הבנקים נגד מגבלות השכר החדשות: "לא לעשות ניסוי על גבנו"

"מהפך עקרוני ומרחיק לכת במדיניות התגמול בבנקים בישראל, עם השלכות רוחב על הבנקים, בעלי המניות והעובדים" - כך מגדירים באיגוד הבנקים את טיוטת ההוראה החדשה של המפקח על הבנקים, דודו זקן, בנוגע לשכר הבכירים בענף. במכתב בן 28 עמודים לבנק ישראל, שהגיע לידי "גלובס", אשר חתום בידי עורכי הדין פיני רובין ואלית אלקון מי-טל ממשרד גורניצקי, המייצגים את איגוד בנקים, הם מנמקים מדוע המגבלות החדשות שמבקש הפיקוח להטיל על שכר הבכירים אינן מוצדקת. האיגוד צירף גם חוות דעת שהכין פרופ' שרון חנס.

"מדובר במגבלות חריגות ומשמעותיות שאינן קיימות בעולם. אין זה ראוי לעשות ניסויים על גבם של הבנקים. כבר היום הרגולציה על שכר העובדים בבנקים מחמירה יותר מבשאר החברות הציבוריות. התיקונים המוצעים מקצינים את המצב ומבדלים עוד יותר את המערכת הבנקאית", כותב עו"ד רובין.

עוד הוא מוסיף כי "עוד לא יבש הדיו מתיקון 20 לחוק החברות ומהוראה 301 של בנק ישראל בנושא שכר הבכירים, ועוד לא ניתנה שהות מספיקה לבדוק את הצלחתם, וכבר אצה הדרך לפיקוח על הבנקים לעשות ניסויים נוספים, שאינם מקובלים בעולם".

נזכיר כי זקן פרסם לפני כחודש טיוטת חוזר לפיה ייאסר על מתן בונוסים ליושבי הראש בבנקים. שכרם יהיה בדומה לדח"צים - עד פי 4 משכר הבסיס של הדירקטור החיצוני, ועד כפול משכר הדח"צ בעבור כל ישיבה. בשורה התחתונה שכר היו"רים יעמוד על כ-2 מיליון שקל בשנה, נמוך בעשרות אחוזים מהמצב כיום.

"התערבות זו אינה בסמכות המפקח על הבנקים. אפילו המחוקק לא העז להתערב בגובה השכר, לא בתיקון 20 ולא בתיקון המס האחרון (הצעת האוצר כי שכר מעל 3.5 מיליון שקל לא יוכר לצרכי מס, ע' א')", מדגיש רובין. "זו חריגה מסמכות, והוראה בלתי סבירה במדידת תקרת התגמול.

"לא רק על שכר היו"ר באנו להלין, אלא על ניפוץ מעמדו של היו"ר והתוצאות הנלוות לכך. כרסום במעמד יושב הראש, כמי שכביכול פועל רק לניהול הדירקטוריון, מהווה תפנית חדה מכל מה שהטיף לנו בנק ישראל לאורך השנים, כי הוא דמות מפתח בבנק".

ואילו פרופ' חנס מוסיף בעבודתו, כי "תקרת השכר הנמוכה ליושבי הראש בבנקים צפויה להביא לשחיקה במעמד נושאי התפקיד, ועלולה לגרום לירידה באיכות הפיקוח והבקרה שמקנה הדירקטוריון. בנוסף, תקרת השכר המוצעת נמוכה ביחס לאלטרנטיבות השכר במשק, ופוגעת באפשרות לגייס את בכירי המשק לכהונה בבנק. כן, היא פוגעת באיזון הכוחות שבין היו"ר ומנכ"ל הבנק, ועלולה להפוך את תפקיד היו"ר לייצוגי בלבד".

"יותר סיכון, לפי הוראה עמומה"

סעיף נוסף במגבלות החדשות של זקן הוא הדרישה להשיב בונוסים מהעבר. לפי ההנחיה, במקרה של הפסדים או קנסות גבוהים, ניתן יהיה לדרוש מנושאי משרה להחזיר בונוסים עד לעשר שנים אחורה.

באיגוד הבנקים מתנגדים כמובן לסעיף זה, ומציינים כי "ספק אם למפקח סמכות לתת הוראות בעניינים אלו".

רובין מוסיף בהקשר זה כי "הפיקוח מבקש להרחיב את יריעת האחריות על נושא משרה אל מעבר לאחריות לפי חוק החברות. מדובר ביציקת תוכני אחריות גורפים, עמומים ובלתי ראויים כלפי העובדים. הסכנה הטמונה בתוכן ובניסוח הסעיף עולה על יתרונותיו. אין צורך להוסיף גלגל חמישי של מנגנון נוסף לממשל התאגידי, הפועל כהלכה ומורכב מהנהלה, דירקטוריון, מנכ"ל ואסיפת בעלי מניות".

רובין אף מציין כי מדובר בהרעת תנאי עבודה, בשיבוש פוטנציאלי של דיני עבודה, וצעד שעלול להביא למצב שרוב השכר יהיה קבוע על חשבון הרכיב המשתנה, מה שיביא לכך שהמוטיבציה להשגת יעדים תרד.

בסוגיה זו מוסיף חנס: "חובת ההשבה משיתה סיכון חריף ומשמעותי ביותר על העובד - חשש שבעתיד יאבד עד מחצית מכלל התגמולים שלו וייתבע באופן אישי להשבת מיליוני שקלים, על בסיס הוראה עמומה". לתפיסתו, "ניתן להשיג הרתעה יעילה ומאוזנת יותר, באמצעות הוראת השבה הנוקטת במונחים המוכרים לעולם המשפט מתחום האחריות של נושאי משרה, בד בבד עם קביעת תקרות".

בנוסף לעשרות העמודים שקיבלו בבנק ישראל מאיגוד הבנקים, הם צפויים לקבל הסתייגות נוספת גם מבנקים ספציפיים וכן מחלק מבעלי השליטה בבנקים. בכוונת זקן לפרסם את הנחיותיו הסופיות בסוגיה לפני שיסיים את תפקידו, כלומר כבר בשבועות הקרובים.