"הכי קל לספקים הגדולים זה שמגה תקרוס, וכל השוק יאכל אותה"

לא ברור אם הדברים נאמרו ברצינות או בהלצה, אבל בפגישה שהתקיימה השבוע בהתאחדות התעשיינים, ובה נטלו חלק כמה עשרות ספקים, הציע להם אביגדור קפלן, יו"ר מגה ומנכ"ל קבוצת אלון, לקנות את מגה בשקל. הנוכחים צחקו. קפלן הגיב בשיפור ההצעה: "אני מוכן לשפר את ההצעה. קחו 200 מיליון שקל, וקחו את מגה".

ביום ראשון הקרוב תכנס מגה את אסיפת הנושים, על מנת לאשר את הסדר החוב שהיא מציעה להם. למגה, נזכיר, יש חובות של 1.3 מיליארד שקל.

השבוע שיפר קפלן את ההצעה שהוצגה בבית המשפט רק במעט. המתווה, אשר לפיו הספקים יסכימו לדחיית תשלום 30% מהחוב בשנתיים ולאחריהן לפירעונו ב-36 תשלומים, לא השתנה; אבל קפלן הסכים שחלק החוב הזה יוכל להיות מומר במניות של אלון רבוע כחול (עד 150 מיליון שקל).

כמו כן, הוא הסכים להגדלת הריבית על החוב מ-2% ל-3% ולתשלום על כל הסחורה שתסופק בחודש יולי במזומן, קרי גם על השבועיים האחרונים של חודש יולי - תקופה שעליה לא דובר בבית המשפט.

חלק לא מבוטל מהספקים לא מרוצה משיפור המתווה. באותו מתווה ביקשה מגה להכליל סעיף, אשר לפיו הספקים יעבדו באותם תנאי אשראי בהמשך - תנאי המכונה על-ידי ספקים "עז", ואשר לדבריהם עלול להגדיל את החשיפה שלהם לרשת.

ספק בינוני אומר: "היום אני בחשיפה מסוימת, אבל מה הבשורה שלהם למחר? אחשוף את עצמי עוד יותר? עד כמה הרשתות האחרות ילמדו ממה שקורה כאן? השוק הזה כולו חולה. הצרכנים רצו לקנות בזול, אבל הם ישלמו ביוקר. זה עצוב".

לדעה הזאת שותף גם ספק גדול. "השאלה היא כמה רוצים הבעלים להציל את הרשת? לספקים יש את האינטרס הכי גדול שהרשת תינצל. אבל יש את החוב, ויש את היום שאחרי החוב. הספקים מוכנים לעשות צעד, אבל אי-אפשר להפיל עליהם הכול. במצב הנוכחי, מאיקס חשיפה אתה יכול למצוא את עצמך עם חשיפה גדולה יותר באוגוסט.

"אנחנו מדברים קודם כל על כך שהחשיפה לא תגדל. הם שדרגו את ההצעה בכמה ניואנסים. זה לא שהם הכניסו יד יותר עמוק לכיס שלהם, כדי שהדבר הזה יתרומם. אני מודה שהייתה מבעלי השליטה ציפייה יותר גדולה, אם המוטיבציה היא אמיתית. השבוע הבא הוא צומת משמעותי, אבל לא בטוח שזה הצומת האחרון".

תג מחיר לויסמן

יש להניח כי עד לאסיפת הנושים ביום ראשון, תמשיך מגה במאמצים קדחתניים לשכנע את הספקים להסכים להסדר החוב. אלא שגם מאחורי המאמצים האלה לא ברור מה האינטרס האמיתי של בעלת השליטה - אלון רבוע כחול.

בכיר בשוק אומר ל"גלובס" כי לפני שבועות אחדים הוא הציע לרכוש את מניותיו של דודי ויסמן בחברת ביילסול - החברה שבאמצעותה מוחזקות המניות של משפחת בירן ואיש העסקים דודי ויסמן בקבוצת אלון, השולטת באלון רבוע כחול - החברה הציבורית שמחזיקה במגה. המגעים האלה התנהלו מול בירן, ולפי אותו מקור, היה אפילו תג מחיר למניות של ויסמן - 87 מיליון שקל.

הרעיון היה להיכנס כשותף בחברה מלמעלה, למכור את רשת מגה החוצה, וכך להציף ערך לחברה הציבורית - הנסחרת היום לפי שווי שוק של 400 מיליון שקל בלבד, לאחר שאיבדה 40% מערכה בתוך זמן קצר יחסית, על רקע חדלות הפירעון של מגה.

