"סיבים אופטיים? ניתן לגלוש מהר יותר עם התשתית הקיימת"

הרפורמה בשוק הקווי (השוק הסיטונאי) מובילה את רוב הלקוחות שגולשים באינטרנט "להסתפק בקצה של 100 מגה". הנתון הזה הוא כמובן זמני והשאלה היא מתי תוצע בישראל מהירות גבוהה יותר. מאחר שההשקעה בתשתיות מתבצעת באיחור, המהירות ברשתות הקווית וברשתות הסלולר הפכה למדד שמאפשר להשוות את המצב בארץ לנעשה בעולם. החדשות הטובות הן שישראל נמצאת במקום טוב באמצע בכל מה שנוגע למהירות בשוק הקווי, למרות שאין כאן דור רביעי.

עד לפני שנה וחצי או שנתיים, הייתה תחרות מסוימת בין הוט לבין בזק בנוגע למהירות הגלישה, אולם היא דעכה. זה קרה בגלל שהציבור הבין, במידה רבה בגלל קמפיינים של בזר, שאין צורך אמיתי במהירות של יותר מ-100 מגה. זו גם הסיבה שבזק לא ממהרת להפעיל את הסיבים שפרסה בקרב יותר ממיליון בתי אב - סיבים שיכולים לספק מהירות גלישה משופרת. בזק לא מתמודדת עם תחרות מצד מיזם הסיבים האופטיים המקרטע - אנלימיטד. בצד השני ניצבת הוט, שהשיקה מהירות של 200 מגה, אולם מדובר בעיקר במהלך תדמיתי.

כל הסיבות שהוזכרו לעיל יובילו לכך שבזק תטמיע את הטכנולוגיה החדשה (G.fast) רק במהלך השנה הבאה. מאחר שאין לבזק תחרות בהקשר הזה, אפשר לשער שמהלך יתבצע על מי מנוחות ולא עם סכין בין השיניים.

נציין כי הטכנולוגיה הזו הופכת למסחרית רק בימים אלה. מבחינת חברות הבזק בעולם, מדובר במתנה שתאפשר להן "לסחוט" את כבלי הנחושת במשך עוד כמה שנים טובות ולהשתמש בהם להעביר קבצים של עד 1 ג'יגה. בהערת אגב כדאי לשאול - אם בזק תוכל להתחיל לספק מהירות של חצי ג'יגה עד 1 ג'יגה ללקוחות פרטיים - איזה סיכוי יש למיזם הסיבים להצליח?

ניסויים באנגליה ובסעודיה

סטפן ואנהסטל, מנהל שיווק תקשורת רחבת פס באלקטל-לוסנט, מספר בראיון ל"גלובס" כי שיווק הטכנולוגיה החדשה יתבצע בחודשים הקרובים. "סיימנו קרוב לשלושים ניסויים עד עכשיו וזה די הרבה. אני יכול לספר לך שיש כמה ספקי שירות שעושים ניסויים כמו בריטיש טלקום באנגליה, CHT בטאיוואן, אורנג' בצרפת, שזה השם החדש של טלקום פראנס. גם חברת סעודי טלקום (STC) היא חלק מרשימה של ספקי שירות שעורכים ניסויים בטכנולוגיה".

- מה מיוחד בטכנולוגיה?

"יש שני דברים מעניינים שניתן לציין. אתחיל עם ההשוואה לפתרון הקיים היום, שגם בזק משתמשת בו, אשר מאפשר את מהירות ה-100 מגה. זו טכנולוגיה בשלה שהביאה לשינוי קיצוני בשוק. עד שנת 2011, מי שחיפש מהירות גבוהה במיוחד יכול היה להשתמש רק באופציה אחת -FTTH - כלומר למתוח סיב אופטי עד הבית.

"אם רצית 100 מגה או 200 מגה או 1 ג'יגה לשנייה, אפשר היה לעשות את זה רק עם סיב. זאת טכנולוגיה מעולה, מאוד מותאמת לעתיד. אנחנו מוכרים הרבה פתרונות כאלה מסביב לעולם. הבעיה היא שאם רוצים להשתמש בסיב, אתה צריך בפועל לפרוש תשתיות חדשות בכל מקום, בכל רחוב, בכל בניין ובכל בית בשביל להתקין את הסיב האופטי. במקרה הזה יש לקחת בחשבון שני דברים. הראשון הוא עלויות גבוהות כי חופרים בכל רחוב, וזה גם לוקח הרבה זמן. צריך לשלוח את צוותי הבינוי לכל עיר, עיירה, ישוב ולפרוש את הסיב האופטי.

"אם רוצים לפרוש סיבים במדינה שלמה, זה עשוי לקחת 10 עד 20 שנה. ברור שמשתמשי הקצה לא מעוניינים לחכות כל כך הרבה זמן - אני יודע שאני לא רוצה לחכות 10-20 שנה בשביל רוחב פס של 100 או 200 מגה לשנייה. מצד שני התחרות לא הולכת לעמוד במקום במשך 10 או 20 שנה ולממשלות מסוימות יש יעדים מוגדרים. באירופה למשל יש לך את האג'נדה הדיגיטלית האירופאית, ויעדי האג'נדה הדיגיטלית מגדירות 100 מגה לשנייה עד 2020 ל-50% מהאוכלוסייה או יותר".

דרך מהירה וזולה

ואנהסטל מוסיף כי "בארה"ב ישנה תוכנית שמדברת על 100 מגה לשנייה ל-100 מיליון בתי אב עד 2020. בסין יש תוכנית פס רחב שמדבר על 12 מגה לשנייה לכולם. זה כולל את כולל את כל יישובי הספר ולפחות 100 מגה לשנייה לערים. אין ספק ש-100 מגה לשנייה עד 2020 הוא יעד אגרסיבי, אבל זהו יעד שנקבע. כל זה אומר שאי אפשר יהיה לעמוד ביעד רק בעזרת סיבים, משום שלוקח יותר משנה או שנתיים להטמיע את תשתיות הסיב האופטי.

"הטכנולוגיה שלנו עוזרת לשדרג את תשתית הנחושת הקיימת ולהגיע, בשלב הראשון, ל-100 מגה הורדה ו-50 מגה העלאה., הטכנולוגיה הזו כבר פרושה אצל 29 לקוחות שלנו במדינות רבות. השלב הוא כמובן G.fast, טכנולוגיה שתאפשר להציע רוחב פס גדול יותר על פני תשתית קיימת".

- מה ההבדלים בין הטכנולוגיות?

"הדור הראשון של מוצרי G.fast יאפשר להציע מהירות של 600-700 מגה בשנייה ובהמשך אולי אפילו 1 ג'יגה. סביר להניח שבדור הבא המהירות תהיה גבוהה יותר. אנחנו לא נגיע לכל בית, אבל נבנה ארון תקשורת בפינת הרחוב ואז נוכל לחבר אליו מנויים ברדיוס של 400 מטר. זו דרך מהירה וזולה יחסית לספק 100 מגה למשתמש הקצה".