הישראליות עקפו את הנאסד"ק - אבל פיגרו אחרי ת"א 100

מדד החברות הישראליות בוול סטריט הוסיף 6.3% במחצית הראשונה של 2015, לעומת התחזקות של 10.1% במדד ת"א 100 ■ בחודש יוני היכה המדד את שני מדדי ההשוואה

הנפקת בורדרפי לפני יותר משנה / צילום: אתר נאסד"ק
הנפקת בורדרפי לפני יותר משנה / צילום: אתר נאסד"ק

מחצית משנת 2015 חלפה, וזה הזמן לבדוק מה עשה מדד גלובס-פרומתאוס של "גלובס" וחברת הייעוץ הכלכלי פרומתאוס - שבהובלת יובל זילברשטיין ואייל שבח, מדד העוקב אחרי 121 חברות ישראליות שנסחרות בארה"ב. חצי שנה לאחר השקתו, המדד מסכם תשואה מצטברת של 6.3%, ובכך עוקף את מדד נאסד"ק, שבתקופה זו רשם תשואה של 5.3%. לעומת זאת, מדד ת"א 100 סגר מחצית עם עלייה של 10.1%.

"מחצית השנה הראשונה של 2015 אופיינה בהמשך מגמת הנהירה של חברות היי-טק וביומד ישראליות אל עבר הבורסה האמריקאית", אומר אייל שבח, שותף בפרומתאוס ייעוץ כלכלי. "במהלך התקופה, בוצעו כמה הנפקות ראשונות של חברות חדשות, וכן הנפקות משניות רבות, ובראשן הנפקות משניות גדולות של ענקיות הטכנולוגיה מובילאיי וסייברארק. סך הסכום שגויס בהנפקות משניות הנו כ-1.6 מיליארד דולר מתחילת השנה. בסיכום המחצית הראשונה של השנה, גייסו הישראליות בארה"ב (כולל הנפקות ראשונות) סכום מצטבר של כ-1.8 מיליארד דולר".

נתון הגיוסים המקביל בבורסה בתל אביב ממחיש את הפער בין ת"א לניו יורק. לפי נתוני פרומתאוס, בתקופה זו גויס בת"א סכום של כ-440 מיליון דולר באקוויטי. לדברי שבח, "הבורסה מצדה פרסמה תוכנית אסטרטגית, במטרה להגדיל את ההנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות בארץ, אך אלו בינתיים מעדיפות לבחור בארה"ב, בין היתר בשל העובדה שחברות בנאסד"ק נסחרות במכפילים גבוהים יותר באופן מגמתי ומסוקרות יותר על-ידי אנליסטים, וכן מאחר שהמסחר בנאסד"ק מספק להן אפשרויות רבות יותר להשגת מימון".

תחלופה בהרכב המדד

במהלך מחצית השנה הראשונה של 2015 הונפקו חמש חברות ישראליות לראשונה בנאסד"ק: קורנית דיגיטל, סטדימד, צ'ק קאפ, סולאראדג' וביונדווקס. החברות, אשר גייסו סכום של 223 מיליון דולר, הצטרפו כמובן למדד גלובס-פרומתאוס.

מנגד, חברת המסחר האלקטרוני בורדרפרי נמחקה מהמסחר בנאסד"ק בחודש יוני, בעקבות מכירתה ל-Pitney Bowes תמורת כ-450 מיליון דולר, מחיר שמהווה פרמיה של יותר מ-100% על מחיר השוק של החברה ערב העסקה (216 מיליון דולר). בורדרפרי הונפקה לפני יותר משנה, לפי שווי של 490 מיליון דולר, כך שלמרות הפרמיה במכירה, מדובר עדיין בתשואה שלילית של כ-8% למשקיעי המניה בעת ההנפקה.

בסך הכול, במהלך התקופה נמחקו מהמדד שלוש ישראליות, ומלבד בורדרפרי, נמחקו סימטרון, שנרכשה על-ידי 3D Systems האמריקאית, וחברת עמיעד מים.

יש לציין, שבמהלך החודשיים האחרונים בוצעו עוד שתי עסקאות גדולות, אשר במסגרתן נמכרו חברת הלייזר לומניס וחברת הטכנולוגיה קליקסופטוור בשווי כולל של כחצי מיליארד דולר. עם זאת, נכון לסוף חודש יוני, שתי העסקאות עוד לא הושלמו, ולכן החברות עדיין נסחרות בבורסה ובמדד גלובס-פרומתאוס.

מניתוח כלכלני פרומתאוס ייעוץ כלכלי עולה, כי התחלופה הביאה לעלייה בערכן של החברות במדד, אם כי בצורה זניחה, שכן השווי המצרפי של החברות במדד עומד על כ-180 מיליארד דולר, ונכון לסוף יוני נוספו נטו שתי חברות.

"חשיבות הניתוח מתחדדת לאור המצב העגום בת"א, שכן במקביל, במחצית השנה הראשונה של 2015 נמחקו מהמסחר בת"א שמונה חברות ונרשמו למסחר רק ארבע חברות חדשות (לא כולל מיזוגים לתוך שלדים)", מציין שבח.

