שרת התרבות מירי רגב דוחה על הסף עצומה עליה חתומה קבוצת יוצרי קולנוע, שמחו על ההחלטה למנוע את הקרנת הסרט אודות הרוצח יגאל עמיר בפסטיבל הקולנוע בירושלים.
במכתב התשובה שלה ליוצרים הבהירה רגב כי אין בכוונתה להפסיק תמיכה ביצירה ובמוסדות תרבות המצויים בתוכנית העבודה המסורתית של המשרד.
"נדמה לי שאתם מבלבלים בין החלטתי כשרת התרבות לקדם נושאים ומגזרים שאינם לעת הזאת חלק מהמיינסטרים של מפעלי התרבות בישראל, עם השמועות שנוח להפריח באוויר - גם אם אינן מבוססות בעליל - שמשמעות הדבר תהיה הפסקת התמיכה המתמשכת ביצירה", כתבה במכתב שהגיע לידי "גלובס".
במכתב שנשלח לשרה רגב היום (ג') - עליו חתומים גם שמות מוכרים כמו עדה אושפיז, קרן ידעיה, רונית אלקבץ, משה איבגי, דניאל סיוון, אבתיסאם מראענה, דורון צברי, צחי גראד, ארי פולמן, ואורי רוזנווקס - נכתב: "אנו מבקשים מהשרה מירי רגב שתבהיר כי אין שום איום תקציבי על הנהלת פסטיבל ירושלים ועל הסינמטק. אנו קוראים למועצת הקולנוע להגן על הפסטיבל מפני התערבויות ישירות, העוקפות את הנהלים ואת הקריטריונים הקבועים בחוק לתקצוב מוסדות קולנוע".
היוצרים פנו להנהלת פסטיבל הקולנוע בירושלים, "בבקשה דחופה לשקול מחדש את החלטתה להוציא את הסרט מהקרנות במסגרת הפסטיבל. גם אם הדבר נעשה מתוך 'התחשבות ברגשות הציבור', אנחנו רואים בחומרה את ההחלטה.
"עשייה אמנותית וחופש הביטוי בהכרח פוגעים לעיתים ברגשות של ציבור זה או אחר... לב-לבה של העשייה הקולנועית, מעבר להישגים האמנותיים שלה, הוא להעשיר את המרחב החברתי והפוליטי שלנו בנקודות מבט וזוויות הסתכלות שונות על כל תופעה אישית, חברתית ופוליטית.
"הטענה שאסור לעשות סרטים דוקומנטריים או הצגות תיאטרון על 'רוצחים שפלים', 'מחבלים', וכיוצא בזה, היא מופרכת מיסודה ומחבלת במהות של העשייה האמנותית... הניסיון למתג דמויות כאלה ואחרות כ'שפלות' ו'בני בליעל' או יצירה זו או אחרת כ'פוגעת ברגשות הציבור', ובכך לסתום את הגולל על כל דיון, בחינה, למידה - הוא ניסיון לא דמוקרטי להגביל את חופש המחשבה. אלה הם תפקידיה של האמנות משחר ההיסטוריה, וחובתנו להילחם שכזאת תישאר. אנו עומדים על זכותנו 'להביט אל סף הפחד'!".
במכתב התשובה שלה בירכה רגב את ההנהלת פסטיבל הקולנוע בירושלים על ההחלטה להוציא את הסרט על יגאל עמיר ממסגרת ההקרנות הרשמית. "עליי לשוב ולהבהיר כי בשום שלב לא היו הנהלת הפסטיבל והסינמטק נתונים לאיומים תקציביים - לא בלשכות של השרה והמנכ"לית ולא במועצת הקולנוע", כתבה.
רגב הגיבה לטענה כי הדבר מהווה פגיעה בחופש הביטוי, וכתבה: "לא הטפתי, ואינני מתכוונת להטיף לסתימת פיות או לפעול להגבלת חופש הביטוי היצירתי. עם זאת, ראוי לזכור כי כשם שזכות האמן שמורה לו לביטוי ללא כל מגבלה ומתוך אחריות אישית - כך שמורה לקהליו זכות המחאה, הפולמוס והעלבון. זכות הקהל למחוא כף, וזכותו גם למחות, ואין האחת עולה על השנייה".
לדבריה, "במשוואה הזאת יש שני צדדים, ואין זה סביר שכל דבר ביקורת המושמע כנגד יצירת אמנות כלשהי יהפוך באופן אוטומטי לעדות בדבר סתימת פיות והדרה מתקציבים. זאת ועוד, כשם שראוי שחופש הביטוי יישמר לכולנו, כך ראוי ומקובל בממשל דמוקרטי - שאנחנו גאים להיות נושאי הדגל - לנסח מדיניות של קידום נושאים הנראים לנו ראויים לכך".
את מכתבה חתמה רגב באמירה כי "אכן חופש הביטוי הוא ערך נעלה (כמעט) מכל אחר, אבל לדעתי לצדו שוכן ערך נעלה לא פחות - כבוד האדם. למרבית הצער ועוגמת-הנפש, החיים לא תמיד מזמנים לנו חלוקת החלטות מובהקת ומושלמת שיש בה הבדלה בין טוב לרע. פעמים רבות כשאני מתקשה להחליט בין האפשרויות הקיצוניות - אני נזכרת שיש גם אפשרות לדרך אמצע".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.