טרמפיסטים בלתי נלאים

1. טרמפיסט אחר טרמפיסט הם עלו, שנה אחר שנה, על עגלת הגז הטבעי. התברברו, פטפטו, סחרו בכותרות, וסחבו-גררו את ההחלטות הקשות - עד שהגענו למצב של אין ברירה. למציאות של מונופול גז פרטי כבד, שהתפתח והתנפח ממש באותן שנים, בזכות אותה סחבת. ועם העובדה הזו, המצב הנתון הזה, חייבים להסתדר, עכשיו ומהר, כי המשק כולו צמא לאספקת גז מיידית, בטוחה ושוטפת, במחיר סביר.

2. המתווה המוצע על ידי הממשלה לא מושלם, אבל במצב הנוכחי אין ולא יכול להיות מושלם - יש רק תיקונים של מציאות. מי שהמתווה לא מוצא חן בעיניו, ולא רק מי שעושה בהתנגדות שימוש אינטרסנטי פוליטי או אישי - שיאשים רק את עצמו ואת הסחבת הבירוקרטית שהפכה כאן למחלה ממארת.

3. הטרמפיסט האחרון עלה על העגלה אתמול, מיד אחרי שהוצג "המתווה", והוא הרי לא היה על הבמה ולא כיכב במהדורות החדשות: מבקר המדינה יוסף שפירא. עכשיו הוא נזכר. עכשיו הוא רוצה להמשיך לדחות את הפרשה - כי הוא טרם אמר את דברו. זה קורה 4 שנים א-ח-ר-י שכבר ברור שפה פורח מונופול, שהבירוקרטיה הרסנית, שהרגולציה מחולקת במנות קטנות ולא צפויות, עם פוליטיקאים-נבחרים שברחו מהחלטות אבל גיבשו סיסמאות (רובם בכלל לא למדו על מה הם מדברים), רגולטורים בכירים וצדקנים שנלחמו ביניהם בטענה שהם מחפשים פתרון אידיאלי, ומיני "חברתיים" שספק גדול אם אזרחים כבני אדם מעניינים אותם במיוחד.

4. עכשיו, עכשיו! עושה שפירא שימוש במעמדו הציבורי, וכשהוא נשען/מנצל את חבורות המתנגדים, בין בטעם ובין בלי טעם, ופוליטיקאים שהפכו את כל מלחמת הגז למסלול קידום אישי, סוג של סיירת "רק לא ביבי" - ומודיע ליובל שטייניץ, בעצם לבנימין נתניהו: 'עכשיו תחכו לי... אני מכין דוח ביקורת ואני רוצה קודם שיתפרסם, יקבל כותרות, ורק אחר כך תתקדמו אתם עם הגז שלכם' (ראוי היה שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין יבוא ויאמר: 'אדוני המבקר, לא תפקידך להיות מעורב, להיות חלק, מהרשות המבצעת וממערכת קבלת ההחלטות. תפקידך לבקר. אז תבקר').

5. אגב, ברשימה המפוקפקת של הטרמפיסטים בה מככבים פוליטיקאים דברנים, רגולטורים נוצצים, ומתריסים מקצועיים - לא כלולים אנשי קבוצת דלק, נובל אנרג'י ושותפי הגז האחרים, שכן בעליהן וראשיהן הם אנשי עסקים שמעצם הגדרתם ומהותם משקיעים רק, ואך ורק, כדי להרוויח - וכמה שיותר. זה שקוף וברור, ואם נובל ודלק יצאו עם הצהרות של "טובת עמישראל" - כנראה שלא אמרו אמת.

6. הטרמפיסטים הם אלה שבסופו של דבר, בהתנהגותם חסרת האחריות והעלובה, אפשרו למונופול דלק-נובל להתחזק. ולעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - גם הוא טרמפיסט לא קטן בפיתוח המונופול - הוא יכול היה לטפל בו לפני שנים, כשהיה תינוק בן יומו. אחרי הכול, נתניהו הוא ראש ממשלה מאז 2009, מאז עברו 6 שנות גז תמימות. לזכותו ייאמר שמזל שהתעורר לפני כמה חודשים, אמנם הרבה יותר מדי מאוחר, אבל לפחות התעורר, למרות שידע היטב שהחבטות של אותם פוליטיקאים מחפשי הזדמנויות (גם ממפלגתו שלו), רגולטורים שכשלו וחברתיים של סלון, רק יתחזקו.

7. הנה לוח הזמנים של הסחבת שהביאנו עד הלום:

2010: ים תטיס שבשליטת נובל ודלק, מספקת 40% מצריכת הגז הטבעי של ישראל לצד אספקת גז ממצרים.

פברואר 2011: עם המשבר בגז המצרי, הופך מאגר ים תטיס, נובל-דלק, לספק הגז הבלעדי של ישראל.

