שר האוצר יאניס וארופאקיס הודיע הבוקר (ב') על התפטרותו מהממשלה. זאת למרות התוצאות במשאל העם אתמול שהעניקו תמיכה למדיניות הממשלה. השר המתפטר נחשב לקיצוני בדעותיו, וכי שהוביל את הקו הבלתי מתפשר של הממשלה היוונית במשא ומתן מול הנושים. בתגובה, מקזזים החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט מעט את הירידות. וארופאקיס הסביר את התפטרותו בעובדה כי שרי האוצר של האיחוד האירופי היו מעדיפים שהוא לא יגיע לפגישות עימם, וכי ראש הממשלה היווני אלכסיס ציפראס שקל את העניין.
תוצאות משאל העם ביוון מצביעות על כך ש-61% אמרו "לא" להמשך תוכנית הצנע שדורשים גוש האירו וקרן המטבע הבינלאומית מיוון. אם אלה אכן יהיו התוצאות הסופיות, יוון בדרך למסלול התנגשות עם גוש האירו ואולי אף תפרוש ממנו.
רוני יונסיאן, מנהל מחקר מאקרו בני"ע זרים, לאומי שוקי הון, מציין כי דחיית המתווה האירופאי ע"י העם היווני, בהתאם לעמדתו והמלצתו של ציפראס, נועדה אך ורק לחיזוק עמדתו מול הנושים. ציפראס יודע שההשלכות של יציאה מגוש האירו הן קטסטרופליות ליוון ושמרבית הסיכויים הם כי אירופה תוכל להכיל אותן אחרי הזעזוע הראשוני. ציפראס לא באמת מעוניין לצאת מגוש האירו. הוא מעוניין להגיע למשא ומתן עם גיבוי של העם היווני. יחד עם זאת, ציפראס מגיע למשא ומתן בעמדה מוחלשת, והזמן פועל נגדו. בהיעדר מטבע יווני, אין ליוונים אפשרות למשוך זמן על ידי הדפסת כספים. מדינה עם מטבע ריבוני יכולה הייתה לפחת את המטבע שלה ובכך להמשיך ולשמור על רמת תפקוד כלשהי. ליוון אין אפשרות כזאת.
"הבעייה המרכזית של יוון היא שבהיעדר תמיכה מה-ECB שעד לפני כמה ימים החזיק את הבנקים היוונים מונשמים, הכלכלה היוונית תעבור זעזוע קשה: קשה לשמור על מדינה מתפקדת לאורך זמן ללא מערכת בנקאית. שר האוצר היווני, שיודע זאת, הודיע הבוקר על התפטרותו. עם זאת, שר האוצר היווני החזיק בעמדות ניציות ותגובת השווקים להתפטרותו הינה חיובית, כיוון שמהלך זה תומך בקידום פתרון בין שני הצדדים", אומר יונסיאן.
"התרחיש החיובי הוא עדיין הסביר יותר"
אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, מציין כי תוצאות ההצבעה הן חדשות רעות לשווקים בטווח הקצר שכן הן מובילות לעלייה משמעותית באי הוודאות לגבי גוש האירו ובהסתברות גבוהה הן אף מסמלות את יציאתה הקרובה של יוון מגוש האירו. לכן סביר להניח שנראה בימים הקרובים תהליך של "בריחה מסיכון", מניות OUT, אג"ח גרמני, אמריקאי וישראלי IN. מפה והלאה הדברים תלויים בעיקר במקבלי ההחלטות האירופים. מצד אחד הועדה המוניטארית של ה-ECB צפויה להיפגש היום ולהחליט על המשך צעדיה בכל הנוגע ל-ELA עבור הבנקים היוונים. מצד שני, התבטאויות של בכירים בצרפת ואיטליה (כולל ראש הממשלה) דוחפות להמשך מו"מ מהיר גם במצב זה כאשר לפגישה של מרקל והולנד היום בפריז יש משקל רב בנושא זה.
"התרחיש החיובי הוא עדיין הסביר יותר (גם אם זה יקח עוד זמן). לכן, משקיעים שמחזיקים נזילות גבוהה יוכלו לנצל אותה אם ירשמו ירידות בשווקים בטווח הקצר. בנוסף, אם אכן האירופאים יצטרכו להציג כלים לא קונבציונאליים נוספים כפי שמתואר מעלה, הדבר יתמוך בהיחלשות נוספת של האירו. אם לא, והדברים יסתדרו לפני כן, האירו דווקא צפוי להתחזק".
