קטנה-גדולה: משפחת המיני מבית ב.מ.וו. צומחת

"המקום הזה בוודאי מעורר בך מחשבות נוגות", אמר מדריך הנהיגה, והסתכל בי בעיניים שהבהב בהן שמץ של דאגה.

לא היה לי מושג על מה הוא מדבר. עמדנו על מסלולו של שדה תעופה צבאי ישן, מרחוק הזדקר מגדל פיקוח ששנותיו ניכרו בו, ולידו כמה בונקרים לאחסון מטוסים. סביבנו רעמו מנועיהם של תריסר מכוניות, ממטרות התיזו במרץ את מימיהן ושמש נעימה זרחה ממעל. מדוע כל זה אמור לעורר בי מחשבות נוגות?

המדריך הבחין בסימני השאלה הנבוכים שצצו על פרצופי, ומיהר להסביר: "כאן זה קרה".

מה, למען השם, קרה כאן? עדיין הייתי שרוי בערפל. שמו הבלתי אפשרי של שדה התעופה הזה הוא פורסטנפלדברוק (Fuerstenfeldbruck), והוא לא הצית דבר בזיכרוני.

"טבח הספורטאים שלכם", הוא הבהיר בקול נמוך, "אולימפיאדת מינכן. לכאן הגיעו החוטפים עם בני הערובה, וכאן היה הניסיון הכושל של המשטרה הגרמנית לשחרר אותם. כאן על המסלול הזה, הכול קרה".

שתקתי. הוא המשיך: "זה היה הכישלון הנורא ביותר של המשטרה הגרמנית. בגללו הוקמה יחידת עילית מיוחדת לטיפול בטרור ובחטיפות. הלוואי שלא נזדקק לה לעולם".

"אמן" אמרתי. הוא נד בראשו, וחזרנו אל המציאות.

עשרות המכוניות המשיכו לזמזם סביבנו. חלקן עסק בהתגברות על החלקות במשטח רטוב, חלקן למד על בשרו את פשר המלים "היגוי יתר" ו"תת היגוי", חלקן התעמק ברזי בלימת חירום והתחמקות ממכשול באמצע הנתיב. כי שדה התעופה הזה, שבדברי ימיו מסתתרים כמה שלדים, כמעט ואינו שדה תעופה עוד. לפני שלוש שנים לערך הוא נעשה אכסניה לאקדמיית הנהיגה של חברת ב.מ.וו, אחד מרשימה מכובדת ונרחבת של מתקנים ואתרים המשמשים את חברת ב.מ.וו במפעלות הדרכת הנהגים שלה.

מערך אימוני הנהיגה של ב.מ.וו., תשלובת משוכללת ועתירת ניסיון, הוא פרויקט ראוי לקנאה וגם לחיקוי. מודעת לאחריות הנובעת מהיותה יצרן מכוניות, היא מבקשת לתרום את חלקה גם בהכשרת נהגים. נאמנה לססמתה "מכונת הנהיגה המושלמת", היא לא מצמצמת את מערכי השיעור לבטיחות בלבד (אף שזו מטרה מאוד נכבדת בתכנית ההכשרה), אלא גם לחדוות הנהיגה: נהיגת מסלול, נהיגה ספוטיבית, נהיגת שלג וקרח, ואפילו קורס באמנות הדריפטינג המרשימה יש. התכנית פתוחה לכל, אף כי המחירים, מה לעשות, די לוהטים (למתעניינים: הכול מצוי באינטרנט).

לכאן, כדי לזכות בעוד כמה שיעורי נהיגה מהנים וחשובים, הגענו בנהיגה על מבחר דגמי מיני: קאנטרימן ופייסמן (גרסת 3 הדלתות, כמעט קופה, של הקאנטרימן), ומיני קופר וקופר S בגרסת 5 דלתות. למרבה השמחה, היו בחבורה גם קאנטרימן ופייסמן בגרסת ג'ון קופר וורקס (JCW) המסחררת - תוצר משכנע מאוד של שיתוף פעולה בין ב.מ.וו לבין סדנת השיפורים של קופר-וורקס. הנעה כפולה, 218 כוחות סוס ממנוע 1.6 מוגדש, וכמובן הגה, מיתלים, בלמים שקיבלו את הטיפול הראוי כדי לייצר חוויית נהיגה ההולמת לתואר "ג'ון קופר וורקס".

והיא לא אכזבה. בעצם, ראוי לדייק: היא לא אכזבה, בניכוי מחיר מסוים שהקאנטרימן בכל זאת משלמת על היותה גדולה יותר וכבדה יותר מן המיני הרגילה. אין לה, כמובן, כל מצוקת כוח. המנוע מבריק ושרירי ושש להעניק מיכולותיו בנדיבות ובנחרצות. אבל דומה כי למיני ג'ון קופר וורקס הרגילה יש יתרון-מה בתחומי הזריזות והשובבות. הקאנטרימן קצת יותר - איך נאמר - מבוגרת.

