ופן על הכרעת הדין המרשיעה, וקבע כי הוכח מעבר לכל ספק סביר כי השניים השתמשו במידע פנים שהיה ברשותם. בנוסף, בית המשפט עמד על הזהירות אותה צריכים לנקוט אלה החשופים למידע שאינו נחלת הציבור, ועל העובדה שגם מידע על תחילתו של משא-ומתן עשוי להיחשב כמידע פנים.
בפסק דין מפורט, המשתרע על פני 85 עמודים, קבע העליון כי הפחתת עונשו של רבין מתחייבת הן נוכח "עיקרון ההדרגתיות בענישה" והן נוכח "עיקרון אחידות הענישה".
בית המשפט הבהיר כי "כפי שציין רבין, העבירות בוצעו על-ידו לפני שיצאה האזהרה מפיו של בית משפט זה במסגרת פסק הדין בעניין קדץ בעליון (אפרים קדץ, לשעבר מ"מ החברה הציבורית אלספק, היה הראשון שהוטל עליו עונש מאסר בפועל בגין הרשעה בעבירות מידע פנים - ח'מ')".
השופטים ציינו בנוסף כי "אין להתעלם מהעובדה שבעת שרבין ביצע את העבירות המתוארות - בתי המשפט לא נהגו למצות את הדין עם נידונים בדרך של השתת עונשים מהסוג האמור".
לדבריהם, כאמור, שיקול זה מצדיק הקלה מסוימת בעונשו של רבין, מעבר לזו שכבר באה לידי ביטוי בגזר דינו של המחוזי.
השופט מלצר סבר, בדעת מיעוט, כי יש לבטל אף את הרשעתו של רבין בשלושה מהאישומים בהם הוא הורשע, על יסוד השימוש במבחן "התוחלת" המקובל בפסיקת בתי המשפט המחוזיים.
בעניין זה התגלתה מחלוקת בינו לבין השופט עמית, שסבר כי יש לאמץ מבחן משפטי אחר לצורך ההרשעה בעבירות מידע פנים, וקבע כי "לא נעלמו מעיניי פסקי הדין המחוזיים המתייחסים לפסיקה בארה"ב, שם נקבע כי 'המועד' שבו המידע על המשא-ומתן (שמנהלת חברה - ח'מ') הופך למידע פנים הוא כאשר ההסכם קרם עור וגידים, ומכל מקום המשא-ומתן הגיע לשלב ממשי, ותוצאות המשא-ומתן עשויות להשפיע על החברה. אלא שמבחן זה (מבחן התוחלת - ח'מ') יפה לטעמי לצורך חובת הדיווח של החברה, ומובן כי איסור השימוש במידע פנים קודם בזמן לחובת הדיווח".
השופט עמית הותיר אם כן את ההרשעה על כנה, ולחוות-דעתו הצטרף השופט סולברג.
בית המשפט העליון אף נדרש בפסק הדין לסוגייה העקרונית של הטלת מגבלות מסחר על אנשי יחסי ציבור וקשרי משקיעים. בית המשפט התייחס בהקשר זה לטענה שהעלה רבין בערעורו, והבהיר כי "רבין עמד בטענותיו על המתח הקיים בין תפקידו, המחייב שיווק של החברות שעמן הוא עובד, לבין העבירה הקבועה בחוק ניירות ערך, האוסרת, בין היתר, מסירה של מידע פנים או חוות-דעת ביחס לאותן חברות... טענתו של רבין אכן מצביעה על קושי המצדיק התייחסות של המחוקק לגבי העוסקים ביחסי ציבור כדי שלא יוצב בפניהם מכשול לא מידתי.
"מאידך, ייתכן כי קיימת אף הצדקה לשקול את האפשרות לאסור על אלה שעיסוקם מקנה להם מידע רב אודות חברות ציבוריות, וגם דורש מהם לשווק את אותן חברות (כגון: אנשי יחסי ציבור וקשרי משקיעים) - לסחור בניירות ערך של החברות שעמן הן עובדים ושל חברות הקשורות לאלה (לצורך עניין מסוים כגון עסקה או באופן כללי)".
