זכייתו של נרנדרה מודי בתפקיד המועמד של מפלגת BJP לראשות ממשלת הודו בסוף 2013, ובהמשך ניצחונה הגדול של המפלגה בראשותו בבחירות הכלליות שהתקיימו במדינה במאי אשתקד, הובילו להתעוררות מחודשת של שוק המניות ההודי.
הצלחתו האדירה של מודי כראש השרים (chief minister) של ממשלת מדינת גוג'אראט בין 2001 ל-2012, והפיכתה למדינה הצומחת ביותר בהודו בתקופת כהונתו, נטעו תקווה בלב המשקיעים כי הרפורמטור הגדול יעשה במדינה את מה שעשה קודם לכן בגוג'אראט - ישנה את מדיניות הממשלה לטובת המגזר העסקי, ישחרר חסמים ביורוקרטיים, יפעל לצמצם את השחיתות השלטונית ויניע מחדש את גלגלי הצמיחה הכלכלית, שהידרדרה ב-2013 לשפל של עשור.
את התלהבות המשקיעים ניתן היה לראות במדדי הבורסה המקומית. שני מדדי המניות המרכזיים, סנסקס וניפטי, עלו ב-2014 בכ-30% כל אחד, לאחר שב-4 השנים הקודמות רשמו תשואה מצטברת של 21% בלבד. בתחילת 2015 עוד הספיקו שני המדדים לטפס לשיאים חדשים, אולם מאז התממשו וכעת הם רחוקים בכ-7% מרמת השיא.
לדברי אלרוי לובו, אסטרטג המניות הראשי של חברת ניהול ההשקעות ההודית קוטאק, המימוש האחרון הוא נקודת כניסה מצוינת עבור המשקיעים. "אנחנו נמצאים אחרי תיקון יפה, ועבור מי שפספס את הסיפור ההודי - נוצר כעת חלון הזדמנויות מצוין 'לעלות על הרכבת'. מודי השלים לאחרונה את שנתו הראשונה כראש ממשלת הודו, ויש לו עוד 4 נוספות בקדנציה הנוכחית, שאם יצליח בהן הוא עשוי לקבל מנדט מהבוחרים ל-5 שנים נוספות", אומר לובו בראיון ל"גלובס".
עם זאת לדבריו, "הודו היא סיפור השקעה לטווח הארוך, וזו תהיה טעות לקנות בה מניות לטווח קצר. זה סיפור של לקנות ולהחזיק לתקופת זמן ארוכה, ולכן תיקון כמו שראינו השנה הוא בריא וחיובי לשוק".
עכשיו מגומגם, "אך אנו במסלול הנכון"
הודו זוכה להתעניינות מצד בתי השקעות בישראל, ורבים מהם הצביעו עליה כמדינה העדיפה מבחינתם להשקעה מבין המדינות המתפתחות, בסקר שערך "גלובס" לפני כחודשיים.
- מה אתה עונה למי ששואל אותך 'למה דווקא הודו עכשיו?'
לובו: "לראשונה זה הרבה שנים יש היום בהודו מנהיגות חזקה מאוד, הן בממשלה והן בבנק המרכזי. אני לא חושב שהיה לנו אי פעם כזה שילוב ייחודי של ראש ממשלה חזק ונגיד כל כך עצמאי. עברה רק שנה מאז שהממשלה החדשה החלה לכהן, ובמהלכה נעשו צעדים רבים כדי להתניע מחדש את הכלכלה.
"תהליכים כאלו לוקחים זמן, וציפיות השוק להתאוששות בצמיחה וברווחי החברות היו במקרים מסוימים אופטימיות מדי. אבל הסביבה המאקרו-כלכלית בהודו בכל זאת השתנתה מאוד, וגורם מהותי בכך היה מחיר הנפט הגולמי בעולם, שירד בשיעור משמעותי".
בהקשר זה, לובו מסביר כי "הודו היא יבואנית גדולה של נפט, ולמעשה כ-30% מהיבוא של המדינה הוא נפט. כל ירידה של דולר במחירו מפחיתה את ההוצאה של המדינה על הנפט בקרוב ל-1 מיליארד דולר בשנה, כך שאם מחיר הנפט יירד ב-40-50 דולר לחבית לעומת אשתקד, הרי שמדובר בחיסכון של 40-50 מיליארד דולר בהוצאות.
"החיסכון הזה מאפשר לממשלה החדשה לפעול בצורה מהירה הרבה יותר מזו שציפינו לה. רווחי החברות היו אמורים להתחיל להתאושש רק 18 חודשים לאחר מינוי מודי לראש ממשלה. אבל, מאחר שהשינויים המאקרו כלכליים היו מהירים, לדעתי הגענו כבר לשלב האיזון, שבו הרווחים אמנם טרם התחילו לצמוח אבל מגמות המאקרו כבר תומכות בכך.
