למה מדברים על עונש מוות רק בהקשר של מחבלים? לא רצוי שלפני זה נשאל את עצמנו אם אחנו רוצים עונש מוות בכלל?
אין זה מקרה שהעונש הזה לא קיים אצלנו מאז קום המדינה (פרט לנאצים ועוזריהם). הסיבה היא פשוטה: לרוב הציבור מאד קשה עם המחשבה שהמדינה תהרוג אנשים. גם אנשים שלכאורה ראויים להוצאה מהעולם. ואין ספק כי בקרב המחבלים יש כאלה הראויים למיתה. אבל - האם הריגת אנשים על-ידי המדינה לא תצרוב במצפון הלאומי והפרטי של רבים אצלנו?
כמו ציון לשבח
זאת ועוד, יש טיעונים רציניים לגבי מידת התועלת שתבוא מעונש כזה. האם הוא ירתיע? כנראה שכן - אבל לא את האנשים אליהם מכוונת ההרתעה.
אנשים, במיוחד דתיים עם אידיאולוגיות קיצוניות - אלה בדרך-כלל לא נבהלים מהאפשרות למות. כאשר הם מצטרפים לארגונים רצחניים, הם לוקחים את האפשרות הזאת בחשבון.
בקרב המוסלמים הקיצוניים המוות למען המטרה, כמו גם להרוג למענה, זה כמו לקבל ציון לשבח. בונוס קורץ בעולם הבא. אפשר לצחוק, אבל הם ברובם מאמינים ב-72 הבתולות, למשל. ויש להם בעיה: אם לא ימהרו להגיע, אז הן כבר לא יהיו בתולות. אז הם יירתעו מעונש המוות?
את מי זה ירתיע?
מי שכן יירתע אלה מדינות העולם החופשי. הוצאות להורג יהוו עבורן עוד אמתלה כדי לעלות עלינו, להדביק לנו חוסר הומניות, לקונן על נוראות הכיבוש. יגידו שאנחנו כמו דאע"ש וכאלה. כשמחליטים לתקוף מישהו, לא בוחלים באמצעים.
אבל השאלה המרכזית, כפי שאני רואה אותה, היא עונש המוות כשלעצמו. אם מחליטים לאמץ אותו כאמצעי ענישה - אז יש עוד מועמדים. מה למשל עם אנסי ורוצחי ילדים? מה עם רבנים המנצלים את סמכותם להרוס את נפשות הילדים והבוגרים המאמינים בהם? מה עם רוצחים מבתרי גופות? מה עם רוצחי נשים? מה עם יגאל עמיר?
גם ליהודים
עם כל הסלידה ממעשי המחבלים, הפעולות שלהם נובעות מאידיאולוגיה מסוימת. אמנם מעוותת, אמנם פרימיטיבית, אבל ברוב המקרים זה לא רצח לשם רצח, אלא למען מטרות אחרות.
בעוד שסוגי הרצח האכזריים הם הרבה יותר מחליאים מהבחינה הזאת, הם גם לא פחות מסוכנים. אם המחבלים פוגעים במרקם הביטחוני של המדינה, הרי שהרוצחים והאנסים עושים שמות במירקם החברתי והמוסרי.
אם עונש המוות היה קיים לפני 20 שנה, מה היינו עושים עם יגאל עמיר? במקרה כזה לא היה מנוס מלדון אותו למוות. יש שיאמרו - אז מה רע?
לי קשה לגבש דעה בעניין. אבל דבר אחד אני כן יודע: אם עונש מוות, אז לא רק למחבלים - כי יש יהודים גרועים לא פחות מהם.
האם אנחנו רוצים וערוכים לזה? זו השאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.