יעלו - ואז מה?

הדילמה בה נמצאים קובעי המדיניות האמריקאיים, ובמיוחד ראשי הבנק המרכזי שם, נמצאת ביחסי הציבור סביב צעדי הנרמול של הריבית הפדראלית. אם אנו מסתמכים על פרוטוקולי הישיבות של הפדרל רזרב האחרונים ניתן לראות היטב שיש אחדות דעים לגבי המהות. זו האומרת שיש צורך בהחזרה איטית של הריבית בארה"ב לכיוון הממוצע הרב שנתי, או לפחות קרוב אליו.

כל האנומליות והעיוותים שנגרמו עקב מדיניות הריבית האפסית, ואשר התחילו להגיע לדרגות של בועות זוטא בסוגי נכסים מסוימים, בנוסף לסכנה הממשית בו נמצא מאזן הפד במידה ותקרה תאונה כאשר נרמול כזה עדיין לא הגיע, הפכו את המעשה עצמו לבלתי נמנע. בנוסף, ניתן לראות דאגה בדברי ראש הפד על כך שאין בידם נשק לתגובה מול משבר סיסטמי חדש, אם וכאשר זה יתרחש לפני שהריבית תעלה מספיק על מנת להורידה שוב.

עד כה, ובמיוחד בתקופתו של בן ברננקי בראשות הפד, העברת המסרים הצליחה מאוד, ומעשי הפד עברו תמיד עם הרבה הכנה פסיכולוגית והבנה של הרקע הדורש ביצוע צעדים. אגב, היוצא מן הכלל היה כאשר, באוקטובר של 2014, אותו ברננקי חרג מן הנוהל, והפתיע רבים בהצהרה על צמצום ההרחבה הכמותית הקרבה. ראינו אז את ה-Spike מטה, והיה צורך בהיפוך של 180 מעלות מילולי על מנת להרגיע, ולתת לשוק להתרגל לרעיון.

הפעם המצב ממש בעייתי. המהות של ההעלאה הוחלטה, וחייבת להתבצע, אבל התזמון כה מעורפל שהשחקנים הקובעים עדיין לא בטוחים בו. ההנחה המקובלת מדברת על ספטמבר השנה כתאריך בו נראה את ההעלאה הראשונה. יש האומרים בכרבע אחוז, ויש האומרים בכשמינית האחוז, שהיא הכמות המינימאלית האפשרית.

יתר על כן, האנליסטים המתמחים במעשי הפד נחלקים עכשיו לשני מחנות בנוגע למה שיקרה לאחר אותה העלאה ראשונית. המחנה הראשון דוגל בתיאוריה שההעלאה הזו תהיה היחידה לזמן מסוים, ושהפד ינוח ויחכה לראות את התוצאה שלה על המשק בהמשך. במחנה השני, נמצאים אלו הרואים עקביות, ועליות קטנטנות אבל רציפות, לאחר אותה העלאה ראשונית.

בכל אופן, השוק עצמו כבר אמר את דברו, וביצע את רוב העבודה, כאשר מדובר במח"מים הארוכים יותר, דהיינו של ה-10 שנים והלאה. הנה גרף שבועי של תשואת אותו אג"ח, שקובע עבור הרבה מאוד מפעילויות המימון במשק האמריקאי:

 משה-שלום-ריבית-14-07

■ תשואת האג"ח נמצאת כעת במגמה עולה רשמית, וזאת על בסיס ההגדרה הבוחנת את השיאים והשפלים של תנועת המחיר שלה. הדבר המשמעותי בהקשר זה היה השפל של 1.7.

■ החצייה של קו המגמה היורד מספר 1 מחזק עובדה זו במחשבתם של הרבה מן המשקיעים.

■ מוסכמה היא שהתחתית בסביבות 1.4, אשר ראינו ב-2012, ואשר הייתה התשואה הנמוכה ביותר ב-40 השנים האחרונות, מהווה את התחתית הרב שנתית, והתחלה של שוק שורי בתשואה הנידונה.

■ מדיניות ריבית האפס, נמצאת כבר בשנתה השביעית, היא באמת היסטוריה.

■ עכשיו נותר לאג"ח לכבוש אט אט את רמות התנגדות, כאשר הגיבוי מצד מעשי הפד רק יזרז או יאט את התהליך.

אבל מה בנוגע לאותה דילמת יחסי הציבור? הפד צריך לשכנע אותנו בכמה דברים:

■ יש צמיחה מספיקה על מנת לסבול את עליות הריביות מבלי "לשבור משהו".

■ משבר יוון, או דומיו באירופה, לא יוחמרו עקב עלית תשואות כללית באג"ח המדינתי שתנבע מן העלייה של זו באמריקה. אגב, לבנק ישראל יהיה קשה להישאר צמוד למדיניותו המרחיבה כאשר בארה"ב נראה ריבית גבוהה מן הישראלית.

■ קריסות של שוקי המניות בסין לא יסכנו את השוק האמריקאי.

■ העלייה בריבית לא תגרום לעלייה לא מרוסנת בדולר, עקב ירידת המחיר בסחורות הנובעות מן ההאטה במדינות המתפתחות.

בקיצור:

כל מה שהושג בחזית "אפקט העושר", דרך קידום שוקי המניות בארה"ב, שיפור מסוים בנדל"ן ובתעסוקה, כל זה יכול להיות בסכנה גדולה אם העלייה בריבית תהיה הטיפה המיותרת שתגרום לזליגה מן הכוס המלאה מגורמי חוץ.

אגב, בפרוטוקול הפד של הפגישה האחרונה ראינו שהחל להיווצר כאב ראש חדש בדמות ביצועי החברות ונתוני המקרו הלא כל כך מלבבים המגיעים מחזית הייצור והצריכה. ספטמבר עוד רחוק יחסית אבל אין ספק שתשואת האג"ח בשוק משדרת מהירות קצת יותר גדולה מאשר ראש הבנק מרמזים עליה.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב-FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.