היוונים מהגרים מהמדינה: "לא רוצים לחיות איפה שאין עתיד"

לאחר מלחמת העולם השנייה נמלטו עשרות אלפי יוונים ממולדתם כדי לפתוח בחיים חדשים באוסטרליה. כעת הופכת שוב אוסטרליה למדינת מקלט של מהגרים יוונים, שרבים מהם חשים מרירות רבה לנוכח מצבה של ארצם, שנקלעה שוב למשבר.

"אתה לא רוצה לחיות בחברה שבה כולם חושבים שאין עתיד", אומר אודיסיאס ציברקוס, אב לשניים שעזב את יוון לפני שנה ועבר להתגורר במלבורן. "אנחנו אנשים מאושרים מטבענו שלא מבקשים מותרות, אבל המשבר הכלכלי שינה את החברה היוונית. קשה מאוד לאנשים והם כועסים ומאוכזבים".

ציברקוס נמנה עם גל מהגרים הנאמד בכעשרת אלפים בעלי אזרחות יוונית או אזרחות כפולה יוונית-אוסטרלית, שהפכו את אוסטרליה לביתם בעקבות המשבר הפיננסי שפרץ ב-2008. מספר המהגרים הרב חולל היפוך במגמה של שנות התשעים ותחילת העשור הראשון של המאה ה-21, כאשר רבים מבעלי האזרחות היוונית-אוסטרלית הכפולה עברו מאוסטרליה לאירופה כדי ליהנות מהשגשוג הכלכלי היווני.

מרבית המהגרים החדשים התיישבו במלבורן, העיר בעלת המספר הגבוה בעולם - מחוץ ליוון - של תושבים ילידי יוון.

"זרם המהגרים מפיח אנרגיה חדשה בקהילה שהתכווצה במשך שנים", אומר ביל פפסטרגיאדיס, נשיא הקהילה היוונית של מלבורן. "מדי יום אנחנו מקבלים פניות מאנשים שחיים ביוון ושואלים כיצד לעבור לכאן".

בתגובה לגל ההגירה נפתחו לאחרונה במלבורן בית ספר שלשון הלימוד בו יוונית, ושתי כנסיות אורתודוקסיות. הרשות המוניציפלית של מלבורן העניקה 400 אלף דולר לאגודת הרווחה היוונית האוסטרלית כדי לסייע למהגרים, שחלקם הגיעו כמעט ללא פרוטה בכיסם.

מעגל קסמים רע

"הייתה לי עבודה טובה בקולג' פרטי, אבל השכר שלי קוצץ ב-10% מדי שישה חודשים במהלך המשבר", מספר ציברקוס, שהגיע לאוסטרליה באמצעות ויזת סטודנט. "זה היה מעגל קסמים רע. הורים איבדו את מקומות עבודתם ולא יכלו לשלם עבור חינוך ילדיהם, ושכרם של כל המורים קוצץ".

חלק מהמהגרים היוונים מתיישבים בסידני, שבה עבד יאניס ורופאקיס - כיום שר האוצר של יוון - כמרצה באוניברסיטה בשנות התשעים.

איליאס חצילזרו הגיע לסידני לפני שלושה חודשים עם אשתו ובתו. "אשתי נולדה באוסטרליה, וזה נתן לנו את האופציה לבוא לכאן", מספר חצילזרו. "ההחלטה שלנו להגר נבעה פחות משיקולים כלכליים ויותר מקריסת החוק והסדר והגידול בפשיעה ביוון".

חצילזרו, שהיה בעל חברת גינון ביוון, אומר שהוא כועס גם על הפוליטיקאים היוונים וגם על האיחוד האירופי. "אין לנו אמון בפוליטיקאים שלנו. כנראה סיריזה טובה יותר מהמפלגות האחרות, אבל לציבור סיפרו שקרים, שקרים ועוד שקרים. אנחנו חלק מאירופה, אבל האירופים לא רוצים לעזור לנו".

חצילזרו מצא לעצמו עבודה כמלצר הראשי במועדון ההלני בסידני, שהוקם עוד בתקופת גל ההגירה היווני לאוסטרליה בשנות העשרים של המאה שעברה.

הוא מקווה שיעלה בידו לשלוח כסף למשפחתו ביוון. "לאבא שלי אין מספיק כסף לשלם את המשכנתא שלו ולקנות אוכל".

הודות לכישוריהם, הצליחו מהגרים יוונים רבים למצוא מקומות עבודה רווחיים באוסטרליה, שכלכלתה צומחת ברציפות וללא מיתון זה 25 שנה.

איוניס קלאיצידיס, פסיכולוג שהיגר לסידני לפני שנתיים הודות לאזרחות הכפולה של אשתו, הפך למרצה באוניברסיטת מאקרי. "יש בהחלט בריחת מוחות", מספר קלאיצידיס. "מרבית האנשים שמחליטים להגר הם בעלי השכלה מאוד גבוהה. זה הפסד גדול למדינה".

המהגרים היוונים, שעוקבים אחר האירועים הדרמטיים באמצעות מסכי הטלוויזיה בצדו השני של כדור הארץ, חשים חרדה וזעזוע לנוכח האיום המחודש של יציאת יוון מגוש האירו.

פגועים וכואבים

"אני לא יכול אפילו לחשוב על יוון מחוץ לאירופה", אומר קלאיצידיס. "זו בעיה גדולה מבחינתה של יוון, אבל גם מבחינת היציבות האסטרטגית בדרום אירופה ובמזרח הים התיכון. יוון היא פשוטו כמשמעו המדינה האירופית הדמוקרטית היחידה באזור ההוא".

מחשבותיהם של המהגרים נתונות למשפחותיהם ולידידיהם במולדת. "החברה שלנו פגועה וכואבת, ואין לה אפילו היכולת להאכיל את כולם", אומר ציברקוס. "אתה לא רוצה לחיות חיים טובים בעצמך ולהשאיר מאחור את ההורים או את האחים והאחיות שלך במשבר הזה".