זה לא נושא ל"ירוקים" בלבד

ככלכלן בהכשרתו די התעלמתי מדיונים ומכתבות שעסקו בנושאי אקלים וסביבה. אך אחרי כהונה של חודשיים בראשות במשרד להגנת הסביבה, ולמידת הנושא אני יודע שלאקלים - כלומר, להגנת הסביבה - יש השלכות כלכליות עצומות על מדינת ישראל. זה לא נושא ל"ירוקים" אלא לכולנו. הקשר בין כלכלה לסביבה הדוק מאוד, ובמרכזו עומדים מחירם היקר של הבריאות ואיכות החיים שלנו. על מנת לשמור עליהן בשנים הקרובות, וכחלק מתהליך עולמי, על ישראל להצטרף לדיונים ולהערכות הבינלאומית להשלכות של שינויי אקלים.

מדובר בשורת צעדים שיחזקו את הכלכלה של המדינה, יקדמו אותה ויובילו בסופו של דבר גם לחיסכון משמעותי בחיי היום-יום של כל אחד מאיתנו. כדי לשמור על חוסנה הכלכלי של ישראל ככלכלה תחרותית ומתקדמת, עלינו לעבור תהליך ארוך טווח ומתמשך של התייעלות אנרגטית והפיכתה לכלכלה דלת-פחמן.

כלכלה דלת-פחמן מבוססת על מקורות אנרגיה מתחדשים, על מבנים יעילים, תעשייה יעילה ותחבורה ציבורית יעילה. בסופו של דבר כלכלה מושכלת כזו מביאה לכך שהעלויות לצרכנים וליצרנים הן נמוכות יותר. לכן, המשמעות ארוכת הטווח של "כלכלת אקלים" היא חיזוק המשק, הפחתת עלויות, ביטחון אנרגטי, שיפור הבריאות שלנו והרבה פחות תחלואה ותמותה. כלומר, עלייה ברמת החיים ושיפור איכותם.

בסוף השנה, בדצמבר 2015, יתכנסו 196 המדינות החברות ב"אמנת האקלים" בפריז כדי לאמץ הסכם חדש ומחייב משפטית, שיחול על כלל המדינות לאחר 2020. לקראת ההסכם ולפני הוועידה בפריז, מצופה מהמדינות להגיש יעד שאפתני ושקוף להפחתת פליטות גזי-חממה למשטר האקלים הבא. גם ישראל, בדומה ליתר החברות ב-OECD מ-2010 וכמדינה בעלת תל''ג גבוה לנפש, מחויבת ליעד משמעותי.

לקראת "ועידת האקלים" בפריז, ייערך היום, יום שלישי, כנס חדשנות וקיימות, שבו נציג את המלצתנו ליעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי-חממה. היעדים גובשו לאחר עבודה מעמיקה של ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ובהשתתפות של המועצה הלאומית לכלכלה, משרדי ממשלה, נציגי תעשייה וארגונים סביבתיים.

התוכנית ליישום העמידה ביעדי ההפחתה החדשים היא הזדמנות מצוינת לקידום ולייעול הכלכלה הישראלית, הפחתת ההוצאות העצומות על אנרגיה, הגברת החוסן והתחרותיות של הכלכלה לטווח הארוך. תהליכי התייעלות אנרגטית הם מרכיב מרכזי ומשמעותי ביותר להפחתת פליטות גזי-חממה.

בדיון הציבורי הסוער המתקיים בימים אלה סביב הגז הטבעי והפוטנציאל שלו להביא להוזלת מחירי האנרגיה ולהתייעלות התעשייה הישראלית, נציין כי האנרגיה היעילה, הזולה והנקייה ביותר היא האנרגיה שלא נדרש לייצר. התייעלות כזו מיתרגמת בסופו של דבר לחיסכון לאזרח, למדינה, ולהורדת יוקר המחיה.

התמודדות עם שינוי האקלים תביא לתועלות נוספות בהן הפחתת הזיהומים הסביבתיים. פחות פליטות גזי-חממה משמען פחות זיהום אוויר והפחתת עלויות הבריאות הכרוכות בכך. בנוסף, הדבר יביא ליצירת ביטחון אנרגטי ארוך טווח המבוסס על הקטנת התלות של ישראל בדלקים מזהמים; ולאפשרויות תעסוקה חדשות לפיתוח וליישום טכנולוגיות חדשניות בתחום האקלים בישראל ומחוצה לה.

על מדינת ישראל להיערך מבחינה כלכלית כבר היום, לפני שיהיה מאוחר מדי, לשינוי האקלים. זו הזדמנות חסרת תקדים לקידום ולייעול המשק הישראלי.

הכותב הוא השר להגנת הסביבה