בנק ישראל נוקט צעדים להרחבת התפוצה והשימוש בכרטיסי חיוב מיידי (דביט), הצפויים להביא להגברת התחרות בתחום כרטיסי החיוב, לצמצום השימוש במזומן ולהנגשת אמצעי תשלום אלקטרוניים לכלל הציבור, להרחבת מגוון פתרונות התשלום למשקי-הבית ובתי העסק ולחיסכון פוטנציאלי בעלויות בתי העסק (עלויות טיפול במזומן, עלויות מימון ועמלות סליקה) ובעלויות עבור משקי-בית (דמי כרטיס ועלויות משיכת מזומן והחזקתו).
"הצעדים להגברת השימוש בעסקאות חיוב מיידי (עסקאות בכרטיסי חיוב מיידי ועסקאות בכרטיסים נטענים) ייעשו במקביל להמשך השימוש בכרטיס החיוב הנדחה, לאור היתרונות שגלומים בו למשקי-הבית ולבתי העסק", לשון הודעת הבנק.
לפי בנק ישראל, העמלה הצולבת לעסקאות בחיוב מיידי תהיה כעמלה בפיקוח, ומחירה ייקבע על 0.3% (לעומת עמלה צולבת ממוצעת של 0.7% הנהוגה כיום לעסקאות בחיוב רגיל), לתקופה של שנה, על מנת לאפשר היערכות לקביעת העמלה על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים. עמלה מופחתת זו תכנס לתוקף החל מ-1 באפריל 2016.
המפקח על הבנקים קבע הוראות להפצת כרטיס חיוב מיידי ללקוחות הבנקים, לפיהן יחויבו הבנקים לפנות לכלל לקוחותיהם עד ל-31 בדצמבר 2016 בהצעה לקבל כרטיס חיוב מיידי ללא עלות (אם הלקוח מחזיק בכרטיס חיוב נוסף) או בעלות מופחתת (אם אין ברשות הלקוח כרטיס חיוב כלשהו).
כמו כן קבע המפקח כללי גילוי וכללים להתחשבנות כספית מיידית בעסקאות המבוצעות באמצעות כרטיס חיוב מיידי החל מ-1 באפריל 2016.
במקביל, בנק ישראל קבע הוראות להטמעת תקן אבטחה לעסקאות בכרטיסי אשראי EMV, הן בצד ההנפקה והן בצד הסליקה. חובת הנפקת כרטיסי EMV היא מיום 1 באוקטובר, וסליקת עסקאות EMV תהיה החל מ-1 ביולי 2016.
כמו כן, החל מ-1 באוקטובר 2015, מסופים חדשים שיחוברו למערכת יחויבו לתמוך בתקן מבחינת החומרה, והחל מ-1 ביולי 2016 גם בתוכנת EMV.
"צעדים אלה יתרמו להגברת התחרות בתחום כרטיסי החיוב, ויכניסו את כרטיס החיוב המיידי לתפוצה רחבה, תוך הפחתת עלויות לבתי העסק ולמשקי-הבית. חשוב לעשות כן מבלי לפגוע ביכולתו של הצרכן לבחור באפיק התשלום המתאים לו - חיוב מיידי או חיוב נדחה", מסר המפקח על הבנקים, דודו זקן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.