בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב אישר היום (א') לנהל תביעה כייצוגית נגד המדינה להחזרת 600 מיליון שקל כספי דמי הבראה שנלקחו מעובדי המגזר הציבורי. התביעה הוגשה בשיתוף פעולה של עוה"ד דורון לוי ויאיר אברהם ממשרד עמית פולק מטלון ושות', עו"ד פרופ' יוסף אדרעי מומחה למדיניות מסים, יועץ בכיר למשרד עורכי דין יפית מנגל, ועו"ד יפית מנגל, מומחית במיסוי שכר עבודה.
התובעות, שולמית זרביב, אחות בקופ"ח כללית ואביבה סגרון מורה בבי"ס נעמ"ת הגישו בשנת 2011 תביעה ובקשה להכיר בה כתביעה כייצוגית, בטענה שבשנת 2009 הופחת משכרן סכום בגובה מחצית דמי ההבראה שהן היו צריכות לקבל, במסגרת צעדי התייעלות כלכלית לצורך הקמת קרן סיוע לעסקים שנקלעו למצוקה בשל המשבר הכלכלי. בפועל המדינה לא עמדה בהתחייבותה ולא הקימה את הקרן כפי שהתחייבה בחוק, ועד עצם היום הזה.
בעקבות המשבר הכלכלי העולמי שפרץ בשנת 2008 התכנס פורום "השולחן העגול" בהשתתפות נציגי הממשלה, נציגי המעסיקים והסתדרות העובדים הכללית החדשה במטרה לגבש חבילת צעדים ליצירת תנאים במשק על מנת לקדם את פני הרעה תוך "שילוב ידיים" של כל הגורמים בנשיאה בנטל שהיה צריך לכאורה לשאת בו באותה עת.
במסגרת הצעדים הללו נחתם הסכם קיבוצי בין המדינה ומעסיקים בשירות הציבורי לבין הסתדרות העובדים החדשה לפיו נדרשו העובדים לוותר על מחצית מדמי ההבראה בשנים 2009-2010, וביוני 2009 נחקק חוק שחייב את כל עובדי "המגזר הציבורי" לוותר על מחצית מדמי ההבראה המגיעים להם.
הכספים שהופחתו מהעובדים הללו, למעט עובדי המדינה, יועדו על פי התחייבות המדינה בחוק ההתייעלות הכלכלית 2009-2010 להקמת קרן סיוע לעסקים שנקלעו למצוקה, כאשר הכספים הופחתו מעובדי המדינה נועדו לטענת המדינה לעבור לתקציב המדינה.
על רקע זה, טוענת התובעת הייצוגית, שולמית זרביב, כי בחודש יוני 2009 הפחיתה שירותי בריאות כללית משכרה תשלום בסך 3830 שקל. כמו כן, טוענת התובעת הייצוגית, אביבה סגרון, כי נעמ"ת הפחיתה משכרה מחצית דמי הבראה בסך 2,298 שקל, אשר נועדו לשמש למימון אותה קרן סיוע מיוחדת להתמודדות עם המשבר הכלכלי.
בעוד שהכספים נלקחו מכלל עובדי המגזר הציבורי במהלך חודשים יוני-יולי 2009, בפועל הקמת הקרן התמהמהה, ועל אף הגשת תביעה ייצוגית נגד המדינה, הקמתה לא נעשתה עד עצם היום הזה. כזכור, עם היחלצות המשק מהמשבר הוחלט על ביטול גביית הפעימה השנייה של דמי ההבראה שתוכננה לשנת 2010, ובוטלה הגבייה המתוכננת של ימי החופשה מהמגזר הפרטי, כאשר במסגרת תיקוני החקיקה המדינה לא החזירה לעובדי המגזר הציבורי את דמי ההבראה שנלקחו מהם.
בתביעה נטען כי מדובר באחד המקרים החמורים ביותר בו הטילה המדינה תשלום חובה של כספים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים על ציבור עובדים מסוים, במסגרת הוראת שעה ולתכלית מסוימת, ואולם בעוד שהכספים הופקעו בפועל מידי העובדים, הם לא שימשו למטרה אליה יועדו והמדינה נדרשה להחזיר את הכספים לעובדים.
המדינה נדרשה להחזיר את הכספים שנגבו לטובת הקרן, אשר למעשה לא שימשו למטרה אליה יועדו ועומדים מאז שנת 2009 כאבן שאין לה הופכין.
בית המשפט אישר היום את התביעה כייצוגית וקבע כי "זהו אחד מאותם מקרים יוצאי דופן, שבהם נדרש בית המשפט להתערב, כאשר מתברר לו כי המדינה לא פעלה למימוש התכלית שלשמה הופחתו דמי ההבראה משכר העובדים, והכספים נותרו בידי המעבידים כאבן שאין לה הופכין".
בית המשפט קבע שהתביעה תנוהל בשם כל העובדים בגופים נתמכים ועובדים במוסדות חינוך אשר משכרם הופחתה מחצית מגובה דמי ההבראה בשנת 2009. על המדינה להגיש כתב הגנה בתובענה הייצוגית תוך 45 יום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