הסברים בלתי הגיוניים
באפריל 2014 הוכו רבים בתדהמה כשהתברר להם כי השופט חאלד כבוב הטיל על רבין עונש חסר תקדים של 30 חודשי מאסר בפועל. זאת, בגין הרשעתו בכך שרכש לאורך תקופה ניירות ערך של חברת הביומד הציבורית אבוג'ן, שהוא היה איש קשרי המשקיעים שלה, בזכות מידע פנים שקיבל מאנשיה.
בהחלטתו קיבל כבוב את גישת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) כי יש להרים את רף הענישה בגין עבירות מידע פנים. זאת בהתאם למצוות המחוקק, שהחמיר קודם לכן את הענישה בגין שימוש במידע פנים.
רבין, המנהל והבעלים של משרד יחסי הציבור "קוואן תקשורת", הורשע בשורת עבירות של שימוש במידע פנים של לקוחות במשרדו - החברות הציבוריות אבוג'ן, אלדין ואלווריון - לצורך רכישת ניירות ערך במאות אלפי שקלים.
על חברו של רבין, עו"ד גיא פן, שהורשע בשימוש במידע פנים שהועבר אליו מרבין, הוטלו 15 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על-תנאי וקנס גבוה במיוחד בסך 1.5 מיליון שקל.
פן, שביצע עסקאות בהיקף מיליוני שקלים במניות החברות הללו על בסיס מידע הפנים שמסר לו רבין, הורשע ב-136 עבירות של שימוש במידע פנים. גם פן ערער על גזר דינו.
רבין הודה בחלק מהעבירות שיוחסו לו, ובין היתר הודה כי ביצע את העסקאות המיוחסות לו במספר חשבונות בנק. עם זאת, הוא טען כי לא התכוון לעשות שימוש במידע פנים, אלא פעל משיקולים כלכליים ועל בסיס ניסיונו הרב בשוק ההון בלבד. לדבריו, טעותו הייתה בשיקול-דעתו, כאשר בחר לסחור בניירות הערך, בעוד מידע פנים מצוי בידו.
עוד טען רבין כי מרבית פעילותו בניירות הערך של לקוחותיו נעשתה במועדים בהם כלל לא היה בידיו מידע פנים.
השופט כבוב קבע כי "רבין ניסה להתנער מאחריות למעשיו וביקש לספק הסברים בלתי הגיוניים בעליל לפעילותו בשוק ההון". לדבריו, "לקוחותיו של רבין נתנו בו את אמונם והכניסו אותו למעגל שומרי הסוד שלהם; אלא שרבין עשה שימוש ציני במידע שנמסר לו, כדי לייצר לו ולעו"ד פן רווחים אישיים על חשבון ציבור המשקיעים".
רכישה בשל אמונה
רבין מיוצג כיום בידי עורכי הדין בעז בן-צור, עודד גזית ואלירם בקל, שהחלו לייצגו לאחר תום ההליך במחוזי. בהודעת הערעור שהגישו נטען כי נפלה שגיאה בחלק מהכרעת הדין, וכי יש לזכות את רבין מחלק מהעבירות בהן הוא הורשע.
חלק מרכזי נוסף בהודעת הערעור עסק בעונש החמור שנגזר על רבין. עורכי דינו של רבין טענו כי בית המשפט המחוזי החמיר את הענישה הנוהגת - פי שלושה, ולכן העונש לא סביר, וחורג לחומרה מענישה קודמת ומפסיקת בית המשפט העליון שקובעת כי החמרה בענישה תהיה הדרגתית.
כמו כן נטען כי הענישה מתעלמת מנסיבות ביצוע העבירה, כפי שהוכחו במשפט ולימדו כי רבין רכש את המניות על יסוד אמונתו בעתיד החברות, וגם כאשר הוא לא החזיק במידע פנים.
גיא פן יוצג בידי עורכי הדין גיורא אדרת ואורן אדרת; הפרקליטות יוצגה בידי עו"ד עופרה רובינפלד-הוך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
