חברי ועדת הכלכלה של הכנסת הצביעו היום (ב') בעד הארכה נוספת של 3 חודשים ליישום חוק השידור הציבורי, אם כי מרוח הדברים בדיון עולה כי גם לאחר שלושת החודשים הללו ספק גדול אם רשות השידור תיסגר, ויוקם גוף שידור חדש.
השר אופיר אקוניס, הממונה על רשות השידור והרשות השנייה, הגיב בסיפוק להחלטת הוועדה ואמר: "השידור הציבורי ניצל. היינו קרובים מאוד למציאות של החשכת מסכים. מדינת ישראל חייבת שידור ציבורי, חזק, עצמאי ובלתי תלוי, ואני שמח שוועדת הכלכלה קיבלה פה-אחד את הצעתי להאריך ב-3 חודשים יישומו של חוק התאגיד הציבורי".
לדבריו, "בכוונתי להוביל בהקדם תיקוני חקיקה שיקדמו שידור ציבורי ראוי, מגוון ומאוזן, המשקף את מגוון הדעות והעמדות בחברה הישראלית".
דיון סוער בוועדת הכלכלה
הדיון היום בוועדת הכלכלה של הכנסת אמור היה להתנהל סביב שאלת דחיית קיום חוק השידור הציבורי והקמת תאגיד חדש במקום רשות השידור, אבל עיקר הדיון היה סביב שאלת תקצוב רשות השידור בתקופת ההארכה.
בזמן שהמדינה החליטה על ביטול גביית האגרה, ומנגד משרד האוצר מסרב לממן את רשות השידור ללא קיום החוק - נוצר בור תקציבי ברשות השידור, עד כדי כך שעובדי הרשות קיבלו הודעה כי לא יקבלו את דמי ההבראה בעקבות המצב התקציבי.
תחילה פתח את הדיון אופיר אקוניס, השר הממונה על רשות השידור, ואמר כי "אין מצב שלא תהיה מדינה דמוקרטית ללא שידור ציבורי. אנחנו צריכים עוד גיוון בשידור המסחרי, וצריך שידור ציבורי חזק, בלתי תלוי ועצמאי".
בהקשר לדחיית מועד הקמת הגוף החדש, שתאריך היעד שלו טרם הדחייה היה אמור להיות 1 ביולי, אמר אקוניס כי "אין מצב שיוקם תאגיד שידור ציבורי חדש במועד המקורי, בעוד מספר ימים".
באשר לתקצוב הרשות אמר אקוניס כי "אין כוונה לחזור למתווה של גביית אגרה מהציבור".
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, אמר כי "בשלב הנוכחי, בגלל שאין גביית דמי אגרה, יש קושי רב לעשות מימון תקציבי במשך שלושת החודשים הקרובים ממשרד האוצר. מנסים מצד אחד לא לגבות אגרה מהציבור ומצד שני למצוא תקציב - אי-אפשר לקחת ממקום אחד ולהביא ממקום אחר.
"אם נראה מצב שבו יתחיל מתווה לצמצום מספר העובדים במסגרת פרישה מרצון, ובמקביל יציאה מקרקעות אסטרטגיות שנמצאות בידי רשות השידור - אז נמצא מקור תקציבי, כדי שההחלטה להאריך ב-3 חודשים את קיום החוק והקמת הגוף החדש תוכל להתקיים. אבל אם עוד 3 חודשים נגיע לאותה נקודה עם 1,600 עובדים ואותם מתחמים - אז זה לא יקרה. אנחנו לא נתן יד אם לא ייעשו צעדים להקטנת ההוצאות בצורה משמעותית על מנת להחיות את הגוף הזה".
היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, עו"ד אתי בנדלר, התייחסה אף היא למצב ואמרה: "הממשלה מצפצפת על החוק. היא סיכלה את גביית האגרה, אבל האוצר לא משלים את הכסף החסר. בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, כשמתגלה מחלוקת בין שני משרדי ממשלה, מי שצריך לתת את חוות-דעתו זה היועמ"ש. יש אי-עמידה ברורה בחוק, אבל לא שומעים אותו".
ח"כ קארין אלהרר, שהייתה יו"ר הוועדה המיוחדת בנוגע לחוק רשות השידור החדש, השתתפה בדיון ואמרה כי "אני לא מבינה איזה דברים נעשו כדי ליישם את החוק. האם אושרו חברי הדירקטוריון שנבחרו על-ידי ועדת האיתור? זה דבר שמתחילים בו כדי להעמיד את השידור הציבורי החדש על רגליו ולהתקדם למימוש החוק. לא ראיתי שהדבר הזה נעשה. יש כבר שמות, ולא ברור למה הם לא אושרו".
מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, התייחס למינוי הדירקטוריון ואמר: "מינוי של 12 אנשים לא יפטור את הפלונטר הקיים. על-פי החוק, מרגע שהאנשים האלה ממונים, הכוונה היא מינוי ל-3 שנים. אבל יכול להיות שייקח שנה וחצי עד שיוקם התאגיד, ולא יעזור דירקטוריון שלא יודע מי העובדים שלו".
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, שניהל את הדיון, ציין כי הוא הזמין לדיון את השר גלעד ארדן, שבממשלה הקודמת היה אחראי על רשות השידור, אבל הוא לא הגיע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
