היא רק בת 34 וכבר מנכ"לית מצליחה של חברה. בענף שלה מתייחסים אליה כאל עילוי, והיא מקבלת הצעות ממתחרים, אך כל ההישגים האלה מתגמדים נוכח הפיגור החברתי, כפי שהיא חווה אותו, בנושא הזוגיות. כבר 3 שנים לא היה לה בן זוג, והנושא הפך מבחינתה לפצע כואב תמידית. חבריה מפצירים בה להיכנס לאינטרנט, והיא מסרבת ונאחזת בתירוץ שלפיו היא לא יכולה להרשות לעצמה להיחשף כך במעמדה.
אבל האמת שונה - היא לא עומדת בכך. היא עשתה כמה גיחות לאתרי היכרויות בעבר, אך נבהלה מהתגובות, מהישירות ומהזלזול. כשכבר ראתה מישהו שנראה לה מועמד ראוי, לפעמים לא טרח לענות לה, הבטיח שיתקשר, והיא מעולם לא שמעה ממנו, או שכל הצעותיו היו מכוונות למטרה אחת. מצד שני, פונים אליה בחורים שבאים מרקע סוציו-אקונומי שונה משלה. היא מוצאת את עצמה נעלבת.
עולם הדייטינג עבר מהפכה עם כניסת אתרי ההיכרויות והרשתות החברתיות לחיי המחפשים. לפתע נפתחו הרבה אפשרויות ליצירת קשר עם אנשים שהסיכוי לפגוש באופן אחר היה קלוש. ואולם, לא מעט אנשים מגדירים את ההתנסות הזו כהלם תרבות שגובה מחיר לא נמוך בדימוי העצמי ובדפוסי הזוגיות.
מה בדיוק השתנה כשמציאת הזוגיות עברה לרשת, ואיך גברים ונשים בעלי קריירה מצליחה מתמודדים עם הפערים הבלתי נתפסים לפעמים בין מעמדם המקצועי למתרחש בזירת הדייטינג באינטרנט?
ס', 36, איש עסקים, גרוש
"לפני שהתגרשתי לא הייתי מחובר לפייסבוק. נראה לי בזבוז זמן להעביר שעות מול מסכים. בהתחלה חברים הכירו לי המון, וכשנמאס לי מהתיווכים, פתחתי כרטיס באתר או.קיי קיופיד. הכרטיס שלי היה אנונימי, והייתי בשוק מכמויות הנשים האיכותיות. דפדפתי, וזה לא נגמר. התחושה המיידית הייתה של כמה בדידות יש שם. המון בחורות ברמה גבוהה שנראות טוב, וכולן מחפשות. נשות קריירה שבסופו של יום הן לבד. הכמות הפתיעה אותי. לא התבלבלתי, כי רק רציתי לעשות חיים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
