"אפשר לנצל את בתי ההשקעות להגביר התחרות בפיננסים"

בסיכום שנת 2014 הרוויחו חמשת בתי ההשקעות הגדולים במשק יחדיו פחות מחברת הביטוח הרווחית ביותר; ואילו חמש קבוצות הביטוח הרווחיות ביותר הרוויחו יחד פחות ממה שהרוויח לבדו הבנק הרווחי ביותר. המציאות הזו מבהירה, בין השאר, עד כמה בתי ההשקעות רחוקים עדיין מלהיות אריות בשוק הפיננסי המקומי. בקרב בתי ההשקעות רואים בנתונים הללו עדות לכך שדווקא הם יכולים וצריכים לשנות את המציאות הפיננסית.

אם תשאלו את אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש, בית ההשקעות השני בגודלו במשק, הוא סבור כי "ממה שקורה היום בסביבה העסקית בישראל, מסתמן שבתי ההשקעות יכולים להיות מחוללי התחרות מול חברות הביטוח וגם מול הבנקים. זאת, בתחומים מסוימים - החל מתחרות בביטוחי המנהלים, בקרנות הפנסיה הגדולות, מסחר בני"ע דרך הבורסה ועד אשראי צרכני, ישירות או דרך השקעות ב-P2P".

בראיון בלעדי ל"גלובס", רביב מפרט כי "לכל אלה יש מכנה משותף: היום יש רוח גבית מצד קובעי המדיניות לשנות אותם, והם יכולים לנצל את בתי ההשקעות כדי להגביר את התחרות בשירותים הפיננסיים".

לרביב יש כמה רעיונות פרקטיים שיוכלו גם לשפר את מעמדם העסקי של בתי ההשקעות בכלל, ומיטב דש בפרט, בשווקים שבהם הם מתקשים עדיין לתפוס נתח מהותי בתנאי התחרות הקיימים. "איפה ניתן לעשות זאת? למשל בקרן פנסיה שתקום כברירת מחדל לחיסכון פנסיוני בסיסי בעלויות נמוכות", הוא אומר. "לדעתי יש להקים קרן כזו, ושבהגדרה חברות הביטוח שמחזיקות ב-98% משוק הפנסיה לא יוכלו להתחרות על זה".

כבר שנים שבתי השקעות, ואצלכם במיוחד, מנסים לנגוס נתח משמעותי בשוק הצומח ביותר בחיסכון לטווח ארוך - הפנסיה החדשה, וללא הצלחה.

רביב: "בדרכים הקונבנציונליות של להביא לקוח יום-יום, ואני עושה זאת בהצלחה, שינוי השוק ייקח זמן רב מדי. שנות דור. בינתיים, הדאגה מהריכוזיות בשוק הפנסיה מוצדקת מאוד".

- כלומר, אתה קורא להתערבות רגולטורית אגרסיבית לשינוי מבנה השוק?

"יש דוגמאות לשווקים שבהם הכניסו גופים מבחוץ וזה היה הצלחה, למשל במתן אשראי עסקי מחוץ למערכת הבנקאית. הפיתוח של שוק האשראי הקונצרני הסחיר והאשראי המוסדי הפרטי לחברות, הביא להצלחה בפיזור האשראי העסקי גם אל מחוץ למערכת הבנקאית".

"המפתח - מאגר נתוני אשראי"

לאחרונה נכנסתם כמשקיע בפעילות בוסרית לאשראי צרכני, P2P (פלטפורמות טכנולוגיות למתן הלוואות ישירות בין אנשים), לאחר שבעבר היו קבוצות ביטוח שניסו להיכנס ללא הצלחה לתחומים אלה (להוציא מימון ישיר של ביטוח ישיר, שמצליחה).

"יש לעודד ולפתח את ה-P2P - זה יתפתח, השאלה היא באיזה קצב, וזה יתפוס 5%-10% מהשוק בתוך כמה שנים. דרך אחרת לעודד תחרות באשראי צרכני הינה הקמת חברות או קרנות חיצוניות שיקיימו את המנגנונים הנדרשים למתן אשראי צרכני, ושאנו המוסדיים נספק להם את המקורות למימון פעילות זו".

עוד בהקשר זה, רביב אומר כי "כל החברות הללו נשענות על מאגר האשראי, ולכן יש לדחוף ולהאיץ זאת. מחו"ל למדנו שזה המפתח להתפתחות התחרות בשוק האשראי". ומה בינתיים? "יש לנו הכסף, אך אין לנו את המידע על הלקוח", הוא מתריע.

