ועדת האכיפה המינהלית ברשות ניירות ערך הטילה עיצום כספי בגובה של 200,000 שקל על יואש טרוקמן, משקיע בניירות ערך, שביצע 555 עסקאות עצמיות ומתואמות בניירות ערך של חברות ציבוריות. זאת, במסגרת אישור הסדר אכיפה שנחתם בין טרוקמן לרשות ניירות ערך.
מותב ועדת האכיפה המינהלית, בראשות השופט בדימוס זאב המר וחברי המותב עו"ד רוני טלמור ורו"ח אייל נייגר, אישר את הסדר האכיפה שנחתם בין רשות ניירות ערך ובין טרוקמן, במסגרתו הודה האחרון בעובדות המתעדות את האירועים ובביצוע הפרות מניפולציה, והוטלה עליו הסנקציה של עיצום כספי בגובה של 200,000 שקל כאמור.
זוהי החלטתו הראשונה של השופט בדימוס המר בתפקידו כיו"ר מותב ועדת האכיפה (לצידה של השופטת בדימוס ברכה אופיר, המכהנת אף היא כיו"ר מותב בוועדה).
מההסדר עולה כי טרוקמן הוא משקיע בניירות ערך וסוחר יום. הסדר האכיפה מייחס לטרוקמן ביצוע 555 עסקאות עצמיות או מתואמות בתקופה בין מארס 2011 לנובמבר 2014, בהיקף כספי של כ-3.05 מיליון שקל, בניירות ערך שונים.
בעסקאות אלה, צוין, מכר וקנה טרוקמן בו-זמנית, באמצעות שני חשבונות שהיו בשליטתו והוא היה היחיד שפעל בהם, חשבון על שמו וחשבון על שם אמו, בו היה מיופה-כוח.
טרוקמן, נטען, נהג למכור ולרכוש את ניירות ערך בין חשבונותיו, לסירוגין ובהפרשי זמן קצרים שנעו בין שניות בודדות למספר דקות. בפעילותו זו הוא השפיע על שערי ניירות הערך במהלך המסחר בבורסה, כאשר רוב העסקאות העלו את שער ניירות הערך, וחלקן האחר הוריד את השער.
כמו כן, נקבע בהסדר כי טרוקמן השפיע גם על מחזורי המסחר, לאור העובדה שפעילותו התמקדה בניירות ערך דלי-סחירות. בכך הוא ביצע הפרות מניפולציה לפי חוק ניירות ערך.
הרכב הוועדה המינהלית חזר על קביעת מותבי הוועדה בהחלטות קודמות באשר לרכיב ההשפעה על שער נייר הערך בבורסה, אשר עמדו על כך שהשפעה אפשר שתהיה בשינוי שער נייר הערך או במניעת שינוי השער או באופן עקיף על-ידי השפעה על נפח המסחר.
המותב אישר את ההסדר בציינו כי מדובר בהסדר מקל הנמצא ברף הענישה התחתון, אך עומד במתחם הסבירות.
"במקרה זה ההקלה המסוימת בסכום העיצום אינה רק אל מול תיקים שהתנהלו באופן מלא, אלא גם לעומת הסדרים אחרים שנערכו. בסך-הכול מדובר בתיקים ספורים שנוהלו או שנערכו בהם הסדרי אכיפה, בהפרות של עסקאות עצמיות או מתואמות, אולם נחה דעתנו כי יש מקום ליתן משקל בקביעת סכום העיצום הכספי במקרה שלפנינו גם לשלב המוקדם של הודאה, נטילת אחריות מלאה והגעה להסדר אכיפה", כתבו חברי הוועדה, וציינו כי בכך תרם המשיב לחסכון בהשקעת זמן וכוח-אדם, שהם משאב ציבורי יקר וליעילות ההליך והאפקטיביות שלו.
כשיקולים לחומרא ציין המותב את חומרת ההפרות, כמו גם את מידת ביסוסן בראיות ובנתוני המסחר. המותב אף קבע כי בנסיבות העניין עדיפה התקשרות בהסדר אכיפה על פני ניהול ההליך, וכי ההתקשרות בהסדר עונה על העניין הציבורי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
