לוחמי הצדק

הזלילה של כחלון. "מי אמר שאתם צריכים לזלול את כל מלאי הדירות בישראל? כל אחד מעניין אותו הוא עצמו. אני פונה למשקיעים - תתחשבו בזוגות הצעירים, תשקיעו את הכסף שלכם במקום אחר". יום ג', טקס "הסכם גג" לבניית 7,500 דירות ברמלה. שר האוצר במתקפה על עוכרי ישראל החדשים (לא, לא טייקוני הגז, שעליהם הוא בחר לא לדבר), אלא בעלי דירת מגורים שקונים עוד אחת, לפעמים שתיים, להשקעה. תייעץ לנו, אדון כחלון, איפה להשקיע את הכסף רק כדי שהפנסיה תהיה איכשהו מסודרת? ומי אתה שתעניש את משקיעי הדירות? "קיבלנו החלטה להכביד עם המשקיעים, להדיר אותם מהשוק, ואני מקווה שזה יצליח" - זה מה שיש לכוכב הפוליטי החדש בראש? הבלון מתחיל להתפוצץ?

הערה: ב"הסכם גג" המדינה מתחייבת לבצע ביוזמתה את עבודות התשתיות הגדולות בפרויקט. מתי ייבנו אותן אלפי הדירות ברמלה שכחלון חגג עליהן השבוע? 10 שנים, במצב הטוב. אז אולי ראוי לו לשר להתחיל להתעסק בסחבת הממאירה וגם בזינוקים המטורפים בעלויות הפיתוח שנופלות על רוכשי הדירות, ולא רק לפטפט, להעניש ולהאשים.

האומץ של וינשטיין. לקראת סיום הופכים הרגולטורים הגדולים לאמיצים, לוחמי צדק מלאי עוז ועזוז. השבוע היה זה היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין שהודיע, בהתערבות כל כך נדירה, על התנגדות לפשרה שהתגבשה בתביעה ייצוגית נגד חברות סלולר. ההסדר, קובע היועץ, אינו מיטיב עם חברי הקבוצה, אינו ראוי וחוטא לתכליות חוק תובענות יצוגיות... ובכך חושף, סוף סוף, את התחביב האופטימלי של רוב עורכי הדין שששים לייצוגיות: קודם מקבלים כותרות גדולות ומחמיאות, אחר כך בשקט סוגרים פשרה, בית המשפט חותם די אוטומטית, החברים לוקחים את הנתח מכספי הפשרה, מותירים פירורים לתובעים וממשיכים לסבב הבא.

הטרגדיה של ברכה. אחרי הכול אפרים ברכה ז"ל, שנקבר ביום ב', הוא חושף שחיתויות. איש דתי עם כיפה על הראש שהקליט וחשף את מורו ורבו המושחת יאשיהו פינטו. כשבוחנים את גורלם של חושפי שחיתות - רפי רותם, שוקי משעול, אפרים ברכה ואחרים - מוצאים שחייהם נהרסים. חלקם מידרדרים לחיים ברחוב, אחרים מגיעים לבית הקברות.

הצדקנות של ניסנקורן. "המשק יושבת ב-22.7", הצהיר ביום ג' יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, "לא נוכל להמשיך לחיות עם המצב המביש שבו עשרות אלפי עובדי קבלן מועסקים לצד עובדים קבועים". כמה יפה, כמה הוגן, כמה סוציאליסטי, איזה איש גדול שמתחשב באנשים השקופים. האומנם? ואולי זהו עוד אקדח טעון שהונח על שולחן המשא ומתן על ההסכם החדש בשירות הציבורי, שבו כבר מטפסות הדרישות אל מעל 7% עליית שכר, גידול בהטבות והפחתה של שעות העבודה לכל העובדים החזקים והמסודרים בממשלה, ברשויות המקומיות, בחברות הממשלתיות ובאיגודים המקצועיים?

המזל של נתניהו. בג"ץ, בעתירת יעל גרמן מיש עתיד, נראה השבוע כמי שעשוי לאלץ את החרדים האשכנזים מיהדות התורה להפסיק לשחק בנדמה לי: נשב בפנים אבל בחוץ. ראש הממשלה בנימין נתניהו ייאלץ להיפרד מחלק מתפקידיו המרובים (ארבעה) ואז יצטרך משה ליצמן להפסיק עם ה"סגן שר" המעוות שלו. למה זה המזל של נתניהו? כי כל עוד הוא שר הבריאות על פי החוק, הוא גם אחראי על הרעיון התמוה במיוחד, המשונה והחשוד כשלעצמו, למנות לראשות המרכז הרפואי החולה- גוסס הדסה דווקא את זאב רוטשטיין, מלך מלכי השר"פ, התחכומים, השטיקים והתרגילים משיבא; מפתח תאגידי הבריאות העשירים שיונקים מתשתיות בתי החולים העניים; מפריח תיירות המרפא שמכניסה כסף לרופאינו אבל רעה לחולינו; המנהל-הפרופסור שעומד לדין משמעתי אבל מפעיל את סדרת המקושרים שלו שלוחצים להסיר מעליו את חובת הדין. זה מה שחסר עכשיו לנתניהו, שידבקו בו גם מעללי רוטשטיין. יש שופטים בירושלים?