היא פעילה בשוק ההון כבר קרוב לעשור, אישה בעולם גברי, תופרת עסקות, מזהה מגמות, גוזרת קופונים - והכול מאחורי הקלעים. אבל גם "סוחרת שלדים" ממולחת כמו גלי ליברמן לא הצליחה להימנע מאור הזרקורים אחרי הכניסה של רשת קופיקס לבורסה, מהלך שהיא הייתה מיוזמיו העיקריים ושהסב לה, לפחות על הנייר, כ-7 מיליון שקל (שוויה של קופיקס מוערך בכ-190 מיליון שקל).
"אני בטוח שהיא מאוד לא אוהבת את החשיפה הזו", אומר גורם בשוק ההון שמכיר אותה מקרוב. "מדברים עליה במונחים של 'המיליונרים החדשים של קופיקס', אבל שוכחים שהיא שמה על זה 2.5 מיליון שקלים כדי לקנות את השליטה בשלד הבורסאי שלתוכו מוזגה הרשת, ושוכחים את המס שהיא משלמת".
מה שעוד שוכחים, או שבכלל לא יודעים, הוא הדרך שליברמן עברה עד לעסקה. ליברמן, מספרים מקורבים, רצתה להפוך את קופיקס לציבורית עוד ברגע שראתה את הסניף הראשון של "קופיקס בר" בתל אביב (מעין המשך של עיקרון ה"קפה בחמישה שקלים", רק עם אלכוהול), לפני כשנה. היא יזמה פגישה עם כץ ועם אנשיו, והציעה למצוא עבורם שלד ציבורי שבאמצעותו יכנסו לבורסה. על הכוונת היה "מטרות מיזוג" של ירון ייני, סוחר שלדים מוכר בפני עצמו. אלא שקשיים שהערימה בזמנו רשות ני"ע, בנוסף להססנות ספקנית מצדו של כץ, גרמו לליברמן לזנוח את הרעיון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
