8 חודשים לאחר שנפרדה בחיפזון מרשת הסופרמרקטים הכושלת קוסט 365, מתברר כי הצרות מההרפתקה הקמעונאית בשוק המזון ממשיכות לרדוף את רמי שביט וקבוצת המשביר לצרכן שבשליטתו.
בצל קריסת הענק של רשת מגה נחשף היום מצבה העגום של קוסט 365 הקטנה, שייצרה הפסדים כבדים למן הקמתה והתקשתה לייצר פעילות משמעותית. "הרשת" כוללת כיום שני סניפים פעילים בלבד, בכפר-סבא ובעפולה, לאחר שסניף הרשת בפתח תקווה נסגר לאחרונה.
בסוף השבוע עדכנה המשביר על הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז (לוד), לפירוק ולמינוי מפרק זמני לקוסט 365, הנמצאת כיום בשליטת יאיר פיליפ ודב צימברג. בסיום הדיון היום החליטה השופטת, עירית וינברג-נוטוביץ, למנות את עורכי הדין יניב אינסל ושאול ברגרזון כמפרקים זמניים לקוסט 365, והורתה לסגור את שני סניפי הרשת עד לתפיסתם על-ידי המפרקים, עוד היום (א'). אינסל וברגרזון צפויים לנסות לייצב את פעילות הסניפים, למכור אותם ולהיפרע באמצעות המימושים מחלק מהחובות. שווי הנכסים הוערך בכ-15 מיליון שקל.
השופטת ציינה בהחלטתה כי הוצגו בפניה שני הסכמים להעברת פעילות החברה לחברה אחרת וכי הם "מאששים את החשד, לכאורה, שמדובר בהברחת נכסים וזאת מבלי שהוצגה כל ראיה הסותרת זאת". במשביר הסבירו כי ההחלטה לפנות לביהמ"ש התקבלה לאחר שנודע למשביר "על פעולות בלתי חוקיות שנוקטים בעלי המניות בקוסט, לרבות ביטולי שיקים, העדפת נושים והברחת נכסי קוסט לחברה אחרת בבעלות בעלי המניות בקוסט" והוסיפו כי פעולות אלה "מעלות חשש כבד ואמיתי בדבר יכולתה או כוונתה של קוסט לעמוד בהתחייבויותיה כלפי נושיה, לרבות החברה".
בתגובתו לבקשת המשביר טען דב צימברג, מבעלי קוסט 365, באמצעות עו"ד יוסי כהן, כי בקשת הפירוק של המשביר נועדה להתחמק מסכומי עתק שהיא חייבת לנושיה, ולגרום לכך "שההפסדים שצברה קוסט 365 תחת ניהולה של המבקשת (המשביר, א' ל') לא ישתקפו בדוחותיה".
צימברג טוען כי "מטרת עסקת רכישת קוסט 365 מהמבקשת היא למעשה ניסיון ציני להסתרת חובותיה העצומים של קוסט 365 מדוחותיה הכספיים של המבקשת...וניסיון להעבירם לחוב של חברה בפירוק, באופן שימנע דיווח נכון ואמיתי למשקיעים".
עוד הוא מוסיף כי "למיטב ידיעתי, המבקשת חבה חובות עצומים לנושים רבים המתדפקים על דלתה, מצבה הפיננסי אנוש והיא למעשה חדלת פירעון. בקשה זו נועדה להסוות למעשה עובדה זו". לטענת צימברג, "גם בעסקה למכירת ניו-פארם, נהגה המבקשת באופן דומה, במטרה להונות את ציבור המשקיעים".
צימברג טוען כי "קוסט 365 אינה חבה ולו אגורה למבקשת. ההיפך הוא הנכון. המבקשת היא זו שחבה לקוסט 365 לפחות 1.5 מיליון שקל". לגבי הטענות להברחת נכסים ויתר הפעולות הלא חוקיות, הוא מציין כי "מדובר בטענות סרק כוזבות ומבישות שנטענות ללא כל בסיס עובדתי או משפטי. המבקשת מכרה למעשה את קוסט 365 מטעמים חסרי לב ומתוך מטרה להטעות את ציבור המשקיעים במניותיה, בתרגיל עוקץ מתוחכם".