אותו בכיר העריך כי לאחר מכירת מגה החוצה, החברה ציבורית תנסוק לשווי של מיליארד שקל.

לדברי אותו מקור, המהלך ירד מהפרק בשל מגבלות רגולטוריות. בקשת "גלובס" לקבלת תגובה מאלון רבוע כחול בעניין זה נדחתה.

אם לתרחיש מעין זה מייחלים בעלי השליטה, ובהם הקיבוצים - שותפים מהותיים באלון רבוע כחול ונחבאים לפי שעה בהצלחה אל הכלים - הרי התרחיש לגבי עתידה של מגה הוא יותר מפסימי.

השאלה היא, כמובן, מה יש לאלון רבוע כחול להפסיד אם מגה תקרוס. קפלן הרי הודיע כי אלון רבוע כחול העניקה ערבויות בהיקף של 470 מיליון שקל למגה. זהו סכום שהחברה בוודאי לא תרצה לאבד. השאלה היא ממה הוא מורכב.

לפי נתונים שהגיעו לידי "גלובס", בסוף 2014 עמד החוב של אלון רבוע כחול למגה על 165 מיליון שקל. לפי מקורות, אלון רבוע כחול נתנה ערבויות למגה במקום להחזיר את החוב.

אם אכן אלה הדברים הרי היקף הערבויות הוא 300 מיליון שקל בלבד. בעלות-תועלת לחברה הציבורית - קריסה ואיבוד הערבויות, או הזרמה של 220 מיליון שקל נוספים ואולי יותר - זה כבר משחק אחר לגמרי.

בתוך כך פנה אל "גלובס" משה שחר. לטענתו, הוא משמש כנציג של משקיעים מלונדון - קרן השקעות בייקר וחברת Cresco - המוכנים לרכוש את מגה. "פגשנו לפני יומיים את אביגדור קפלן במשרדיה הראשיים של מגה בפארק אפק. קפלן שלח אותנו לבכירים בבנק הפועלים ובנק המזרחי כדי לקבל את ברכתם להמשך הדרך על החוב של מגה כלפי הבנקים, וכך עשינו.

"את המגעים מול הבנקים ניהל עבורנו חבר הכסת לשעבר שמוליק אביטל. אחרי שהצגנו לבנקים הוכחת יכולת לגבי השותפים, במהלך במסמך רשמי של הבנק האירופי Santander, הבנקאים הישראלים ביקשו לחזור עם הסכם מסגרת לרכישת מגה בינינו לבין אלון רבוע כחול. למרות שמסרנו לקפלן שאנחנו מוכנים לקחת את חוב הספקים עלינו ולהגיע להסדר עם הבנקים, קפלן מתחמק מאז. היום השארתי לו 6 הודעות ואתמול יותר מ-20 הודעות, והוא לא חוזר".

מקבוצת אלון-רבוע כחול נמסר: "שני אנשי העסקים שבהם מדובר אכן פנו להנהלת קבוצת אלון והעלו בשיחה בעל פה רעיון לפיו הקבוצה תקצה להם מניות שליטה ברשת מגה כנגד אגרות חוב של חברות לא מוכרות מגובות על ידי חברות ביטוח לא מוכרות.

"הנהלת הקבוצה הבהירה כי איננה עוסקת בלוליינות פיננסית. מגה זקוקה לכסף ולא לאגרות חוב לא מוכרות. מן הראוי לצפות מקונה רציני להגיש הצעת רכש כתובה. הצעה כזו לא הוגשה ומן הסתם לא ניתן להתייחס להצעה ערטילאית אשר מניעיה לא ברורים. בין השאר נתבקש הפונה להציג אישור של בנק על יכולותיו הפיננסיות ואישור כזה לא הומצא".

הגדולים מנהלים את המשבר

ברקע אסיפת הנושים הקרבה לאישור הסדר החוב, הולכת וגוברת המתיחות בין הספקים המבוטחים של הרשת לספקים הלא-מבוטחים.

חלק מהספקים הלא-מבוטחים דורשים כי הצבעת הספקים המבוטחים על הסדר החוב שמציעה מגה, ובעיקרם - תנובה, שטראוס, אסם והחברה המרכזית למשקאות (קוקה-קולה ישראל) - תוגבל רק להיקף החוב הלא-מבוטח שלהם, וזאת מהחשש כי הם יכשילו את יוזמת הסדר החוב.

