"ילד בן שמונה היה יכול לדעת שזה יגמר רע"

"הדרמה הפיננסית היוונית נמצאת בכותרות כבר חמש שנים מסיבה אחת בלבד: הסירוב העיקש של הנושים שלנו להציע הסדר חוב רציני. למה, בניגוד לכל היגיון, בניגוד לאופן בו מתנהלים בנקאים מול בעלי חוב ביום יום, בניגוד להחלטה של ה-IMF - למה הם מסרבים להסדר חוב? את התשובה אי אפשר למצוא בכלכלה, מפני שהיא נמצאת במעמקי המבוך הפוליטי האירופי".

כך כותב שר האוצר היווני לשעבר, יאניס ורופאקיס, במאמר שפרסם ב"גארדיאן".

"ב-2010, יוון הפכה לחדלת פרעון. שתי אפשרויות להשארות בגוש האירו היו על השולחן: ההגיונית, עליה כל בנקאי ראוי ימליץ - הסדר חוב ורפורמה לכלכלה; הרעילה - עוד הלוואות לישות פושטת רגל תוך העמדת פנים שהיא עדיין יכולה לשלם".

ורופאקיס מאשים במאמר את אירופה על כך שהיא בחרה באפשרות השנייה, על מנת להציל את הבנקים בגרמניה ובצרפת שהיו חשופים לחוב היווני. ורופאקיס טוען כי האיחוד האירופי הציג את חדלות הפרעון של יוון כבעיה של נזילות, והצדיק את ה"חילוץ" כ"סולידריות" עם היוונים.

שר האוצר לשעבר כותב כי "גם ילד חכם בן 8 יכול לדעת שזה יגמר רע", כשהוא מתייחס לצורך של יוון לשלם את החובות הישנים והחדשים בו בזמן, תוך שהכלכלה מתכווצת ב-25% ב-5 שנים.

אירופה סירבה לאחר מכן לדון בהסדר חוב מכיוון שזה יפגע בכיס של האזרחים, הוא כותב, "וכך עוד צעדי צנע יושמו בעוד החוב גדל, מה שאילץ את הנושים להגדיל את ההלוואות בתמורה לעוד צנע.

"הממשלה שלנו הוקמה תוך הבטחה לסיים את הלולאה ההרסנית הזו; לדרוש הסדר חוב ולסיים את הצנע", הוא כותב, ומוסיף כי הנושים ממשיכים לסרב להסדר חוב, תוך התעקשות שהחובות ישולמו "על ידי הילדים והנכדים של היוונים החלשים ביותר".

במהלך חודשי המו"מ, הוא כותב, "הכתובת הייתה על הקיר: אם לא נכנע, נעמוד בקרוב בפני הגבלות הון, כספומטים חצי-מתפקדים, חופשת בנקים ארוכה, ובסופו של דבר יציאה מגוש האירו" - יציאה שאותה מעודד, לדברי ורופאקיס, שר האוצר הגרמני שואבל, על מנת להטיל אימה על מדינות אחרות, כמו צרפת.