לכן לדבריו, "מאגר נתוני אשראי יהיה אחת מהרגולציות הכי חשובות שנעשו פה לאורך השנים, ואולי המסלקה הפנסיונית גם תתברר כחשובה בדומה לו. המשותף לשניים הוא שכאשר הרגולטור מקים תשתית לשוק נכון ותחרותי יותר, הוא תורם הרבה יותר מאשר בהוראה זו או אחרת. המסלקה כבר היום עושה גלים, וקשה לדמיין עד כמה היא תשפיע על השוק הפנסיוני כשהיא תפעל במלואה".

צמח בבנקים, עשה אקזיט, וכיום מוסדי

קודם להפיכתו למנהל אחד מהגופים המוסדיים הגדולים במשק, היה רביב מנכ"ל יובנק מקבוצת הבינלאומי (שבעבר נקרא אינווסטק), והוא אף נהנה מאקזיט פרטי מוצלח בחברת אמפייר אונליין של נעם לניר. הוא מונה למנכ"ל בית ההשקעות מיטב ב-2010, וברבות השנים הוביל את מיזוגו עם כמה בתי השקעות אחרים, האחרון שבהם היה דש איפקס, ב-2013.

בצל המיזוגים שהוביל מיטב דש בשנים האחרונות, היו תקופות במהלכן גדל בית ההשקעות במונחי נכסים מנוהלים, אך הציג תוצאות עסקיות פושרות מאוד. כעת אומר רביב כי "השפעות המיזוג בהחלט מאחורינו".

- אתם מתכננים עוד רכישות ומיזוגים?

"אנו מאמינים שזו הדרך הנכונה בעולם הפיננסים המקומי. השוק עדיין נמצא בתקופת קונסולידציה, ואני מניח שיהיו עוד עסקאות של מיזוגים ורכישות בעתיד - ונרצה להיות שחקן שם, בעיתוי הנכון. יש לנו את הידע, הניסיון והיכולות להוביל תהליכים כאלה".

- ישנם בתי השקעות שקטנים מכם אך גם רווחיים יותר. האם המדיניות של גודל מוכיחה את עצמה?

"היתרונות לגודל בתעשייה שלנו הם ברורים ומוכחים. הדרך שבה גדלנו - מיזוגים ורכישות - פוגעת ברווחיות למשך מספר שנים, על רקע הוצאות נלוות. אבל, בניכוי הגורמים האלה בפירוש רואים את היתרונות לגודל, וזה מוכיח את עצמו".

- בשוק קרנות הנאמנות, ה'סופרמרקטים' - השחקנים הגדולים שמציעים הכול מהכול, אינם הכי רווחיים.

"בשוק קרנות הנאמנות יש תחומים שאינם רווחיים. בתחום זה 'מדברות' הקרנות שברמת דמי ניהול יותר גבוהה, כמו קרנות חו"ל, אג"ח או מניות, קרנות גמישות וכו'. היעד שלנו הוא להגדיל את פעילותנו בסקטורים אלה, שבהם הניהול האקטיבי מוכיח את עצמו ומאפשר גביית דמי ניהול סבירים".

- ומה לגבי מערך ההפצה בבנקים?

"כשנקבעו עמלות ההפצה לבנקים הם היו אחוז הרבה יותר קטן מדמי הניהול. מאז, דמי הניהול נשחקו אך עמלות ההפצה, למרות המהלך של רשות ני"ע (שחתכה את דמי הניהול המקסימליים בכמחצית, ר' ש'), נשארו יחסית גבוהות. כיום עמלת ההפצה היא במקרים רבים אפילו 90% מדמי הניהול בקרנות, וזו לא כוונת המשורר.

"בנוסף, עמלת ההפצה אמורה לתגמל את הבנקים על הפצת קרנות הנאמנות דרך מערך הייעוץ, אבל גם בבנקים יש התגברות בפעילות הדיגיטלית, ואחוז גדול יותר מהקרנות נרכש דרך האינטרנט. לכן, על הרגולטור לפעול לעמלת הפצה מופחתת לקרנות נאמנות שנרכשות דרך האינטרנט".

"אוהב למכור בזול? לא תמיד"

- רשות ני"ע מובילה רפורמה שתחתוך את הרווח מתעודות הסל, עם הפיכתן לקרנות סל. השקעתם בתחום הרבה כסף, ועכשיו משנים את השוק.