עיצוב סביבת הנהג והנוסעים, יפה. אפילו יפה מאוד. על-פי המסורת נשמר כמובן ספידומטר הענק הקלאסי במקומו לימין ההגה, אך שימושיותו צנחה מאוד, ולא קל להציץ בו ולהבין את המידע המצוי בו תוך כדי נהיגה. הבעיה נפתרה בעזרת צג דיגיטלי מול הנהג (דהיינו - במיקום המקובל) חוסך ממנו את הגנבת המבטים ימינה. הרבה אדום, הרבה מתכת בוהקת, הרבה טעם טוב ועליז, יוצרים תא נוסעים מרחיב דעת.

המכונית השנייה הייתה המיני קופר S, בגרסת 5 דלתות. גם היא, כידוע, צמחה טיפ-טיפה. בסיס הגלגלים שלה גדול ב-72 מ"מ מבסיס הגלגלים של גרסת 3 הדלתות. אבל, למרבה החדווה, הממדים הללו לא פגמו כהוא זה בחוויית המיני הייחודית של המכונית הזאת. הנהיגה בה היא תענוג מתמשך. החדות, הדיוק, הזריזות, הכוח (192 כו"ס ממנוע 2.0 כפול מגדשים), ומנות גדושות מאותו חומר מסתורי הקרוי במילון שלי בשם "קסם ב.מ.וו", מביאות אותה לקרבה מרהיבה אל יכולותיה וביצועיה של גרסת הג'ון קופר וורקס בגרסת הקאנטרימן (אף כי לא בתחום הממדים והשימושיות היום-יומית).

והנה אני עומד לחלל את הקודש: עד כדי כך מקסימה הקופר S הזאת, עד כי לו ניתנה לי האפשרות לבחור בינה לבין הקאנטרימן JCW, הייתי בולע את רוקי ובוחר בקופר S, עד כדי כך.

על עיצובן החיצוני של המיני למיניהן, אין צורך להרחיב. הוא מוצלח כרגיל. לטעמי, הצלחתם של המעצבים לשמור עד כדי כך על רוחה של המיני ההיסטורית בתוך גוף עדכני גובלת בנס, אבל (והרי תמיד יש "אבל") מותר לתהות עד כמה ניתן למתוח את ממדי המיני, מבלי לאבד את קסמו של הנס. משפחת המיני צומחת בתפריט גרסאותיה, וצומחת גם בממדיה. מיני 5 דלתות, מיני קאנטרימן, מיני קלאבמן (שגרסה עוד יותר מגודלת שלו כבר הוצגה). הממדים צומחים וצומחים וצומחים. ואיש הרי לא יתפלא אם בעתיד יצוצו גם מיני ואן, מיני טנדר, מיני מיניבוס, ומי יודע - אולי גם מיני רכבת-קלה. כאילו החליטו המעצבים ומקבלי ההחלטות לבחון את קהלם; מתי, כך הם אולי שואלים, יאמר קהל הלקוחות "די! זה כבר לא מיני. זה מקסי.

אבל בינתיים? בינתיים הרבה כיף (וגם די הרבה כסף).

חלק מהמתחרות

פיאט 500X

ב-155 אלף שקל מציעה פיאט את הגרסה המאובזרת של 500X החדשה. זה רכב פנאי שמשלב בין העיצוב הניתן להתאמה אישית של סדרת ה-500 לבין שלדה שפותחה בשיתוף עם ג'יפ. מנוע 1.4 ליטר טורבו בהספק 140 כ"ס משודך לתיבה אוטומטית כפולת מצמדים

סקודה ייטי

180 אלף שקל הוא המחיר של הגרסה המפוארת של סקודה ייטי. המנוע הוא 1.8 ליטר טורבו בהספק 153 כ"ס, שמשודך לתיבת DSG מדור אחרון. במחיר הזה מקבלים תא נוסעים מפואר, ביצועים נמרצים, מערכת הנעה כפולה-קבועה ומגוון אפשרויות להתאמה אישית

ג'יפ רנגייד

בן הדוד האמריקני של פיאט 500X ינחת כאן בסוף השנה. לרכב יש עיצוב קרבי וקשוח, אבל תא הנוסעים אופנתי ושימושי למשפחות. בארה"ב הוא נמכר עם מערכת שטח מקצועית. אלינו הוא יגיע כנראה עם מחיר שינוע סביב 130-180 אלף

 מיני קאנטרימן קופר

הכותב היה אורח החברה בגרמניה