לגבי הסיכונים אומר גרינפלד כי ראשית, האירופאים לא הוכיחו בשנים האחרונות את היכולת לפעול מהר ובצורה חותכת. העימותים הפוליטיים בתוך הגוש, האלרגיה של חלק מחברי ה-ECB להדפסות מיותרות ועוד הובילו לכך שכל החלטה חשובה התקבלה מאוחר מדי. הפעם האירופאים יצטרכו לפעול מהר ולפרוס שמיכה מספיק גדולה על מנת למנוע כל חשש לאפקט דומינו. שנית, עם כל הכבוד לקרנות הסיוע ולמאות מיליארדי האירו שיש בהן חשוב לזכור שהחוב של ספרד ואיטליה הוא עצום (1.1 ו-2.2 טריליון אירו, בהתאמה). לכן, אם האירופאים לא יצליחו לעצור את האפקט הפסיכולוגי והשווקים באמת יחששו מקריסה של גוש האירו, האירופאים יצטרכו למצוא פתרונות חדשים ויצירתיים במהירות.
"סיכוי לא גבוה להסכם חדש"
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מציין כי יש סיכוי לא גבוה להסכם חדש. נראה, שתסריט הסביר ביותר תהיה התנתקות יוון מגוש האירו. כדי להמשיך ולהתנהל, לשלם משכורות, פנסיות וכו' הממשלה עשויה כבר בקרוב להנפיק מטבע חדש.
אולם, "גם במקרה של התנתקות יוון יש מספר אפשרויות. האירופאים לא צריכים למהר עם ההחלטות בלתי הפיכות. הצהרה על הוצאת יוון תכיר בכך שחובותיה הופכים לאבודים. האירופאים יכולים להקפיא בינתיים את המצב בלי לבצע פעולות נוספות ולהמתין להתפתחויות. החוב הקיים לא גדל. יוון זאת לא חברה מסחרית שצריכים לפעול נגדה מהר כדי לחלץ ממנה כמה שיותר. יתכן שבינתיים, יהיה שינוי פוליטי ביוון עצמה שיאפשר מו"מ חדש. יחד עם זאת, האירופאים לא יוכלו להמתין יותר מדי זמן. ב-20 ביולי יוון צריכה לשלם חוב ל-ECB".
כעת צפויה תקופה תנודתית בשווקים. הבנק המרכזי האירופאי כבר הכריז שהוא ינקוט בכל האמצעים כדי למנוע התפשטות המשבר. אנו מעריכים שנוכח המצב הכלכלי והפיננסי המשתפר באירופה, כולל של הבנקים, בהשוואה לשנים 2011-2012, ובהתחשב בכלים שעומדים היום לרשות קובעי המדיניות באירופה כדי למנוע התפשטות המשבר, הסיכון להרחבה ממושכת של המשבר למדינות אחרות יחסית נמוך, אומר זבז'ינסקי.
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו מציין כי "חלקו של הסקטור הפרטי בחוב מהווה פחות מ-10% מה שמותיר את הזירה לצד הפוליטי הנדרש לקבוע אמות מידה למשמעות ההתחייבות שנוטלת חברה בגוש האירו ועד אז בשווקים יעדיפו כלכלות "ברורות" יותר כארה"ב, יפן ואף שוויץ על המטבעות שלהן".
פריימן הוסיף כי היוונים אומרים לא רבתי לנושים האירופים ובהנהגת הממשל מאותתים לגוש האירו ולמדינות המערב על פוטנציאל אפקט דומינו לאחר קריסה כלכלית של יוון. יוון מצפה למצוא גרמניה לחיצה המוכנה להגמשת תנאיה. לאור התמיכה לה זוכה יוון מחברות בגוש האירו גרמניה תתקשה שלא לנסות ולהציג מסלול חליפי על פני פרישה וקריסה מיידית של יוון. באמירת הלא יוון מקווה כי גרמניה תעדיף למזער נזקים ובכך תאפשר תספורת נדיבה ליוון על פני נטישת גוש האירו.
אנליסט אירופה באופנהיימר, ניר חצב, מציין כי הערכת הבסיס שלנו היא שבאיחוד האירופאי לא ששים לגרום ליציאת יוון מגוש האירו, על כל המשמעויות האידאולוגיות/פוליטיות (משמעותיות) והכלכליות (קצת פחות משמעותיות - יוון מהווה רק 2% מהתוצר המצרפי בגוש) של מהלך זה. לשני הצדדים היו לא מעט הזדמנויות בעבר "לפרק את החבילה" אך הם בחרו לא לעשות זאת. תוצאת משאל העם בהחלט מקשה על פתרון המצב אבל עם זאת, אנחנו מעריכים שהצדדים יחזרו לשולחן הדיונים לעוד כמה שבועות מייגעים של מו"מ".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.