רגע לפני תחילת העבודות לחפירת הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש דן, התגאו לאחרונה בחברת נת"ע הממשלתית כי בעוד שנים ספורות נוכל לנסוע מתחנת בילינסון בפתח-תקווה ועד לתחנת ארלוזורוב בתל-אביב ב-20 דקות בלבד.
זה אכן יעד ראוי לשאוף אליו, אלא שכבר היום, רכבת ישראל "הכבדה", הנוסעת מעל פני הקרקע, מציעה מסלול נסיעה דומה - מקריית אריה בפתח-תקווה (פחות מ-2 ק"מ צפונית לתחנת בלינסון) לתחנת ארלוזורוב בתל-אביב בזמן קצר בהרבה: 14 דקות בלבד.
עם כל הכבוד לבאזז ולדיונים על נחיצות הרכבת הקלה לפתרון פקק התחבורה בלב אזור הביקוש בישראל, מתברר שיותר מ-1.8 מיליון מקומות עבודה בישראל נמצאים במרחק של עד 2 ק"מ מתחנות רכבת ישראל הישנה והכבדה, זאת באזור המרכז בלבד (נתניה עד אשדוד). כך עולה מנתונים שאספה חברת סיטיגרף בבלעדיות עבור "גלובס", במסגרת ניתוח איכות השירות של התחבורה ההמונית והציבורית בישראל.
בחודש מאי 2015 הגיע היקף המועסקים בכלל המשק הישראלי ל-3.63 מיליון איש, מה שאומר שליותר ממחצית מהאנשים העובדים בישראל יש כבר היום תחנת רכבת סמוך למקום עבודתם.
על-פי נתונים שהצגנו כאן לפני חודש, שנאספו ונותחו במסגרת עבודת סטודנטים לניתוח מרחבי בקורס של מערכות מידע גיאוגרפי באוניברסיטת תל-אביב, לפחות 2.5 מיליון ישראלים גם גרים במרחק של עד 2 ק"מ מתחנת רכבת (בניכוי חפיפה בין תחנות), מה שיכול ללמד על גודל הפוטנציאל של הרכבת כמערכת המסיעה מיליוני ישראל ממקום מגוריהם למקום עבודתם.
בפועל, בשנת 2014 נסעו בסך הכל בכל יום 182 אלף נוסעים בממוצע ברכבת ישראל, עלייה של 20% בהשוואה לשנה שלפניה - אולם עדיין נתון שמגיע בקושי ל-10% בלבד ממספר מקומות העבודה הנמצאים ליד רכבת. על-פי נתונים שהעבירה רכבת ישראל ל"גלובס", בתחנות שנבדקו (מרכז הארץ) ירדו בממוצע כ-134 אלף נוסעים ביום - 7.5% בלבד מכמות התעסוקה שיש היום מסביב לתחנות.
כלומר, הרוב המוחלט של הישראלים עדיין מתעלם מהאפשרות שמציעה לו מערכת הסעת ההמונים ליד מקום העבודה שלו וליד הבית.
1,736 יורדים בפ"ת
אזור המרכז הוא כמובן מוקד התעסוקה הגדול ביותר. תחנות תל-אביב ההגנה, תל-אביב השלום ופתח-תקווה קריית אריה מציעות היום בסביבן כמות מקומות עבודה שעוברת אפילו את כמות האנשים שגרה לצידן.
על-פי הנתונים, סמוך לתל-אביב השלום (עזריאלי) יש 306 אלף מקומות עבודה, ו-252 אלף אנשים הגרים סמוך לה. ליד תל-אביב ההגנה יש 228 אלף מקומות עבודה, ו-150 אלף אנשים שגרים לידה. קריית אריה, אזור התעשייה המתפתח במערב פתח-תקווה, מציע כיום מעל ל-101 אלף מקומות עבודה, ו-55 אלף שגרים סמוך.
אבל בפועל, כמות האנשים שיורדים בתחנות הנמצאות במוקדי התעסוקה לכל אורך היום היא כמעט בטלה בשישים. בקריית אריה בפתח-תקווה, תחנה שמציעה סביבה למעלה מ-101 אלף מקומות עבודה, יורדים לפי נתוני רכבת ישראל 1,736 אנשים בממוצע ליום (חלקם כמובן כלל לא למטרות תעסוקה). בתחנת בני-ברק, היושבת לא הרחק מאזור רמת-החי"ל ומציעה סביבה 112 אלף מקומות עבודה, יורדים 2,623 אנשים ביום.
המספרים הנמוכים מאפיינים גם את התחנות הנמצאות מעט רחוק יותר מתל-אביב. בתחנת הרכבת במערב ראשון-לציון (משה דיין) יורדים כ-2,500 נוסעים ביום, כ-5% מסך מקומות העבודה באזור. בתחנת הוד-השרון יורדים 1,300 אנשים ביום, באזור שמציע כ-35 אלף מקומות תעסוקה.
