ביהמ"ש: כתבי קפקא יישמרו בספרייה הלאומית בירושלים

כתביו ההיסטוריים של פרנץ קפקא זוכים סוף-סוף לכבודם הראוי. עיזבונו הספרותי של הסופר מקס ברוד, אשר כולל בתוכו את כתביו של חברו הטוב, הסופר היהודי הנודע קפקא, יימסר לשמירה בספרייה הלאומית בירושלים - כך קבע אתמול (ב') בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בפסק דין מכונן שניתן לאחר מאבק משפטי שנמשך למעלה מ-6 שנים.

מותב השופטים, סגן הנשיא ישעיהו שנלר, ד"ר קובי ורדי וחגי ברנר, דחו את הערעור שהגישו בנותיה של יורשת עיזבון ברוד, אסתר הופה, על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, בו נקבע כי כתביו של קפקא יועברו לספרייה הלאומית.

בפסק הדין גער בית המשפט ביורשות ובכל מי שקיבל את כתביו של קפקא לאחר מותו, על שלא העריכו נכונה את נכסי צאן הברזל שעליהם עמל קפקא; ובניגוד לבקשתו (להשמיד את ספריו) - ביקשו לשמור אותם אצלם, ולאחר מכן למכור אותם בפרוטות.

ברוד וקפקא נפגשו בתחילת המאה הקודמת במהלך לימודי המשפטים באוניברסיטת פראג. קפקא, אשר נפטר בגיל 40 בלבד ממחלת השחפת, נחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה ה-20, ובין שאר יצירותיו ניתן למנות את "המשפט", "הטירה" ו"הגלגול".

אלא שלאחר מותו, קפקא לא הותיר אחריו צוואה. יחד עם זאת, במגירת שולחן הכתיבה שלו מצא ברוד, לאחר פטירתו של קפקא, שני פתקים בכתב-ידו של קפקא, שנכתבו בתקופות שונות, בהם הורה לברוד לאסוף את כתביו ולשרפם.

ברוד החליט שלא לנהוג לפי בקשת חברו; הוא שמר את כתביו והורה בצוואתו האחרונה משנת 1961 כי הופה תוציא לפועל את צוואתו, תוציא לאור את יצירותיו ותדאג לכך שלאחר פטירתה יועבר העיזבון הספרותי, שכלל בין היתר את כתביו של קפקא, לשמירה במוסד מתאים, תוך שמירת זכותן של יורשותיה לקבלת תמלוגים.

לב המחלוקת בסכסוך בין הצדדים היה בשאלת פרשנותה של צוואת ברוד וזהותו של היורש את עיזבונו הספרותי - האם בנותיה של המנוחה הופה כקבוע בצוואתה, או ספרייה ציבורית כקבוע בצוואתו; וכן השאלה מהו היקף העיזבון הספרותי של המנוח - ובפרט, האם הוא כולל גם את כתבי פרנץ קפקא.

יורשות המנוחה טענו בבית המשפט לענייני משפחה כי כתבי קפקא אינם מהווים חלק מעיזבונו הספרותי של מקס ברוד, הואיל וברוד נתן את כתבי קפקא במתנה לאימן עוד במהלך חייו, והן אף הציגו מכתבים שונים התומכים לשיטתן בטענה זו.

עוד טענו היורשות כי כתבי קפקא אף לא שייכים לעיזבונה של אמן, כי אמן נתנה אותם להן במתנה עוד בחייה.

בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה נדחו טענותיהן, ונקבע כי כתבי קפקא ועיזבון ברוד לא ניתנו ליורשות במתנה, ובכל מקרה, עיזבון ברוד, על כתבי קפקא שבתוכו, צריך לעבור לספרייה או לגנזך, כפי שקבע ברוד בצוואתו.

בהחלטה הנוכחית, בית המשפט המחוזי מתח ביקורת על התנהלותן של היורשות, שפעלו בניגוד לרצונו האמיתי של ברוד.

"למרבה הצער, למרות שחלף פרק זמן ניכר של קרוב ל-40 שנה בין פטירתו של ברוד לפטירתה שלה, הופה לא השכילה בכל אותה תקופה ממושכת לעשות 'הסדר אחר' כלשונו של ברוד (וכפי שביקש, ס'כ') בנוגע לעיזבונו (ואודה על האמת, לא ברור לי מדוע).

"סיכומו של דבר, מעבר לעובדה שהופה לא הייתה זכאית להקנות את כתבי קפקא במתנה לבנותיה, הרי שהלכה למעשה היא גם לא הקנתה אותם בפועל, אלא שמרה את זכויות הבעלות לעצמה. על כן, אף אם הייתי מניח לטובתן של המערערות כי לא הייתה מניעה לכך שהופה תנהג בחייה בנכסי העיזבון כבשלה, לרבות בכתבי קפקא - הרי שעד לפטירתה טרם הוקנתה הבעלות בכתבי קפקא לבנותיה, ולכן מי שזוכה בהם הוא היורש השני", דהיינו, כפי שנקבע - הספרייה הלאומית.

את מנהל עיזבון המנוח ברוד ז"ל, עו"ד אהוד סול, ייצגו בהליך עורכי הדין יוסי אשכנזי, אור דיסקין ומעיין פדלון ממשרד עורכי הדין הרצוג פוקס ונאמן ושות'. את מנהל עיזבון המנוחה הופה ז"ל, עו"ד שמוליק קסוטו, ייצגו עורכי הדין רונן בר-און ודן צימרמן. את הספרייה הלאומית ייצג ב"כ עו"ד מאיר הלר.