הפיקוח על חב' כרטיסי האשראי יעבור למשרד האוצר?

ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית בוחנת את הוצאת הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי מבנק ישראל  לאגף שוק ההון באוצר - כך נודע ל"גלובס". עוד נודע כי באוצר תומכים במהלך, ואילו בבנק ישראל מתנגדים לו, ועומדים על כך שהפיקוח יישאר בבנק המרכזי גם אם הבעלות על החברות האלה תצא מהבנקים. "זה עדיין רעיון בוסרי. אין החלטות בנושא. האוצר רוצה במהלך ובנק ישראל מתנגד", אומר גורם שמעורה בסוגיה. מהאוצר ומבנק ישראל לא נמסרו תגובות לידיעה עד למועד ירידת הגיליון לדפוס.

את ועדת שטרום הקימו במשותף בנק ישראל ומשרד האוצר לפני חודש בקירוב, ובראשה עומד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים ומי שנחשב מקורב לשר האוצר משה כחלון.מטרת הוועדה היא לדון בדרכים לשפר את התחרות במערכת הבנקאית, בעיקר בתחום משקי הבית. אחד הנושאים שבהם דנה הוועדה הוא הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, סוגיה שבה תומך כחלון.

במערכת הפיננסית רואים בחברות כרטיסי האשראי גורם שעשוי לתרום לשיפור התחרותיות בשוק האשראי הקמעונאי במשק. כיום הבנקים שולטים בחברות אלה, והיקף האשראי שהן מעניקות נמוך יחסית, וגם הוא ניתן בריביות גבוהות שמגיעות לעתים קרובות לריבית דו-ספרתית. המטרה בהפרדת החברות מהבנקים היא להפוך אותן לשחקן מרכזי בתחום האשראי למשקי בית. ככל הנראה, באוצר סבורים כי אם יפקחו על חברות אלו, הם יוכלו לעודד אותן ולהקל עליהן בתהליך גיוס האשראי, לעומת הפיקוח של בנק ישראל שמתמקד בשמירה על יציבות הגופים המפוקחים, גם אם זה בא על חשבון קידום התחרות לטובת הצרכן.

בבנק ישראל התנגדו בעבר ליוזמת ההפרדה, אם כי מאז שכחלון מונה לתפקיד שר האוצר, הם מיתנו את עמדתם בסוגיה. בדברים שנשאה בכנס באוניברסיטה העברית אמרה בשבוע שעבר נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "הוועדה שהוקמה תצטרך להמליץ, האם להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, ואם כן, איך להבטיח שהפרדה כזו תביא לנגישות גבוהה יותר לאשראי ולהוזלתו". אלא שנראה כי במסגרת דיון זה כבר נבחנת האפשרות להוציא את הפיקוח בתחום מבנק ישראל אל האוצר.

הוועדה גם בוחנת דרכים שבהן המוסדיים ייכנסו לפעילות באשראי למשקי בית באמצעות גופים חיצוניים, שינפיקו אג"ח. כפי שפורסם ב"גלובס" באחרונה, בוועדה דנים כיצד לייצר דרכים שבהן הגופים המוסדיים - שאחראים על מאות רבות של מיליארדי שקלים - יעשו למעשה מעין מיקור-חוץ לכל הליך ההלוואות, כך שהמוסדיים יספקו את מקור הכספים למתן אשראי צרכני.

אבולציה בפיקוח

בישראל קיים מבנה קבוע והיסטורי של שלושה רגולטורים פיננסיים שונים: הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, הפיקוח על הביטוח והחיסכון לטווח ארוך בגופים המוסדיים באגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר; ורשות ני"ע, שמסדירה, בין היתר, את תחומי החיסכון לטווח קצר, כמו גם הבורסה (וכן אחראית על הפיקוח והאסדרה של כלל החברות הציבוריות בישראל).

ואולם זה שנים מתקיים דיון בנושא שינוי מבנה הפיקוח והאסדרה של תחומי הפיננסים במשק. באחרונה היה זה יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, שהעלה את הנושא על סדר היום הציבורי, כשהמליץ לשנות את מבנה הפיקוח בישראל לדו-ראשי, תוך הוצאת סמכויות הרגולציה על שוק ההון והמוסדיים מידי האוצר. האוזר הציג מבנה שבו יש פיקוח יציבותי בכלל הגופים הפיננסיים, בבנק ישראל, ולצדו פיקוח "צרכני" שאחראי על התחרות בשווקים אלה, שיהיה תחת אחריות רשות ני"ע.

הוצאת פיקוח מרגולטור אחד לאחר כבר אירעה בישראל. כך, למשל, בעת האחרונה מקודמת הוצאת הפיקוח על נותני שירותי מטבע (חלפנים) מאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר. כמו כן, חברות דירוג החוב נמצאות בהליך שבסופו תפקח עליהן רשות ני"ע, ולא אגף שוק ההון באוצר. לצד זאת, יש אבולוציה אחרת בתחומים המפוקחים, למשל אצל זירות המסחר - תחום שהיה פרוץ במשך שנים, ושרק לאחרונה הושלמה החקיקה שמאפשרת את אסדרתו על ידי רשות ני"ע.