"למשל, הגירעון בחשבון השוטף ירד ב-2014 לרמה של 1.4% מהתמ"ג, והשנה הוא צפוי לדעתי לרדת אל מתחת ל-1%, וזה לעומת גירעון שעמד בשיאו על 4.8% מהתמ"ג", מפרט לובו. "בנוסף, הגירעון התקציבי מצטמצם, האינפלציה מתמתנת והריבית נמצאת במגמת ירידה, כשמתחילת 2015 הבנק המרכזי (RBI) הפחית את הריבית ב-0.75% ל-7.25%. כך, שבעת הנוכחית אנחנו נמצאים במסלול הנכון".
- ואיך זה מתבטא בזרם ההשקעות בשוק ההון?
"הודו נהנית כיום מזרם ההשקעות מאסיבי למדי, בעיקר מצד משקיעים זרים. בשנה שעברה הוזרמו לשוק ההון ההודי 42 מיליארד דולר, מתוכם 26 מיליארד דולר הושקעו בנכסים בעלי ריבית קבועה (איגרות חוב וכדומה, ע' כ') ועוד 16 מיליארד דולר הושקעו במניות. השנה ראינו עוד כ-6 מיליארד דולר זורמים לכל אחד משני האפיקים הללו".
- אז למה בכל זאת הבורסה מגמגמת השנה?
"הנושא המרכזי שעל הפרק הוא באיזו מהירות יתאוששו רווחי החברות, כשצריך לזכור שבאופן כללי התוצר המקומי הגולמי של הודו אמנם צמח ב-2014 בשיעור של 7.4% (ואמור לצמוח בשיעור דומה גם השנה), אבל מדובר עדיין בשיעור נמוך יותר מהפוטנציאל שלו, שלטעמי עומד על 8.5% בשנה.
"כך, שכאשר מדינה צומחת בשיעור נמוך מהפוטנציאל שלה, המגזר העסקי אינו יכול לממש את מלוא הפוטנציאל שגלום בו. אבל כשהפער בין פוטנציאל הצמיחה לבין הצמיחה בפועל הולך ומצטמצם, המגזר העסקי יכול למנף זאת להגדלת הרווחיות, ולדעתי זה מה שיקרה בשנתיים הקרובות.
"צריך גם לזכור שאחרי שנתיים שבהן לא ראינו השקעות בתשתיות מצד הממשלה, ב-2015 הממשלה החלה מחדש להשקיע. ההשקעות הללו יקבלו ביטוי ברווחי החברות בשנה הבאה, כשגם את השפעת הפחתות הריבית על הוצאות המימון נתחיל לראות בקרוב.
"הדעה שלי היא ש-2015 היא שנת ההתייצבות וההתבססות", מוסיף לובו. "השוק ממתין לאיתותים בנוגע להתאוששות ברווחי החברות, ומתישהו במחצית השנייה של השנה הוא יתחיל לתמחר מחזור רווחים חזק מאוד שעתיד להתחיל ב-2016. כך, שהתיקון שראינו השנה נובע בחלקו מהעובדה שלמרות שהסביבה המאקרו כלכלית הייתה טובה, היא טרם התבטאה בהתאוששות ברווחי החברות".
"המסים צריכים לעלות"
אחד התחומים שממשלת מודי מבקשת לפתח הוא האנרגיה הסולארית. בין היתר היא קבעה יעד אגרסיבי ביותר - להגדיל את כושר ייצור החשמל מאתרים סולאריים בהודו ל-100 גיגוואט עד 2022, לעומת יעד ממשלתי קודם של 20 גיגוואט בלבד.
מדובר בתוספת כושר ייצור ממוצעת של 14 גיגוואט בכל אחת משבע השנים הבאות - יותר מכושר ייצור החשמל הסולארי שהתווסף אשתקד בארה"ב ובסין. השקת היעד האסטרטגי, שאמור להפוך את הודו לאחת מ-5 המדינות המובילות בעולם בייצור חשמל סולארי, כבר הובילה חברות בינלאומיות להקצות משאבים למדינה.
כך למשל, הכריזה סן-אדיסון האמריקאית כי תקצה 15 מיליארד דולר לטובת פעילות בהודו, ואף התחייבה להשקיע 2 מיליארד דולר במסגרת מיזם משותף עם קבוצת אדאני ההודית להקמת מפעל לייצור פאנלים סולאריים. מיזם אחר לפיתוח פרויקטים סולאריים ברחבי הודו הוקם בידי החברות סופטבנק היפנית, פוקסקון הטייוואנית ובהארטי אנטרפרייזס המקומית.