תחנות שלא יודעים עליהן, ושמפחיד להגיע אליהן
בשבוע שעבר קבל שר התחבורה, ישראל כץ, על כך שאין מספיק שימוש ברכבת ישראל. ואכן, הנתונים מגלים שתחנות שהושקעו בהן מיליארדי שקלים מתקציבי ציבור, עומדות שוממות. השר לא הזכיר את מחיר ההסעה של הרכבות המשייטות ריקות יום-יום לאורך המסילות, שגם הנחתן עלתה הון עתק. כץ סבור שהסיבה לריקנות ולבזבוז הוא מחיר הנסיעה הגבוה, ודורש לתת הנחה לנוסעים. זאת בנוסף לסובסידיה הקיימת, המממנת כ-20 שקל בממוצע מכל נסיעה שנעשית כיום ברכבת, ומגיעה לסכום שמצטבר למיליארד שקל בשנה שמקורו בקופה הציבורית.
יכול להיות שמחיר הכרטיס הוא מחסום לנוסעים, והנחה תהווה תמריץ שיעודד אנשים להשתמש ברכבת. אבל לפני שניגשים לקופת האוצר ומבקשים עוד כסף (הוא שלנו, הכסף הזה), כדאי להגביה ראש ולהתבונן על המצב מנקודת מבט שמציגה את התמונה כולה. אנחנו מתכוונים לכך מילולית, ואפילו שלחנו את צלמת הבית של "גלובס", תמר מצפי, שתעשה זאת - כדי שגם אתם תוכלו להתרשם מהתמונה בזווית שמספרת על הבעיה, למשל בתחנת הרכבת בני-ברק.
בקרבת תחנת הרכבת בני-ברק, ברדיוס של 2 ק"מ בלבד, מתגוררים 190 אלף אנשים (בבני-ברק ובתל-אביב שמצפון לה), יש לצידה 111 אלף מקומות עבודה, ושטחי מסחר ובילוי לרוב (קניון איילון עם קומפלקס הקולנוע, מרכז דיזיין סנטר ועוד). תוך 5 דקות מגיעים ממנה לאזור התעסוקה העמוס קריית אריה, תוך ח5 דקות בכיוון ההפוך לתחנת האוניברסיטה בתל-אביב ותוך 12 דקות לקניון עזריאלי (תחנת השלום). התחנה עצמה מסודרת ונוחה, המסילה נמצאת במפלס הקרקע, וכמעט ואין מדרגות שצריך לטפס כדי להגיע לרציף. הכניסות מרווחות, והתחנה משופצת ומאובזרת בכל מה שצריך. ובכל זאת - מספר הנוסעים העולים ויורדים בה הוא 3,500, מגוחך בהשוואה לפוטנציאל.
המצב כיום הוא שגם מי שעובדים או גרים ממש קרוב אליה, לא יודעים את הדרך אליה, וחלק אפילו לא שמעו על קיומה. התחנה נטועה בין שטחים שמשמשים לצרכים לוגיסטיים של הרכבת, מחסנים, אחוריים של מפעלים ומגרשי חניה צחיחים. בלילה אפילו מפחיד ללכת שם, האזור חשוך, כי אף גורם לא דרש שיסדרו בסביבת תחנת רכבת מקורות אור. פלא שאין יוצא ואין בא?
מחפשים את הנוסעים מתחת לפנס
בני-ברק היא דוגמה אופיינית של מצב החוזר על עצמו: תחנת רכבת חדישה, שתוכננה על-פי כל הכללים המעודכנים, העומדת שוממה כי לא נתנו את הדעת לסביבה שבתוכה היא נמצאת ולדרכי ההגעה אליה בכל סוגי האמצעים.
וזה לא שהרכבת שוקטת על השמרים. בחודש החולף הפיצה הנהלת רכבת ישראל הודעות על מהלכי שיפוץ לתחנות במיליוני שקלים. אחד השיפוצים המתוכננים הוא בתחנת סבידור בעלות 32 מיליון שקל, לפתיחת יציאה צפונית ושלישית לתחנה שתוסיף לרכבת גם שטחי מסחר להשכרה. סבידור היא התחנה העמוסה בתחנות רכבת ישראל, ובשעות העומס יש בה כבר היום פקקי תנועה אנושיים, העומדים בתור בכניסות וביציאה. שיפוץ של התחנה הפופולרית חשוב ומתבקש, אבל מנקודת המבט של הוספת נוסעים, זה קצת כמו חיפוש המטבע מתחת לפנס. היא עומדת בניגוד גמור בולט לתחנות אחרות במטרופולין שהתנועה בהן דלילה כל-כך - בת-ים, ראשון-לציון מערב ויבנה.
אחד הגורמים התורמים לפופולריות של תחנת סבידור הוא החיבור הנוח שלה למרכז התעסוקה באזור הבורסה של רמת-גן ממזרח. כדאי לרכבת ישראל, במקביל למהלכי שיפוץ תחנות גרנדיוזיים בעלויות שמגיעות לעשרות מיליוני שקלים, לבחון גם את סביבת התחנות, ולהשקיע בשיפור הגישה אליהן, בשיתוף בעלי הקרקע והרשויות המקומיות. השקעה של עשרות אלפי שקלים בודדים בסלילת דרך, הצללה, יצירת מפרץ חניה למונית שעוצרת, או בניית גשר קצר שמחבר למפלס אחד את התחנה לפארק שיש בו דרך נעימה למרכז התעסוקה הסמוך, יכולה לעשות שינוי שמחירו נמוך, אבל יוצר הבדל גדול. זה יביא גם נחת לשר התחבורה שלנו ולכאבו על אי-מימוש ההשקעה הגדולה שלו בתחבורה הציבורית.
מקומות עבודה והיקף אוכלוסייה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