"היוזמה של רשות ני"ע בעולם תעודות הסל מבורכת ויש בה הרבה יתרונות. לגבי פגיעה עתידית בהכנסות תעודות הסל, למרות המגבלות שיוטלו ברגולציה החדשה, אנו לא ניפגע מהותית, בעוד שהלקוחות ירוויחו. תעודות הסל נכונות ומתאימות לתקופה הזאת. להערכתי, משום שהרגולציה תפשט ותנגיש את השוק, יהיה גידול במוצר, שיפצה על הירידה בשיעור ההכנסות ביחס לנכסים המנוהלים".

אתמול נודע שבסוף יוני 2015 הפכה מיטב דש לשחקן הגדול בשוק תעודות הסל, כשעקפה את קסם של אקסלנס. על זה אומר רביב כי "רכישתה של חברת תעודות הסל תכלית היא אחת העסקות הטובות שביצענו. המשך הצמיחה של תכלית כחלק ממיטב דש, מראה את היתרונות של בית השקעות גדול שמציע ניהול אקטיבי ופסיבי, זה בצד זה".

- נראה שאתם משקיעים הרבה בחיסכון לטווח ארוך, ומוכרים את שירותי הניהול שלכם מאוד בזול. זה משיג את המטרה?

"בעולם הגמל וההשתלמות, אנו השחקן השני בגודלו בשוק, כשבחלק החי של השוק הזה - קרנות ההשתלמות, אנו השחקן הגדול ביותר, עם תשתית יפה של הפקדות. בעולמות האלה אנו מנסים לשמור על עקביות לאורך השנים. כמו כן, אנו שמים שם דגש על מעבר לדיגיטל - אנחנו רוצים הובלה בתחום הזה. בשל התחרות הנמשכת, אנו צופים שהירידה בדמי הניהול בגמל תימשך גם ב-2015".

עם זאת, לדבריו, "בעולם הפנסיה החדשה הסיפור אחר. שם אנו מובילים ירידת מחיר, ועושים זאת במודעות מלאה ובעיניים פקוחות, במטרה להגדיל את נתח השוק. ואנו אכן גדלים. האם אני אוהב למכור את המוצרים האיכותיים שלנו כה בזול? לא תמיד. אבל אני מבין שזה מחיר ששחקן שרוצה לגדול בשוק מאוד מאוד ריכוזי, צריך לשלם. בכל אופן, שוק הפנסיה עדיין לא בשיווי משקל".

- לאחרונה נודע שהפיקוח על הביטוח בוחן לאפשר ניוד של פוליסות ביטוחי חיים, עם מקדמי תוחלת חיים מובטחים - זו תהיה בשורה לשוק?

"כן. אנו ממתינים לראות את הפיתרון המוצע. אני מברך על רצון שכזה, כי זה המוצר הפנסיוני הגדול שעוד נדרשת בו הוזלה ניכרת. אבל אם כל מה שנשיג זה שביטוחי המנהלים יעברו מחברת ביטוח אחת לאחרת, הרי שלא נשיג את כל מה שניתן לטובת השוק. צריך לאפשר ניוד גם למוצרים אחרים של בתי ההשקעות. כעת יש אפשרות למהלך מאוד נרחב בשוק".

- נכנסתם לתחום הביטוח, שמשלים את אפיקי הגמל והפנסיה, כמתווכים ולא כמבטח, ואילו המתחרים מפסגות ומאלטשולר שחם הקימו חברת ביטוח - הם טעו?

"במעשינו אנו מדברים בקול רם וברור כיצד לדעתנו על בתי ההשקעות לפעול נכון בעולם הביטוח, וזאת באמצעות חבירה עם שחקנים קיימים. עשינו זאת לאחר ששקלנו את כל האופציות. לימדו אותי בעסקים שיש מקומות שבהם מתאים לעשות קפיצת מדרגה, ולא להקים 'יש מאין' בדרך הארוכה. בתחום כזה מורכב, הדרך הארוכה ארוכה מדי.

"אני שבע רצון מהדרך שבה בחרנו בעולם הביטוח הפנסיוני - חבירה לחברות ביטוח כמו איילון, הכשרה ו-AIG. זו הדרך להביא ערך אמיתי ללקוחות ולשוק. מוצר הפרוגמל הוא כזה".

- הדיגיטציה מתחילה לשנות סדרי עולם גם בפיננסים?

"ללא ספק. כמו שראינו בענפים אחרים, גם עולם הפיננסים לא חסין, ונראה את הדיגיטציה בתחום מתפתחת. למשל, לאחרונה מינינו נושא משרה ראשי - CDO, כמנהל דיגיטל בכיר. אם לשפוט לפי מה שקרה בענפים אחרים, ההתפתחות הזו תלווה בהוזלה".

