חברת קנדה ישראל, בשליטתם של אסי טוכמאייר וברק רוזן, מוותרת על טענותיה נגד הליך ההתמחרות שהתקיים בשבוע שעבר במסגרת מכירת הזכויות במתחם התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, כך נודע ל"גלובס". החברה, שטענה כי הליך ההתמחרות הופסק לפני שניתנה לה האפשרות להעלות עוד את המחיר, ואף איימה בנקיטת צעדים משפטיים, משכה את הערבות שהציבה כדי להשתתף בהתמחרות שהתקיימה ביום א' האחרון.
במכתב שנשלח על ידי נציג חברת קנדה ישראל, עו"ד ארי וקסלר ממשרד ברקמן וקסלר בלום ושות', לכונס הנכסים נכתב כי "מרשתנו, קבוצת קנדה ישראל, החליטה שאין ברצונה לעמוד בדרכה של קבוצת שיכון ובינוי-לוינשטיין ...היא מאחלת לקבוצה זו הצלחה רבה בפרויקט, ומבקשת השבת הערבויות והשיקים הבנקאיים לידיה לאלתר".
בהמשך למכתב זה פנה כונס הנכסים של המתחם לבית המשפט וכתב: "מהודעתה של קנדה ישראל עולה כי היא אינה מגלה עוד עניין בהליך המכר ועל כן ביקשה להשיב לידה את הערבות הבנקאית שהפקידה להבטחת הצעתה". עוד כתב הכונס לבית המשפט כי גם קבוצות נוספות שהתמודדו בהתמחרות נהגו באופן דומה.
נזכיר כי בתום ההתמחרות, הכריזו הכונסים של התחנה כי ההצעה הזוכה הייתה של החברות שיכון ובינוי נדל"ן וקבוצת לוינשטיין שהציעו 560.5 מיליון שקל. הקבוצה גברה בין היתר על קבוצת חג'ג' של האחים צחי ועידו חג'ג', חברת קנדה ישראל שנמצאת בשליטת טוכמאייר ורוזן , שותפות של חברת וואי בוקס עם קרן ריאליטי, ושותפות של אקרו נדל"ן של צחי ארבוב, אילן קפון וזיו יעקובי יחד עם חברת אלעד מגורים מקבוצת תשובה.
עוד נזכיר כי לאחר ההתמחרות התבטאו נציגי קנדה ישראל בחריפות כנגד הליך ההתמחרות וטענו כי ההליך הסתיים בצורה שאיננה תקינה ואף כינו את המהלך להכרזת שיכון ובינוי ולוינשטיין כזוכות כלא פחות משערורייה.
חשוב לציין שלמרות שקנדה ישראל הסירה כעת את התנגדותה, בית המשפט טרם אישר סופית את תוצאת ההתמחרות. הסיבה לכך היא שההתמחרות נעשתה במסגרת הליך כינוס נכסים ועל בית המשפט לאשר את הזכייה באופן סופי. כונס הנכסים של המתחם, עו"ד מוטי גלוסקה, הגיש בשבוע שעבר את הבקשה לאישור הזכייה לבית המשפט והאחרון נתן שהות של שבוע ימים לבעלי הקרקע או מתנגדים לעסקה להשמיע את דברם לפני אישור העסקה. בקנדה ישראל אישרו את הדברים ומסרו היום ל"גלובס" כי "אנחנו מאחלים הצלחה לשיכון ובינוי נדל"ן וקבוצת לוינשטיין".
מדובר באחד ממכרזי הקרקע הגדולים שנערכו בתל אביב בשנים האחרונות, על הקרקע הכוללת 5 חלקות, וסך הכל כ-40 דונם הממוקמים בין הרחובות מנחם בגין, שביל עכו הגליל, הגדוד העברי ושדרות הר ציון בתל אביב. תמהיל הבנייה בקרקע כולל עד 40% שטחים למגורים ו-60% שטחי תעסוקה ומסחר. היקף יחידות הדיור המוצע מוערך בכ-1,000 יחידות דיור בתמהיל שיאפשר עד 20% דירות קטנות, 20% דירות גדולות ו-60% דירות בגודל ממוצע של 80 מ"ר עיקרי. נכון להיום מחזיקים כ-30 בעלים פרטיים וקבוצות, ובהם עיריית תל אביב, קבוצת לוינשטיין, חברת דן, חברת באור השקעות, יורשי משה שפיר, עו"ד נחמיה צוריאל ואחיו עזרא ליפמן. במשך שנים לא הצליחו הבעלים להגיע להסכמות בדבר פיתוח המתחם, ולכן מינתה נשיאת בתי משפט השלום מחוז מרכז, השופטת דפנה בלטמן-קרדאי, בשנת 2011 את עו"ד מוטי גלוסקה ככונס נכסים, לצורך פירוק השיתוף בדרך של מכירת הקרקע.
חשוב לציין שהזוכים יוכלו להתחיל ולפעול בסוגיית הפינויים אולם בכל הנוגע להתחלת הבנייה עליהם להמתין עד אישור התוכנית למתחם. תוכנית זו אושרה בועדה המקומית רק בפברואר השנה, ונמצאת היום בהליכי הפקדה בוועדה המחוזית, כך שיום אישורה עוד רחוק יחסית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.