כשעתידנים מפליגים שנים קדימה ומציגים עולם שבו 'יהיו לנו חיישנים שכל הזמן אומרים איפה אנחנו, מה אנחנו עושים ואיך אנחנו מרגישים', השאלה הכמעט מיידית שלי היא 'ואם אני רוצה לבגוד בבעלי?'. העתידן ד"ר רועי צזנה מזמין אותי בשמחה לבגוד, אבל מבטיח שבעלי כנראה ידע. באותה נשימה הוא גם תוהה אם אובדן הפרטיות הוא באמת כה רע, במיוחד לאור העובדה שבעולמנו כיום אנו בוחרים להשתמש בה בשביל לבגוד, לאנוס, לרצוח או להתחמק מעבודה.
"אנחנו מצפים שטכנולוגיות מערערות, שמשנות את דפוסי החיים שלנו, ישנו את החברה לטובה, אבל זה לא מה שהן עושות. הן רק משנות את החברה. אנחנו מפרשים את השינויים דרך העיניים שלנו כאנשי הדור הישן, אבל לאנשי החברה החדשה השינויים האלה יכולים להיראות טובים".
בחינה של העולם הדיגיטלי החדש והמופלא שבו אנו חיים, ושקצב השינויים בו מתרחש במהירות שהאנושות לא ידעה כמוה, מעלה לא מעט תהיות לגבי מה שהעתיד צופה לנו - אך גם מחזירה את המבט להווה כי המוח, כאיבר הגמיש שהוא, כבר משתנה, והנפש והקודים האנושיים לא ממש מצליחים לעמוד בקצב. האם המהפכה הדיגיטלית משחררת אותנו או מועכת אותנו כבר היום, וכיצד משפיע עלינו עומס המידע והצורך להתעדכן כל הזמן, שנחווים לעתים כמו מתקפה של ממש?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