עוד מדגיש שבח, כי "בעוד שהחברות הישראליות שנרשמו למסחר לראשונה בארה"ב גייסו 223 מיליון דולר, עם תוספת נטו למספר החברות, הרי שהחברות שנרשמו למסחר בת"א גייסו 18 מיליון דולר בלבד, ובשורה התחתונה הייתה גריעה נטו במספר החברות. נוסף על כך, בעוד שהחברות שנגרעו מהמדד בארה"ב נגרעו בעקבות אקזיטים מוצלחים יחסית, הרי שהחברות שיצאו מהמסחר בתל אביב נגרעו בעיקר בגלל כללי שימור, או פירוק".

חברת התלת-ממד שפגעה במדד

ובחזרה לתשואות המניות במדד. במהלך המחצית הראשונה בלטה לרעה חברת הדפסת התלת-ממד סטרטסיס, אשר רשמה מתחילת השנה ירידה של כ-58% והשפיעה לשלילה על המדד.

בשנה האחרונה התאפיינה המניה במגמה מעורבת. עד ספטמבר 2014 נסחרה מניית סטרטסיס במגמת עלייה, והגיעה למחיר שיא של 129 דולר, ששיקף לה שווי שוק של 6.54 מיליארד דולר. מאז חלה ירידה תלולה ומתמשכת במחיר המניה, ובסוף יוני 2015 היא נסחרה ב-34 דולר למניה (מחיר המשקף שווי של 1.75 מיליארד דולר בלבד), וזאת בדומה למגמה הכללית בקרב החברות הציבוריות בשוק מדפסות התלת-ממד בשנה האחרונה.

בפרומתאוס מציינים שייתכן שהסיבה לירידה החדה במניה קשורה בציפיות הגבוהות של השוק עד לאמצע הרבעון האחרון של 2014 - אשר התנפצו אל מול דיווחי החברה על ירידה בשולי הרווח ובהכנסות ממוצר ה-MarketBot, אם כי, כאמור, מגמה דומה נצפתה בכלל שוק התלת-ממד.

"בשורה התחתונה", מסכם שבח, "שוק מדפסות התלת-ממד צומח בקצב שנתי של 30%, אך עם זאת, קיימים סיכונים גדולים בשוק, ובהם התגברות התחרות מהמזרח הרחוק ופקיעת פטנטים בחלק מהחברות. נוסף על כך, מדובר בשוק שבו שולי הרווח הגולמי עומדים על כ-50% בלבד, בעוד שהוצאות המכירה והשיווק הגבוהות שנגרמות כתוצאה מריבוי לקוחות קטנים והצורך בחינוך שוק - לא מותירות מקום לרווחים.

"בהקשר זה יש לציין שבשנים האחרונות ניכרת השקעה גבוהה יחסית בתחום מכיוונן של ממשלות סין, יפן ודרום קוריאה", מוסיף שבח. לדבריו, "אף שכיום החברה הגדולה ביותר בסין היא בעלת הכנסות שנתיות בגובה 16 מיליון דולר בלבד (כ-2% מהכנסותיה השנתיות של סטרטסיס), נראה כי כבר בשנים הקרובות השוק - אשר נשלט כיום ברובו על-ידי חברות מערביות - צפוי למצוא את עצמו בתחרות מול חברות מהמזרח".

חודש גרוע למדדי ההשוואה

בסיכום של חודש יוני, הרי שמדובר בחודש השני ברציפות שבו מכה מדד גלובס-פרומתאוס את שני מדדי ההשוואה, הפעם עם ירידה מתונה יותר ממדדי ההשוואה. על אף העובדה שחודש יוני היה חודש חלש בכל הבורסות - על רקע המשבר ביוון ובגוש האירו, הציפייה להעלאת ריבית כבר השנה וירידות השערים באג"ח הממשלתיות, שהפתיעו משקיעים רבים - רשם המדד ירידה קלה בלבד של 0.4%, לעומת ירידה של 1.6% במדד נאסד"ק, וירידה של 2.8% במדד ת"א 100.

חברות המדד התאפיינו במגמה מתונה לאורך החודש, ולמרות המגמה השלילית שאפיינה את המסחר ברחבי העולם, מרבית חברות המדד סיימו את החודש בצורה חיובית.

בין החברות הכלולות במדד גלובס-פרומתאוס ניתן למצוא 40 חברות המתמחות במדעי החיים. חברות אלו, המרכיבות את תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים, לא רשמו תשואה משמעותית במהלך יוני, אולם מתחילת השנה השלים המדד עלייה של כ-9%. מדד הנאסד"ק ביומד (NBI) עלה ביוני ב-1.1% (והשלים זינוק של 21.6% מתחילת השנה), ומדד ת"א ביומד רשם חודש חלש מאוד עם תשואה שלילית של כ-4.8% (עלייה של 4.5% מתחילת שנה).

