המבחן יהיה בפרטים הקטנים

1. מתווה הגז סביר ובעיקר מציאותי. "הטוב ביותר האפשרי" אמר שר האנרגיה, יובל שטייניץ, ומעולם לא צדק יותר. אבל אם לא יתמלאו כמה תנאים זו תהיה בכייה לדורות. על פניו, נראה שחסרים הצעדים המשלמים שיבטיחו את מימוש המטרות המוצגות.

2. הכיוון נכון, אבל הכול נמצא בפרטים הקטנים, שעוד לא ראינו וכנראה לא נראה - ביכולת הביצוע וברוחב האפשרויות הדקיקות והמתחכמות שיינתנו לפקידים לאורך הדרך. 14 חודשים למכירת תנין וכריש חייב להיות 14 חודשים ולא יותר. העברה לנאמן, שחייב להיות הוגן לציבור, תוך ארבעה חודשים זה בדיוק ב-1 בנובמבר 2016. שש שנים למכירת אחזקות דלק בתמר ודילול נובל חייב להיות שש שנים - לא קשור למצב הזה או ההוא או לבקשות דחייה כאלה ואחרות. הבעיה היא שהניסיון הרע מראה שהעתיד ערפילי ושהחוקים משתנים מפעם לפעם, על פי אינטרסים.

3. המתווה נעדר סנקציות למצב של עיכוב, איחור וחריגה מהמתווה. חובה להבטיח מועד לפיתוח לוויתן - כולל סנקציות אכיפה נוקשות לכל איחור בכל שלב, ולא משנה מה סיבת העיכוב (המוני עורכי הדין, מנהלים ויועצים למיניהם מיומנים בלנסח נימוקים מתוחכמים ומשכנעים לכל עיכוב - גם ובעיקר זה שמלכתחילה נועד לסחיטה). אסור לסנקציות האכיפה להיות מוחזקות בידי משרד האנרגיה (שכשל לאורך השנים בכל הנוגע לשימוש ביכולות האכיפה שלו). חובה לכלול קנסות, שילכו ויגדלו כגודל העיכוב, וגם הפקעת אחוזי בעלות מידי הבעלים לטובת המדינה.

4. "הבטחת רמת מחירים סבירה" כתוב בשקף שהוצג. ומרגע זה מדובר בתעלומת מחירים, אלה יאמרו נמוך ואלה יאמרו גבוה. כששטייניץ נשאל (רשת ב'): "בקיצור אדוני השר, האם המחירים ירדו או יעלו?", מרח שטייניץ את התשובה שלו בסיסמאות ארוכות. ללמדך שהוא לא יודע או שהוא לא רוצה לספר. אף אחד לא יודע מה צריך להיות המחיר האופטימלי (מחיר סביר למשתמשים שאינו מייצר רווחיות יתר מופרזת לבעלים). האם זה 3 דולר ליחידת חום, 5.5 דולר או 16 דולר כפי שהיה ביפן בשנה שעברה? מי שנדבק למחיר משלו מטעה במכוון את הציבור. בניגוד לנפט שיש לו מחיר עולמי, בגז טבעי יש מחירים מקומיים בלבד.

5. מדברי שטייניץ אפשר להבין שהמחיר בארץ יהיה מותנה במחיר היצוא, אבל במתווה אין מנגנון הצמדה למחיר היצוא. למשל, לא ברור כיצד ניתן יהיה לחלץ ממחיר היצוא את עלות ההובלה כדי לקבל מחיר לשוק המקומי. יש לקבוע מחירי מקסימום בישראל, שלא יהיו גבוהים ממחירי היצוא. כמו כן, וזה קריטי להבטחת אמון הציבור, יש לקבוע נוסחת הצמדה בהלימה למחירים הבינלאומיים.

6. אין במתווה הנוכחי פרטים לגבי העיקרון הקריטי של אופציה להקטנת כמויות ללקוחות בעתיד, כדי שתתאפשר תחרות ומחירים תחרותיים.

במהלך התיקונים שאחרי השימועים נכון יהיה להוסיף אופציה ללקוחות להקטין את כמויות ההזמנה במועד שלאחר פיתוח לוויתן, כריש ותנין.

7. קיימת חובה להבטיח תשתית לחיבור לוויתן לחוף, כולל מתקני קבלה ועודף קיבולת, ולהבטיח לתנין וכריש, ואלו שבתקווה עוד יבואו, חיבור לתשתית. גם זה חייב לכלול לוח זמנים, כולל סנקציות אכיפה חד משמעיות.

8. חסרה הסדרת נושא מיסוי היצוא, כדי למנוע עסקאות בעלי עניין.

9. חסרה התחייבות של המדינה להבטיח חיבור מיידי של מפעלים לרשת החלוקה, עניין שתקוע רק בגלל בירוקרטיה ממשלתית.

10. נובל אנרג'י ויצחק תשובה. האם הם מרוויחים יותר מהמתווה או מפסידים ממנו? האמת היא שזה לא משנה. מה שחשוב זה טובת הציבור: הבטחה של גז לכל תחומי הפעילות בארץ במחיר סביר שיאפשר פיתוח תעשייה, תחבורה ומי יודע מה עוד.