בשבועות האחרונים מנסים כלכלנים ומי שאינם כלכלנים לחשב את המחיר הנכון לגז הטבעי בשוק הישראלי. יש המציעים להתחשב בממוצעים שונים בעולם, לבצע הצמדות מגוונות ולסבך את החישובים, עד כדי כך שהקהל המקומי לא יבין במה מדובר.
המציאות הינה פשוטה בהרבה, כפי שהסברתי חלקית במאמר שפורסם באתר "גלובס" לפני יותר משנתיים ("מחיר הגז הטבעי בישראל צריך להיות הנמוך בעולם"). הפעם אפרט קצת יותר.
ישראל היא מעין אי של גז טבעי. היא אינה מייבאת ולעת עתה גם אינה מייצאת גז טבעי. הביקוש קשיח וקל לחזותו. בישראל גם קיים מונופול על הגז הטבעי, התחרות לא קיימת ולא תתקיים, מה שמקל על בדיקת עלויות הפקת הגז.
לכן, קל מאד לקבוע את המחיר לגז הטבעי: עלות החיפושים + עלות ההפקה + רווח סביר ליזמים. התוצאה אמורה להיות 2-3 דולר ל-MMBTU במתקן הקליטה באשדוד. את המחיר הזה צריכה לקבוע הוועדה הממשלתית לפיקוח על המחירים.
מחיר הגז בעולם מורכב משני רכיבים עיקריים:
1. מחיר הגז עצמו ("בפי הבאר").
2. עלות ההובלה של הגז.
כאשר מחירו של הגז היה גבוה, כפי שהיה עד לשנה שעברה, מחיר הגז "בפי הבאר" היווה אחוז גבוה מהמחיר הכולל. בחודשים האחרונים, בעקבות הירידה החדה במחירי הגז הטבעי בעולם, ירד חלקו של מחיר הגז הטבעי "בפי הבאר". וכך, כיום מחיר הובלתו של הגז מהווה 60%-70% ממחירו הכולל.
דוגמא: לפני כמה שבועות נמכר באירופה LNG מקטאר במחיר של כ-7.7 דולר ל-MMBTU. בהערכה שעלות ההנזלה וההובלה למרחק של אלפי קילומטרים היא 5 דולר ל-MMBTU, הרי שמחירו של הגז עצמו היה 2.7 דולר ל-MMBTU.
מחירו של גז רוסי באותה תקופה היה כ-9.4 דולר ליחידת חום. הגז הרוסי מגיע בצנרת המשתרעת לאורך אלפי קילומטרים, בקטעים אחדים צנרת תת ימית. השנה, בעקבות הצמדת מחירי הגז הרוסי לברנט בפיגור של תשעה חודשים, צפוי מחיר הגז הרוסי במערב אירופה לרדת לכ-6.3 דולר ליחידת חום. מתוך הנחה שעלות ההזרמה בצנרת עומדת על כ-4 דולר ליחידת חום, הרי שמחיר הגז עצמו יהיה 2.3 דולר ליחידת חום.
איך כל זה נוגע לישראל? המחיר הנגבה עבור הגז הישראלי "בפי הבאר" כולל, ככל הידוע, גם את הזרמתו לחוף והוא עומד על 5.5 דולר ליחידת חום. עלות הפקת הגז הטבעי הישראלי גבוהה מהממוצע, משום שהוא מופק במים עמוקים, אולם איכות הבארות עצמן גבוהה, מה שמוזיל את העלות. גם הנחת הצינור במים עמוקים אינה זולה, אולם יש לזכור שמדובר בצינור שאורכו כ-150 ק"מ בלבד ולכן עלות השימוש השוטף בו אמורה להיות סנטים בודדים בלבד ליחידת חום. יוצא מכך שעלות ההובלה של הגז הישראלי היא, בהערכה גסה, כ-10% בלבד מעלותו הכוללת של הגז.
מעבר לכך, הגז הישראלי מנוצל באופן מיטבי: הוא עושה דרך ישירה מפי הבאר אל נקודת הבעירה, אם בתחנות הכוח של חברות החשמל או במתקנים תעשייתיים אחרים. בדרך אין כל נקודות אגירה, אין מאגרי חירום ואין מלאי חירום, מה שמפחית את עלויות המערכת במידה ניכרת (ובמקביל פוגע, גם כן במידה ניכרת, בביטחון האנרגטי של מערכת החשמל והמשק הישראלי).
משק הגז הטבעי בישראל הינו משק סגור, עם עלויות ידועות וקבועות. לכן, אין שום סיבה להצמיד את המחירים בו למדדים שונים בעולם, אלא יש לקבוע, באמצעות פיקוח על המחירים, מחיר יציב לשנים ארוכות.
יציבות במחירים נמוכים לאורך עשרות שנים תאפשר ליזמים במדינה לתכנן את צעדיהם לטווח ארוך, עשויה למשוך משקיעים שלהם מפעלים בעלי צריכת אנרגיה גבוהה ותגביר את התעסוקה, הפעילות העסקית והייצוא; וכמובן תסייע בהורדת מחיר החשמל לציבור ולתעשייה, ובעקבות כך תוביל ירידה במדד יוקר המחיה.
יציבות מחירים גם תחסוך מחברות הקרטל - נובל אנרג'י, קבוצת דלק ושותפותיהן - את הצורך לגדר (hedge) את מחירי הסחורה אם יוחלט על הצמדות למדדי מחירים שונים (גם היום, כמובן, הן אינן זקוקות לגידור מאחר שהמחירים גבוהים וקבועים). בארה"ב נובל משקיעה מדי שנה עשרות מיליוני דולרים בגידור של מכירותיה, בישראל כאמור השקעה זו נחסכת ממנה בזכות מחירים קבועים.
פרט לכך כדאי גם להסתכל לעבר מצרים: בעקבות התקלות במערכת הפקת הגז הטבעי במצרים, נחתם לאחרונה חוזה בין מצרים לבריטיש פטרוליום (BP) שלפיו תשקיע החברה הבריטית 12 מיליארד דולר בפיתוח שדות גז טבעי בים התיכון, צפונית מחוף מצרים. החל מ-2018 תספק BP למצרים גז טבעי במחיר ממוצע של 3.5 דולר ליחידת חום. אם זה המחיר שיגבה במצרים החל בעוד שלוש שנים, אין שום סיבה שהמחיר בישראל היום ובעתיד יהיה גבוה יותר.
לכן, על ועדת המחירים להתכנס כבר היום ולקבוע מחיר מירבי לגז הטבעי, שיהיה כמחצית מהמחיר הנוכחי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