שביט מכר כבר אחרי שנתיים
במשביר לצרכן, שרשמה הפסדים של יותר מ-50 מיליון שקל בגין ההרפתקה בקוסט 365, ביקשו להדגיש היום כי "אין להגשת הבקשה השפעה תזרימית מהותית על החברה". מבקשת המשביר לביהמ"ש, שהוגשה ע"י עו"ד שלום גולדבלט, עולה כי חובותיה של קוסט 365 לחברה עומדים על כ-25 מיליון שקל, וזאת בנוסף לדרישות מספקים ושוכרים שונים לתשלום חובות בהיקף של מיליוני שקלים נוספים, שלטענת המשביר צריכים היו להיות משולמים על ידי קוסט 365 וקבוצת הרוכשים. מלבד נציג המשביר נכח היום בדיון היה גם עו"ד אמיר דולב, בא כוחה של נטו מלינדה סחר, נושה של החברה בסכום של קרוב ל-10 מיליון שקל.
בנובמבר 2014, פחות משנתיים לאחר תחילת פעילותה של רשת קוסט 365, מכר שביט את פעילות הרשת לקבוצת משקיעים בראשות איש העסקים יאיר פיליפ, יזם בתחום הנפט ושותף עסקי לשעבר של משפחת גרמזיאן - משפחה יהודית-קנדית שהונה נאמד במיליארדי דולרים.
ההסכם בין הצדדים כלל מכירת שלושה סניפים פעילים (לאחר שסניף רביעי נמכר בידי המשביר לרמי לוי), וכן סניפים שעתידים היו להיפתח בהתאם להסכמי השכירות של קוסט 365, שנחתמו טרם החלטת המשביר לסיים את הפעילות. העסקה, עליה חתמו פיליפ ושותפיו, ובהם דב צימברג, בוצעה ללא בדיקת נאותות, ובמסגרתה הצדדים סיכמו כי המשביר תקבל תמורה חודשית כחלק מהפידיון בסניפים למשך 5 שנים, בסכום מינימום של 25 מיליון שקל בסך הכול.
עוד נקבע בהסכם כי התשלום יתבצע באמצעות פירעון שטרי הון, מתוך סך המימון שהועמד לקוסט 365 על ידי המשביר, בסכום כולל של 55 מיליון שקל - היקף ההשקעה הכולל של המשביר ברשת קמעונאות המזון.
זמן קצר לאחר השלמת העסקה דווח בידי המשביר כי פיליפ, שוב לצדו של צימברג, צפוי לרכוש גם את רשת הדראגסטורים ניו-פארם מידי המשביר, תמורת כ-165 מיליון שקל, אולם בסופו של דבר עסקה זו לא יצאה לפועל. גם רכישה זו תכנן פיליפ לבצע ללא בדיקת נאותות.
קוסט 365, שהחלה לפעול בסוף 2012, וכאמור פתחה ארבעה סניפים בלבד, תקשתה להתרומם בשל התחרות וחולשה יחסית בכוח הקניה שלה בהשוואה לרשתות המתחרות. על רקע זה עיכבה הרשת, טרם מכירתה, תשלומים לכמה מהספקים שלה. בסך הכל, ההפסדים התפעוליים שהציגה הרשת בין 2012-2014 הצטברו ל-34 מיליון שקל.
הרשת, על פי תוכניותיו של שביט, אמורה הייתה לכלול כ-30 סניפים עד סוף שנת 2016, אך בהמשך תכנית זו צומצמה לנוכח הביצועים העסקיים החלשים. לצורך ההתרחבות העתידית נחתמו מראש חוזי שכירות שונים, ולפני כחודשיים הוגשה נגד המשביר תביעה של כ-20 מיליון שקל, בטענה לביטול שלא כדין של הסכם שכירות שחתמה מול בעלי נכס. במשביר ציינו אז כי להערכתם "ביטול הסכם השכירות נעשה כדין".
מקבוצת המשביר נמסר כי "בעקבות ביצוע מהלכים בלתי חוקיים של העדפת נושים והברחת נכסים ע"י בעליה הנוכחיים של קוסט, החליטה המשביר לנקוט פעולה שנועדה להגן עליה ועל שאר נושי הרשת. הפעולה נועדה למנוע את המשך המעשים החמורים המתנהלים ברשת קוסט".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.