קבוצות בליגת העל יוכרו כ"עוסק מורשה"; הבעלים יוכלו למשוך רווחים לכיס

הוועדה של רשות המסים לבחינת הסיווג וחבויות המס של קבוצות הכדורגל בליגת העל הגישה הבוקר (ד') את מסקנותיה, שבהתאם אליהן, ככלל - קבוצות הכדורגל בישראל יסווגו, בכל מערכי המס ברשות המסים כמלכ"ר - ומכאן שיחולו עליהן כלל ההטבות והחובות החלים על כל מלכ"ר. בין היתר, יחולו חובת תשלום מס שכר מלא לצד זכאות לבקשת אישור זיכוי ממס עבור תורמים לקבוצה, וזכאות להקצבות ציבוריות.

יחד עם זאת, נוכח התמורות שחלו בענף בשנים האחרונות, סבורה הוועדה כי במקרים חריגים ניתן יהיה לסווג את חלק מהקבוצות בליגת העל כעוסק מורשה.

בין הקבוצות שדחפו בשנים האחרונות לקידום הרפורמה הזאת: מכבי ת"א ומכבי חיפה. היתרון המשמעותי מבחינת מועדוני כדורגל בסיווגם כעוסק מורשה הוא היכולת של בעלי המניות למשוך רווחים ישירות לכיסם. כיום מצב זה לא אפשרי, אלא דרך פרוטוקול מורכב של מימוש שטרי הון דרך הבקרה התקציבית של ההתאחדות לכדורגל (וגם במקרה זה, אין מדובר במימוש רווחים פרופר - אלא בהחזר השקעות עבר).

בפועל, נזכיר כי כמעט אף פעם קבוצות בישראל לא מסיימות ברווח. עובדה זו נכונה שבעתיים כאשר מדברים על מכבי ת"א - אשר פעלה כאמור לקידום שינוי הסיווג לעוסק מורשה - ובשנים האחרונות מפסידה עשרות מיליונים בכל עונה. כפי שפורסם ב"גלובס", בעונת 2013/14 עמד המאזן התפעולי של 14 קבוצות ליגת העל על מינוס 147.1 מיליון שקל. מכבי ת"א עמדה בפסגת המפסידות עם 46 מיליון שקל, אחרי מכבי חיפה (30 מיליון) והפועל ת"א (21).

הוועדה הוקמה בשנת 2013 בשל הצורך בגיבוש עמדה אחידה לכל מערכי המס ברשות המסים בנושא הסיווג והמיסוי של קבוצות הכדורגל, ובראשה עמד רו"ח ומשפטן גל גרינברג, מנהל המחלקה המקצועית מע"מ ברשות המסים. הוועדה קיימה פגישות עם גורמים שונים בענף הכדורגל וערכה ניתוח מעמיק של הדוחות הכספיים של כל הקבוצות בליגת העל לעונות המשחקים 2007-2012 שקיבלה לידיה.

בהתאם להמלצות הוועדה, לצורך סיווג כעוסק, הקבוצה תידרש לעמוד ברובם המכריע של שורת קריטריונים שהוגדרו והסיווג יעמוד בתוקפו לתקופה של ארבע שנים לכל הפחות, אלא אם כן חל שינוי מהותי המצדיק שינוי הסיווג קודם לכן.

עיקרי הקריטריונים הנדרשים לסיווג כעוסק מורשה הם:

* היקף ההשקעה בקבוצה - עליו להיות גבוה פי כמה וכמה מתקציב המינימום שנקבע על ידי ההתאחדות (בעונה הבאה הוא צפוי לעמוד על 9 מיליון שקל). קבוצות שמושקע בהן הון גבוה הן בעלות פוטנציאל להביא את מאזנן לרווח.

* מקורן של הכנסות הקבוצה אינו מתמיכות מגופים ציבוריים, אלא בעיקר ממקורות עסקיים כגון מכירת כרטיסים, מכירת שחקנים, זכויות שידור, השתתפות בתחרויות בארץ ובחו"ל, מכירת מוצרים נלווים ומזכרות וכו'.

* המבנה הארגוני של הקבוצה מצביע על מבנה המאפיין גופים עסקיים ולא מלכ"ריים, למשל שדרה ניהולית של בעלי תפקידים בתפקידים ניהוליים, מערך מקצועי, מערך סקאוטינג, ועוד.

* קיומה של תכנית עסקית המצביעה על פעילות המיועדת להפקת רווחים.

* קיומו של רישיון תקף מטעם אופ"א ומטרה מוצהרת להשתתף במפעלים האירופיים.

* אין לקבוצה מתנדבים בהיקף משמעותי המשמשים בתפקידים משמעותיים ועובדיה ובעלי התפקידים בה מקבלים שכר כמקובל במשק.