שר האוצר משה כחלון מקדם את היוזמה לגיוס אג"ח של חברות המימון החוץ-בנקאיות, על אף התנגדות בנק ישראל לעניין. כחלון מתכוון לשלב בחוק ההסדרים כמה רפורמות בתחום הכלכלי, ובהן גם תיקון חקיקה שיאפשר לחברות מימון חוץ-בנקאיות לגייס אג"ח.
כיום מקור המימון המרכזי של אותן חברות מגיע מהבנקים, כך שהם שולטים על היקף המקורות של הגופים החוץ-בנקאיים, ובכך שולטים בהיקף התחרות. מטרת התיקון היא לפתוח בפני אותם גופים מקור מימון משמעותי לפעילות האשראי שלהם, ובכך לסייע להם להפוך לשחקן משמעותי יותר בשוק האשראי למשקי בית, שבו שולטים כיום הבנקים.
ככל הידוע, ועדת שטרום הייתה אמורה לעסוק בסוגיה זו. את הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאית הקימו האוצר ובנק ישראל לפני חודש בקירוב; בין מטרותיה נמנית הסרת חסמים לקידום התחרות. אלא שנראה כי באוצר לא ממתינים למסקנות הוועדה שאמורות להתפרסם בעוד כחודשיים, ומעדיפים לקדם את העניין דרך חוק ההסדרים, ולהותיר לוועדה לדון בעניינים ארוכי הטווח לשיפור התחרות במערכת הפיננסית.
גורמים באוצר מכחישים כי ועדת שטרום הייתה אמורה לדון בנושא גיוסי האג"ח, ואומרים כי לראיה הנושא אינו מופיע בכתב המינוי הסופי של הוועדה. עם זאת, גורמים המכירים היטב את הוועדה ציינו כי זה אחד הנושאים שהיא הייתה אמורה לטפל בהם. בכל מקרה, ייתכן שבאוצר החליטו לקדם באופן ישיר את נושא הנפקת האג"ח ולא דרך הוועדה המשותפת עם בנק ישראל, בשל ההתנגדות לסוגיה זו בבנק המרכזי. בבנק ישראל לא מתנגדים באופן גורף לאפשרות שחברות האשראי החוץ-בנקאי יגייסו אג"ח, ואולם לטעמם יש צורך ליצור קודם מסגרת פיקוח לאותם גופים, שכיום כמעט ואינם מפוקחים - ורק לאחר מכן לפתוח בפניהם את האפשרות להנפיק אג"ח. באוצר מתכוונים לטפל גם בסוגיית הפיקוח, אך לא כתנאי מקדים לנושא האג"ח.
בשבוע שעבר נאמה נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג בכנס באוניברסיטה העברית בירושלים, התייחסה לנושא זה ואמרה: "גופי האשראי החוץ-מוסדיים נותנים אשראי ללא פיקוח רגולטורי. לא רק זו, לאחרונה עלתה הצעה אף לאפשר הנפקת אגרות חוב לציבור ובכסף זה לתת אשראי, ללא הסדרת ההגנות הנדרשות על הציבור. אנו סבורים שיש להתקדם בזהירות בפיתוח מערכות פיננסיות נוספות. יש להסדיר את המסגרת הרגולטורית ורק לאחר מכן לדון במקורות המימון. התרחבות של פעילות כזו ללא הבקרות המתאימות יכולה להביא לנזק חמור למשק".
עוד אמרה הנגידה: "אני מודעת לרצון שהכול יהיה כאן ועכשיו. אמנם פעולת הרגולציה אורכת זמן, אך הנזק בקידום פעילות פיננסית ללא אסדרה יעלה על התועלת - והנפגע, כמו תמיד, יהיה הציבור".זו אינה הפעם הראשונה שמתגלעים חילוקי דעות בין האוצר לבנק ישראל בנושא השיפור בתחרות במגזר הפיננסי. אתמול (א') פורסם ב"גלובס" כי ועדת שטרום בוחנת את הוצאת הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי מבנק ישראל למשרד האוצר, וזאת כחלק מתהליך שיכלול הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים והפיכתן לשחקן משמעותי בשוק האשראי למשקי בית. באוצר תומכים ביוזמה, וכצפוי בבנק ישראל מתנגדים לכך, ורוצים להמשיך ולפקח על החברות גם אם הן יופרדו מהבנקים.נציין כי בתחילת דרכם המשותפת הקפידו כחלון ופלוג להציג חזית אחידה ולהקפיד על הצהרות בדבר שיתוף הפעולה, ולכן גם הקימו ועדה משותפת לטיפול בבנקים. ואולם עם הזמן נראה כי הפערים בתפיסות העולם של הצדדים הולכים ומתגלים.
התחיל מהגיוס של האחים נאווי
ובחזרה לנושא גיוס האג"ח - נזכיר כי הטריגר לטיפול בנושא היה כאשר לפני כחודשיים ביקשה חברת האשראי החוץ-בנקאי האחים נאווי לגייס אג"ח בבורסה. רשות ני"ע ובנק ישראל עצרו לחברה את ההנפקה, הואיל ולפי חוק הבנקאות, מי שאינו תאגיד בנקאי לא יכול לעסוק בקבלת פיקדונות כספיים ובמתן אשראי בד בבד, והאג"ח נחשבות מעין מכשיר מקביל לפקדונות. זמן קצר לאחר מכן, ח"כ אלי כהן ממפגלת כולנו בראשות כחלון הודיע כי הוא מקדם הצעה לתיקון חוק הבנקאות. במקביל הנושא הגיע גם לפתחו של שר האוצר, שכאמור החליט לקדם את הסוגיה בהליך מזורז באמצעות חוק ההסדרים. אלא שהדרך לאישור עדיין ארוכה, במיוחד לאור ההסתייגויות של בנק ישראל מהמהלך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.