חודש זה בלט בתנודתיות קלה יחסית של חברות הביומד. לא נרשמו שינויים מהותיים במניות חברות התרופות הגדולות במדד, ואת עיקר העניין ריכזו מספר חברות קטנות חדשות.

חברת הביומד ביונדווקס, שהונפקה במהלך חודש מאי תוך גיוס של 10 מיליון דולר, הודיעה במהלך החודש שקיבלה אישור מה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) להמשך פיתוח החיסון האוניברסלי לשפעת. בתגובה, טיפסה מנייתה ב-14% במהלך חודש יוני.

בפרומתאוס מציינים כי האישור יאפשר לחברה הפצה ומתן מוצרים רפואיים בארה"ב שעדיין לא אושרו לשימוש מסחרי, לצורך ביצוע ניסויים קליניים, כל זאת לצורך ביצוע ניסוי שלב 2 של המוצר המוביל של ביונדווקס.

נוסף על כך יש לציין את חברת הביופרמצבטיקה הישראלית, רדהיל ביופארמה, שרשמה תשואה נאה במהלך החודש (8.4%), כהמשך לשנה המוצלחת שלה, בעקבות הצלחת שלב 3 בניסוי שערכה במוצר שפיתחה לטיפול במחלות דלקתיות ומחלות הקשורות לדרכי העיכול.

שבח מציין כי המודל העסקי של רדהיל מבוסס על מסחור של תרופות מקור שפותחו בהליך קליני מקוצר וזול יותר. "במסגרת מסלול זה, עושה החברה שימוש בפיתוח תרופות שהחומר הפעיל שלהן כבר אושר על-ידי ה-FDA, והאתגר שלה הנו בהרכבת המינון של התרופה ובאופן נטילתה. להערכתנו, מדובר במודל עסקי בעל סיכון נמוך ביחס לסיכון במגזר הפארמה הכללי".

תת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה, המורכב מ-53 חברות המתמחות בתחומי הטכנולוגיה השונים, רשם עלייה קלה של 0.5% במהלך חודש יוני. עלייה זו בולטת ביחס למדדי ההשוואה, בעוד שמדד נאסד"ק 100 טכנולוגיה (NDXT) רשם חודש שלילי ביותר, עם צניחה של כ-6.1%, וגם מדד ת"א טכנולוגיה הציג חודש שלילי נוסף, עם ירידה של 2.7%.

מתודולוגיה

ניירות ערך הנסחרים בבורסות שונות בעולם נכללים לעיתים רבות במדדים המשקפים את רמת המחירים הממוצעת של הניירות המשתייכים אליהם. מדדים מרכזים עניין רב מצד משקיעים, מהווים בנצ'מארק לביצוע השקעות ומשמשים בסיס למעקב על-ידי תעודות סל וקרנות מחקות. העניין הרב, והעובדה שהמדדים השונים משמשים כלי חשוב למשקיעים, הם שעומדים מאחורי מדד גלובס ופרומתאוס ייעוץ כלכלי לחברות טכנולוגיה ישראליות הנסחרות בארה"ב.

המדד, שהורכב על-ידי כלכלני פרומתאוס ייעוץ כלכלי, מייצג את כלל החברות הישראליות הנסחרות בבורסות המרכזיות בארה"ב - נאסד"ק ובורסת ניו יורק - ובכלל זה חברות ישראליות אשר נרשמו ברישום כפול. חישוב המדד החל בתחילת 2015, ועמד על 1,000 נקודות ביום השקתו.במסגרת כללי המדד, הוחלט כי משקל כל חברה ייקבע בהתאם לשווי השוק שלה, אך לא יעלה על 10% מסך המדד, בדומה למקובל במדד ת"א 100. משקלי החברות יעודכנו ב-1 בכל חודש. במועד העדכון, תיגרענה מהמדד חברות שאינן עומדות בתנאי הסף ומניות שנמחקו ממסחר, ותתווספנה חברות העומדות בתנאי הסף.

אחת לרבעון יבוצע עדכון לכמות המניות הצפה, והוא ישקף הן את השינוי בכמות המניות המוחזקת בידי הציבור והן את ההשפעה שחלה על כמות המניות בעקבות הנפקות משניות והצעות מכר. יש לציין שהשפעות על מחיר המניה כתוצאה מהנפקת זכויות או הנפקה משנית מתואמות בהתאם למדיניות הנהוגה בזירת המסחר של כל מניה.

ב-1 בינואר 2015 נקבעו המשקלים של חברות המדד, בהתאם לשווי השוק של החברות באותו יום. נציין כי שווי השוק מורכב מהכמות הצפה של המניות כפול מחיר עסקה אחרונה שנצפתה עד ליום זה.

*** פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות הכלולות במדד. העבודה אינה מהווה ייעוץ ואין לראות בה תחליף לייעוץ השקעות

מדד גלובס פרומתאוס - יוני 2015
 מדד גלובס פרומתאוס - יוני 2015