לדברי עינב אדיב-ברר, בעלת חברת DPL (יצרנית חיתולי בייביסיטר), "מי שמנהל את המשבר של מגה זה הג'איינטים - תנובה, שטראוס, אסם וקוקה-קולה ישראל. על פיהם יישק דבר. אם הם יחליטו שהם לא רוצים לתמוך בהסדר, לא יהיה הסדר.

"הם יושבים כמו פרשני כדורגל ומשקיפים. נראה אותם מבקיעים גול אחד. מצד אחד, יש להם ביטוח אשראי; ומצד שני, את הסחורה שלהם צריך בכל מקרה, ואם מגה לא תקנה אותה - יקנו אותה רשתות אחרות, אז איך הם בדיוק במגרש? את רואה את תנובה יורדת במכירות שלה? הם יתנו לשוק להתמוטט ויסתכלו.

"זו שיטה מעולה לרסק את כל התעשייה ביום אחד. לא יכול להיות שספק שיש לו ביטוח אשראי, והאינטרס שלו מנוגד לכל השאר, יצביע לפי היקף החובות של מגה אליו. הוא צריך להצביע רק לפי היקף החוב, בניכוי הסכום שמכוסה על-ידי הביטוח".

אדיב-ברר בטוחה שאת הקריסה של מגה ישלמו רוב התעשייה במדינת ישראל והצרכנים. לדבריה, "ב-4 השנים האחרונות נלחמים כאן ביוקר המחיה, על-ידי הגברת התחרות. מי שהגביר את התחרות זו התעשייה של הספקים הבינוניים והקטנים. הם המנוע שמייצר תחרות בשוק. ברגע שלא תהיה כאן תעשייה בינונית מאתגרת - מהר מאוד מחירי הקוטג' והמילקי יעלו.

"הכי קל לספקים הגדולים זה שמגה תקרוס, וכל השוק יאכל אותה. חלק ימותו מוות מיידי, וחלק ימותו מוות קליני. מוות קליני זה ספק שלא יוכל לתמוך במבצעים ולפרסם, והוא יהפוך ללא אטרקטיבי, לא תחרותי, ולא יהיה לו מקום על המדף. לכן זו משימה לאומית להציל את מגה תחת שליטה ובקרה על הניהול".

וזו אינה הביקורת היחידה. ביקורת קשה יש לה גם על הרגולטור: "את כל הביטחונות שמגה נתנה לביטוח אשראי, שאבו הספקים הגדולים. גם התאחדות התעשיינים משרתת אותם, כי היא מתקיימת מדמי חבר, והם אלה שמעבירים את דמי החבר הגבוהים ביותר. למה הרגולטור לא מחייב את חבורת האשראי לחלק את הביטוח? איפה שר הכלכלה אריה דרעי, כשהתעשייה הולכת ליפול? איפה יאיר לפיד שזעק על יוקר המחיה? לאף אחד לא אכפת".

ספק בינוני-גדול שהחובות לחברתו אינם מבוטחים, חולק על הדברים. לדבריו, "הגדולים היו הראשונים שהיו מוכנים לשלם על ביטוח האשראי. כשהאחרים התעוררו לעשות ביטוח, ואנחנו ביניהם, חבורת האשראי כבר לא הסכימו לבטח. זה עניין של התנהלות, כי המצב של מגה היה כתוב על הקיר".

"רגע קריטי"

יוסי פישמן הוא בעל חברת רזיט, המייצגת מפעלים קטנים, ואחראית לאספקת מגוון מוצרי מותג פרטי לרשת מגה. הוא בעד הסדר החוב, כי אין לדבריו מנוס לתעשיינים ולעובדים.

לדבריו, "אני ספק של מגה 25 שנה ו-30 שנה בענף המזון. ענף הקמעונאות נמצא ברגע קריטי. רשתות כמו מגה ושופרסל הן הנפגעות המרכזיות ממה שקורה כרגע, ומחייבות אותנו לשאול אם אנחנו רוצים שהעובדים יהפכו לעם של עבדים, או שיעבדו במקום עבודה מסודר שייתן להם תנאי סוציאליים. האם אנחנו רוצים שכל 9 חודשים יפטרו את העובדים? ברשת הרביעית יושבים ומתפללים שמגה תקרוס".