אלא שהציפיות העצומות בקרב המשקיעים הביאו עמן גם אכזבה עבור חלק מהמשקיעים המקומיים, מהתמשכות חלק מהתהליכים. לתפיסת לובו, מודי עשה הרבה מאוד, אבל כשאתה מקרין אישיות כל כך חזקה, הציפיות ממך תמיד יהיו גבוהות יותר. "כשמסתכלים על הדברים בצורה ריאלית, רואים שמודי עשה דברים בעלי חשיבות רבה, כמו שיפור היעילות של הממשל כולו והחלטה ש-42% מהמסים הנגבים על ידי המדינה יועברו לממשלות המדינות השונות בתת היבשת (לעומת כ-30% קודם לכן). כך, שבאופן ברור הוא מעודד את מדינות המחוז להחליט בעצמן היכן וכיצד יושקעו כספי המסים.
"מהלך מהותי נוסף נוגע להעברת הסובסידיות לאזרחים על מוצרי נפט ומזון, ישירות לחשבונות הבנק שלהם. לשם כך נדרש מהלך של רישום האזרחים והנפקת כרטיסי זיהוי, והודו אכן יצאה במהלך עצום, כאשר יותר מ-800 מיליון איש כבר נרשמו", מפרט לובו, "מתוכם, רק לכ-100 מיליון יש כיום חשבונות בנק.
"מדובר בשינוי מבני שיביא לרישום תושבי הספר ולפיקוח על הסובסידיות שניתנות להם", הוא מסביר. "באופן כללי, הסובסידיות מהוות 2% מהתמ"ג של הודו, אבל בשנה האחרונה הן ירדו לכ-1.7% בלבד, כשאחת הסיבות המרכזיות לכך היא הירידה במחיר הנפט הגולמי". בנוסף, מודי גם שם דגש על מלחמה בשחיתות ובכלכלה השחורה, פעל להחמרת העונשים עליהן והגביר את האכיפה על מיסוי נכסים ומסחר.
"כל הצעדים הללו יגדילו מאוד את הנזילות של המערכת הממשלתית, וזה חשוב כי שיעור המס שהודו גובה כיום נמוך יחסית ועומד על 10.6% בלבד מהתמ"ג. אנחנו צריכים להעלות את המספר הזה", טוען לובו.
כך, לדבריו, "מצד אחד הכנסות המדינה ממסים צפויות לעלות בזכות היוזמות של מודי, ומצד שני הסובסידיות יורדות, והשילוב של שני אלו יחדיו יעניק לממשלה רוח גבית להגדיל השקעות בתשתיות. יש שתי יוזמות מהותיות נוספות שהממשלה מקדמת כיום, ושאישורן צפוי לספק זריקת עידוד למשקיעים: האחת היא שינוי במיסוי של סחורות ושירותים והשנייה היא שינוי בתחום המסחר בקרקעות".
- אילו מגזרים בעיקר ירוויחו לדעתך מהמהלכים שנוקט מודי?
"המגזר הבנקאי נוטה להציג ביצועים טובים כשהכלכלה מתאוששת, אבל בתוך המגזר הזה הבנקים הפרטיים יציגו ביצועים טובים בהרבה מהממשלתיים. לדעתי נראה גם התאוששות בתעשיות התרופות והרכב בהודו, וכן בתעשיית המלט ובחברות הגדולות במגזר הבנייה, שיש להן את ההון העצמי הדרוש לפיתוח פרויקטים נדל"ניים חדשים. בנוסף, אני חושב שבמחצית השנייה של 2015 נתחיל לראות התעניינות מחודשת במניות חברות הטכנולוגיה בהודו, שנהנות מהפיחות בשער הרופי המקומי וכן משיפור משמעותי ביכולותיהן לשרת חוזים גדולים".
"לא כל שוק מתעורר - מבטיח"
- אתה נפגש הרבה עם מנהלי השקעות מחוץ להודו, ומנסה לעניין אותם בהשקעה במדינה דרככם. כיצד אתה מוצא את היחס שלהם להשקעה בשוק ההון ההודי?
"הרבה מאוד מנהלי השקעות בעולם נמנעים מהשקעה במניות ספציפיות במדינות מתפתחות, ובוחרים להיחשף אליהן באמצעות השקעה בקרנות של שווקים מתעוררים. כשקונים קרן כזאת, אז למעשה קונים בדרך כלל חשיפה לכל המדינות שכלולות בהגדרה של 'שווקים מתעוררים', כאשר רק חלק מהן נראות כרגע באמת מבטיחות. לדעתי זו לא גישה נכונה.
"גם אם מחליטים שלא להשקיע במניות באופן פרטני, צריך לבחור רק את המדינות בעלות סיפורי הצמיחה הטובים, ולמצוא בהן את מנהלי ההשקעות הטובים ביותר. כי בסופו של דבר חלק מהתשואות של תיק ההשקעות יבוא מהקצאה נכונה של נכסים בין המדינות השונות.
"אני כאמור חושב שהודו היא בהחלט אחת המדינות הללו. יש לה פרופיל דמוגרפי פנטסטי, רגולציה חזקה מאוד על המערכת הבנקאית, וזו מדינה בעלת אוכלוסייה צעירה שתשמור על אופיה זה למשך תקופה ארוכה מאוד".
נתונים מרכזיים