"אם הבנקים לא יהיו מעודכנים טכנולוגית, הם ייאכלו"

תחום הבנקאות הפרטית עבר לא מעט זעזועים בשנים האחרונות. הרגולטורים בעולם ובראשם אלו בארצות הברית, פתחו בסדרת חקירות מול בנקים זרים הפעילים בתחום זה, בחשד שסייעו ללקוחותיהם להעלים מס תחת ההגנה של סודיות בנקאית. במקביל, הכללים ואכיפתם בתחום רק הלכו ונהיו נוקשים יותר, מה שהביא לכך שלא מעט בנקים החליטו לסגור את פעילות הבנקאות הפרטית הגלובלית.

אלא שבבנק ההשקעות סיטי דווקא רואים בסיטואציה הזו הזדמנות. "אנחנו מוציאים הרבה כסף על עמידה ברגולציה. צריך גם לבחור לקוחות בזהירות, ולהכיר אותם. אבל אם עושים זאת כמו שצריך, התקופה הזו היא הזדמנות טובה להגדיל נתחי שוק. לעומת זאת, גוף שאין לו את המחוייבות או היכולת לעמוד ברגולציה, עדיף שייצא מהשוק. העובדה שיש פחות ופחות בנקים גלובליים הופכת אותנו לבעלי ערך מוסף משמעותי", אומר בראיון ל"גלובס" פיטר צ'רינגטון, האחראי על פעילות הבנקאות הפרטית בסיטי, שהגיע באחרונה לביקור בישראל.

סיטי, שעמד על סף התמוטטות במשבר של 2008, ביצע שינויים רבים, שכללו יציאה מחלק משוקי העולם בעיקר בתחום הקמעונאי, אך בתחום הבנקאות הפרטית הבנק נוקט דווקא בקו שונה ומתכוון להמשיך ולהתרחב.

"אני מעריך שהתעשייה שלנו תמשיך להתמזג", אומר צ'רינגטון. עוד הוא מוסיף: "אנחנו עדיין רואים בנקים יוצאים מפעילות בינלאומית, וחוזרים למדינת המקור שלהם. הסיבה לכך היא שהמודל העסקי שלהם לא היה יעיל, ועכשיו כשהוצאות הרגולציה רק גדלו, כבר לא משתלם להם להחזיק בפעילות הזו".

הפגיעה בסודיות הבנקאית לא הופכת את הפעילות הזו לפחות אטרקטיבית?

"אנחנו לא בעסקי הסודיות. המודל שלנו מעולם לא התבסס על סודיות, אלא על גישה להשקעות מסביב לעולם. אנו מכבדים סודיות בנקאית. אבל סודיות וחשאיות הם דברים שונים. חלק מהמתחרים התבססו על הסודיות, והמודל הזה השתנה, כך שמי שממשיך להתבסס עליו עלול לעמוד רק בעוד ועוד לחצים".

האם תרכשו פעילות של בנקים זרים?

"מאד בעייתי לבצע רכישות בתחום הזה, כי קשה לדעת מראש מי הלקוחות שאתה רוכש, והאם תצליח למזג אותם לתוך הבנק או שהם יעזבו אותך. כך שבסופו של דבר, אתה עלול למצוא את עצמך משלם הרבה מאד כסף ללא הצדקה. אנחנו מעדיפים לגדול באופן אורגני בכמה מקומות בעולם. במקום לרכוש נכסים, אנחנו מעדיפים לגייס אלינו טאלנטים בתחום ניהול ההשקעות והבנקאות, כשחלקם מביאים איתם לקוחות".

איך אתם רואים את הפעילות שלכם בישראל?

"סיטי פעילה בישראל מאז שנת 2000, והיא חשובה לנו מכמה סיבות. הרבה לקוחות שלנו בארץ הם יזמים מתוחכמים, ומדובר במדינה חדשנית. בגלל זה גם הקמנו מרכז פיתוח טכנולוגי בישראל".

אנו רואים עלייה בדרישה של גופים שונים להחרים את ישראל. נתקלתם באיום שכזה באחת המדינות שאתם פעילים בה?

"לא נתקלנו בלחץ כזה. אנו פעילים פה שנים רבות, ישראל מדינה שאנו מחוייבים לה".

אם ישראל היא שוק אסטרטגי, מדוע לא נכנסתם כאן לפעילות בתחום הקמעונאי כפי שבחנתם בעבר?

"צריך למצוא יתרון תחרותי, ולהתאים את עצמנו לשוק. אין לנו ערך מיוחד בהלוואות רגילות. מצד שני, אין הרבה שיכולים להביא קרנות גידור או מוצרי השקעות מתקדמים, ולפתוח חשבונות במטבעות שונים כמו סיטי, ולכן אלו תחומים שאנו פעילים בהם".

הוועדה להגברת תחרות בבנקים רוצה לעודד כניסה של שחקנים חדשים בישראל. אם יינתנו הקלות, תשקלו בכל זאת לפעול בתחום הקמעונאי?

"הבנק תמיד יסתכל על הזדמנויות, אבל קמעונאות זה תחום שקשה יותר להיכנס אליו. אם אין לך נוכחות מקומית מעמיקה, נדרשות השקעה רבה כדי להתחיל לפעול".

איך התחרות במגזר הבנקאות בישראל?