ב-2007 מכרה שותפות רציו, באישור הרגולטורים, את מרבית זכויותיה ב-5 רישיונות - לדלק ולנובל.

ב-2009 מתגלה שדה הגז "תמר" שבשליטת נובל-דלק.

ביוני 2010 נודע על גילוי תגלית הגז הגדולה בעולם במים עמוקים - לוויתן, מבית נובל-דלק.

באפריל 2013 חובר מאגר תמר לחוף. תמר, כמובן, שבשליטת נובל ודלק. באותה שנה, 2013, נמצא גז במאגר "תנין 1", שוב, בשליטת נובל ודלק.

ואז, 2013, מופיע הממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה בכנס אנרגיה ואומר באופן חד וברור: "99% מהעתודה של הגז של ישראל מוחזק בצורה משמעותית בידי קבוצות דלק ונובל".

8. אז מה, לא ידעתם? למה חיכיתם? מה מנע מהמדינה, מהשרים, מהרגולטורים ומהמנכלי"ם את חובת הטיפול במונופול הצומח הזה? איך קרה שרק השנה התחילו הפקידים ללמוד ברצינות את החומר ונסעו ללמוד מה עשו במדינות הגז העולמיות?

התשובה הנוחה היא: 'זה יצחק תשובה שלחץ, סחט ופיתה בישראל', ונובל אנרג'י שעשו את זה במקביל בממשל האמריקאי'. האם זו תשובה? בהחלט לא. זה מקסימום תירוץ עלוב. של בטלנים, פחדנים, ושוחרי ג'ובים מכל המשרדים שחושבים עצמם חשובים.

9. וכך הגענו אל ליל החושך של יום שני השבוע כאשר 120 אישה ואיש הזויים, המכונים ח"כים, תיזזו 8.5 מיליון אזרחים ואזרחיות - שלא מבינים איך קרה להם כל הטירוף הזה. 120 צדקנים וצדקניות דיברו "בשם העם" "ולטובתו", שבא רק לשאול אותם: 'תגידו, השתגעתם?'. נתניהו דיבר על "קרב חייו" (נו, באמת...), ואריה דרעי סירב לממש את הסמכות והאחריות ולקבל החלטה הנוגעת למשרדו - שמא נדמה היה לו שבהימנעות הכאילו-ציבורית הזו יצליח למרק מעליו את האשמות ההן, המשפט והמאסר ההוא.

10. ואז באו שלושת מנוגדי העניינים. חודשים ארוכים דיבר משה כחלון את עצמו לדעת על מלחמה במונופולים ועל תוכניות הגז שלו. אבל, כמה דקות אחרי שמונה אמר: 'קובי מימון חבר שלי, אז אני לא בעניין'. אבל מימון בכלל מתכחש להיותו בעל עניין בגז טבעי, אז מה פה ניגוד העניינים?

יואב גלנט - לאחר שחרורו מצה"ל מונה למנכ"ל חברת נמקס חיפושי נפט וגז של בני שטיינמץ. אחרי פחות משנה, אפריל 2013, הודיע על כישלון קידוח "אפרודיטה 2" בשדה 'ישי', ואחרי כמה חודשים - פרש. אפשר שיש לו אופציות, אולי לא. אבל איפה פה ניגוד העניינים? שמא זהו גילוי צדיקות שבאה לסגור את פרשת ההשתלטות על הקרקעות בעמיקם, שבגללה בוטל מינויו לרמטכ"ל?

וחיים כץ - אבי אבות והאם-אמא של ניגוד העניינים. 15 שנים תמימות שימש גם חבר כנסת, חבר בוועדת הכספים וועדת העבודה, וגם, כל הזמן, יו"ר ועד עובדים והאיש החזק בתעשייה האווירית הממשלתית, וגם היד שהניעה את עריסת סיעת "עוז" מהקואליציה בהסתדרות. פעם, כשוועדת האתיקה החליטה: לא עוד גם וגם, חיכה כץ לכנסת שתבוא אחרי, וסגר "דיל" עם יו"ר ועדת האתיקה דאז שלי יחימוביץ', ממובילי הטרמפיסטים של הגז שלא ממפלגתו. היא סידרה לו להמשיך בניגוד האינטרסים והוא סידר לה ניצחון בביטול תוכנית ויסקונסין. לסיכום: הטרמפיסט כץ משחק בניגוד העניינים שלו בהתאם לאינטרסים שלו.

11. יובל שטייניץ. זה הטוב ביותר האפשרי, אמר אתמול וצדק, אבל אז הוסיף "המתווה הוא טוב למדינת ישראל ואזרחיה, אבל קשה מבחינת חברות האנרגיה". הרי זה לא באמת "קשה" לנובל ודלק - ואתה יודע את זה היטב. למה למשוך את החבל עוד?