"שוק ההון עבר התבגרות מואצת; לגבי שכר הבכירים: אני לא בעד התערבות בכוח"

כבר כמה שנים שבנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים בעולם, מוביל מציאות של ריביות נמוכות, שיחד עם הרחבות אחרות הובילו לנסיקה מתמשכת במחירי נכסים רבים. ככל שהמציאות של הריביות האפסיות מתארכת, גוברים החששות מריבוי בועות. לדברי אילן רביב, שמנהל במיטב דש כ-134 מיליארד שקל, השווקים לא מנופחים מדי.

"הריביות הנמוכות הביאו בבירור למחירים גבוהים בשווקים כמו הנדל"ן והאג"ח", הוא אומר. "שוקי המניות אינם בתמחור גבוה מדי - הם לא זולים אבל מתומחרים היטב למול רווחי החברות, ובהתחשב במכפילי שוק נורמליים. החוכמה של קובעי המדיניות המוניטרית תהיה איך להעלות את הריבית באופן שיביא לפגיעה מינימלית, מידתית ומתונה במחירים שנהוגים עתה בשווקים".

- המחירים הגבוהים מצביעים על 'בועות'?

"לא, מהסיבה הפשוטה שבועות מתפוצצות ובמציאות הקיימת אפשר להוריד את המחירים בצורה מתונה ומדודה. האמריקאים עושים זאת בצורה יפה ומכינים את השוק, ואני מקווה שבנק ישראל ינהג באופן דומה כשהוא יתחיל להעלות פה את הריביות. שיכין מראש את השוק ויתנהל בשקיפות".

לאורך השנים נשמעו טענות רבות ביחס לאופן שבו פועלים המוסדיים בשוק החוב - שנתנו כסף בקלות רבה מדי ומחקו חובות בהיקפים גדולים מדי, ושאין להם "זיכרון". הרגולציה אף התייחסה לכך מספר פעמים, לאחרונה במסגרת המלצות ועדת אנדורן.

- הסטנדרטים של המוסדיים בשוק ההון השתנו והשתפרו בשנים האחרונות?

"ההתייחסות אל המוסדיים בנושא של אקטיביזם אינה נכונה, ולעתים היא ממש על סף הפופוליזם. כל הניתוחים מראים שהתשואות בשוק האג"ח הקונצרני, כולל התספורות, עדיין היו פנטסטיות, ושרמת המחיקות וההפרשות בו לא שונות מכל תיק אשראי אחר (כלומר, של הבנקים, ר' ש'). מה שחשוב בנושא הזה הוא דווקא הצד הערכי: נפילות כלכליות היו ויהיו, תפקידינו לזהות מראש כמה שיותר מהן, ולזכור היכן בעלי שליטה נהגו בצורה לא ראויה בניהול החברות, למשל בעסקאות בעלי עניין מפוקפקות. המוסדיים יודעים לעשות זאת כיום, והיטב. שוק ההון עבר התבגרות מואצת ויודע לתת את האשראי בצורה חכמה. הסטנדרטים השתפרו".

- מה דעתך - כגוף פיננסי וכבעל מניות מיעוט בחברות רבות, כולל מתחרות - על שכר הבכירים בשוק, ובעיקר בסקטור הפיננסים?

"השכר הוא עניין של מינון. רמות השכר בשוק יצאו בעבר מפרופורציה, אבל בינתיים דעת הקהל עשתה את שלה וכיום המספרים בהחלט שפויים יותר וסבירים. לגבי ההתערבות ברמות השכר - אני לא בעד התערבות בכוח באמצעות קביעת הגבלות. לדעתי לא ראוי להבדיל בין שכר הבכירים בענפי הפיננסים לאלה שבסקטורים אחרים. אצלנו במיטב דש המגבלות של האוצר לא רלוונטיות, משום שעקרונות התגמול אצלנו צנועים יחסית לבכירים".

- לאחרונה מאשימים את המוסדיים שהסיטו יותר מדי כספים להשקעות בחו"ל, במקום שיסייעו להשקעה במשק.

"המוסדיים יוצאים יותר לחו"ל כי סכומי הכסף שהם מנהלים גדולים מאוד, ואף גדולים מדי על המשק המקומי, כך שהפיזור מתבקש. זה תהליך נכון ובריא מבחינת הפיזור, והוא יימשך. זה לטובת העמיתים".