"אני יכול להעיד על תחום הבנקאות הפרטית, ולומר שיש כאן תחרות קשה הן מצד בנקים מקומיים וזרים. השוק בישראל מאד מתוחכם ומתקדם, וכל השחקנים הגדולים נמצאים כאן".

לקוחות צעירים מעדיפים דיגיטל

הראיון עם צ'רינגטון מתקיים במעבדת החדשנות שסיטי פתחו בישראל בקריית עתידים לפני כשנה וחצי, לפיתוח מוצרים ואפליקציות בשוק ההון. צ'רינגטון העוסק בתחום הבנקאות הפרטית, מסביר שגם בתחום זה שהדגש בו הוא על יחס אישי, יש משקל חשוב לטכנולוגיה.

"אנחנו עובדים עם לקוחות מאד אמידים, שאוהבים גם לסחור באופן עצמאיים. כדי לעשות זאת בצורה היעילה ביותר, צריך את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר", הוא אומר.

צ'רינגטון מוסיף: "העולם היום מתבסס על תעשיות חדשניות, ואילו הבנקאות המסורתית אינה נחשבת חדשנית. אנחנו חייבים להשקיע בטכנולוגיה ולחשוב על העתיד. אם הבנקים לא יהיו מעודכנים טכנולוגית, הם ייאכלו ע"י גופים אחרים כמו גוגל, עליבאבא או גופים אחרים שלוטשים עיניים לתחום הבנקאות".

צ'רינגטון מספר כדוגמה לשינויים בעולם הבנקאות את המקרה הבא. "היה לנו פרויקט של קליטת 300 אלף צעירים בני 20-21 לעבודה אצלנו לתקופת הקיץ. שאלנו אותם כמה מהם ביקרו בסניף בנק, ו-90% מהם ענו כי לא היו בסניף בשנה האחרונה. במקביל שאלנו אותם מתי הם מבצעים את הפעולות הבנקאיות בערוצים הדיגיטליים, ורוב התשובות התנקזו סביב השעות 10 בערב עד 2 לפנות בוקר. כלומר, הצעירים מעדיפים לתקשר עם מכשירים ובאמצע הלילה, ואנחנו צריכים להתאים עצמנו למצב הזה".

"שוק האג"ח לא נזיל כמו שחושבים"

הכלכלה היוונית לא יורדת מהכותרות בשבועות האחרונים, וצ'רינגטון מעריך כי המצב שם רק יילך ויחמיר. "סביר להניח שמצבם של היוונים רק יילך ויהיה עוד יותר קשה ממה שראינו. בהיעדר מקורות נזילות לבנקים יווניים מהבנק המרכזי של אירופה, הבנקים יכולים להישאר סגורים הרבה זמן. ייתכן גם ונראה מצב של גיוס כספים ממפקידים גדולים שיחפה על המשיכות של הפיקדונות הקטנים בצעדים דומים לאלו שראינו בקפריסין לפני כשנתיים", אומר צ'רינגטון.

ומה ההשפעה של יוון על שאר אירופה?

"התנודתיות בשווקים תימשך בטווח הקצר. יחד עם זאת, אירופה והעולם פחות פגיעים מבעבר למצב ביוון.

"זה שונה משנת 2011, כאשר החוב ביוון נכנס להסדר בפעם הראשונה, והביא ללחצים בשאר אירופה. בשורה התחתונה, למעט תנודות בשווקים, לא נראה גלישה של המשבר ביוון לתוך הכלכלות בגוש האירו".

מה צפוי בשווקים? האם המחירים לא הגיעו כבר לרמה בועתית?

"השוק מאד תנודתי, ויהיה עוד יותר תנודתי במהלך הקיץ, אבל אין בועה. אנשים מודאגים היום בעיקר ממה יקרה כשהריבית תתחיל לעלות בארצות הברית. אנו בסביבת ריבית אפסית מ-2008. יש קבוצות משקיעים שלא מכירים סביבת ריבית אחרת מאפס. מנגד, התנודתיות מגלמת גם הזדמנויות, ואני חושב שיש בעיקר הזדמנויות בשוק המניות באירופה ובארה"ב".

מה לגבי שוק האג"ח? הוא לא מסוכן מדי?

"צריך להיות מאד זהירים בשוק האג"ח. ישנה תפיסה לפיה מדובר בשוק מאד נזיל, אבל הוא לא כזה נזיל כמו שחושבים, ומגלים זאת במיוחד כשיש זרם של יציאת כספים.

האג"ח מהווה עדיין חלק חשוב מהתיק, אבל צריך לבדוק טוב היום מה קונים, כי יש בו מעט אפסייד והרבה דאונסייד, במיוחד כשאנחנו עומדים להיכנס לסביבת ריבית עולה בארצות הברית".

איפה אתם רואים היום הזדמנויות השקעה?

"אנו ממשיכים להשקיע בקרנות השקעה, יש ביקוש גבוה לנדל"ן במיוחד בצפון אמריקה, גם ממשקיעים באסיה. גם תחום המטבעות מעניין. ראינו הרבה מטבעות נשחקים בעשרות אחוזים תוך זמן קצר. אנו שוריים על המטבע הדולרי, ומעריכים שמטבעות אחרים יהיו תחת לחץ בתקופה הקרובה.

ישנם כמה סקטורים מעניינים להשקעה כמו שירותי הבריאות, פרמצבטיקה וציוד רפואי. גם חברות מוצרי הצריכה מעניינות, במיוחד במדינות בהן מעמד הביניים רק הולך וגדל".