נראה שהושגו הסכמות לגבי כל הסוגיות הגרעיניות שבלב המו"מ עם איראן, לרבות מחקר ופיתוח גרעיניים, כמות האורניום המועשר בדרגה נמוכה שתישאר במתקנים איראניים ומספר הצנטריפוגות שהיא תוכל להחזיק. מחלוקת על איסור יצוא נשק קונוונציונלי לאיראן, שאינו קשור כלל לנושא הגרעיני, היא אחד מהגורמים שמעכבים את השגת ההסכם. כך מוסר היום (ג') "ניו יורק טיימס".
במקביל מוסרת סוכנות "רויטרס", שטיוטת הסכם בין איראן לשש המעצמות כוללת סעיף שלפיו מסכימה איראן לפתוח לפיקוח בינלאומי את כל האתרים בתחומה שנחשדים כמוקדי פעילות גרעינית, לרבות אלה שנמצאים במתקנים צבאיים, בכפוף להתייעצויות בין איראן למעצמות - ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת וגרמניה. בעבר הכריזו מנהיגים איראניים שארצם לעולם לא תסכים לכך. הידיעה ב"רויטרס" מיוחסת למקור דיפלומטי.
לדברי המקור, אם העסקה הזו אכן תיחתם בווינה, תצביע עליה מועצת הביטחון עוד החודש, והצעדים שעליהם הסכימו הצדדים, לרבות הטלת הגבלות על הפעילות הגרעינית של איראן, והסרת הסנקציות מעל מדינה זו, ייושמו במחצית הראשונה של 2016.
מקורות דיפלומטיים אמרו לסוכנות, כי הם מקווים שתושג הסכמה על טיוטה סופית של ההסכם כבר היום (ג'), בשעות הבוקר, שעון ישראל. דיונים בין הצדדים נמשכו עד השעות הקטנות של הלילה.
ה"טיימס מציין, שאכן הושגה התקדמות משמעותית אתמול, אך העסקה כולה עודה שבירה. מקורות דיפלומטיים אמרו לעיתון שמכשולים של הרגע האחרון עלולים לצוץ ולעכב חתימה על ההסכם.
העיתון אומר, כי ההסכם מחזיק 80 עמודים, לרבות נספחים, ומכסה את קצב ההתקדמות של איראן במחקר ופיתוח שנוגעים בהעשרת אורניום, את כמות החומרים הגרעיניים שישארו בחזקת איראן ב-15 השנים הבאות וקצב הסרת הסנקציות מעל המדינה.
כאמור, אין שום ערובה שהסכם סופי אכן יושג היום. כבר אתמול (ב') ציפו להודעה דרמטית בווינה על השגת ההסכם ההיסטורי, אך הציפיות התנפצו לאחר שהבית הלבן הודיע שהמו"מ בין הצדדים יימשך עד להודעה חדשה ושבינתיים יישאר בתוקף הסכם הביניים בין איראן לשש המעצמות, שלפיו מקפיאה טהראן את רוב פעילויות הגרעין שלה תמורת הקלה לא משמעותית בנטל הסנקציות. הסכם הביניים נחתם ב-24 בנובמבר 2013 ותוקפו הוארך מאז פעמים רבות בציפיה להשגת ההסכם הסופי.
היצמדות להסכם הביניים קונה לה חסידים בקרב מתנגדי ההסכם הסופי הפוטנציאלי, בישראל ובארה"ב. הם טוענים שעדיפה הקפאה של ההתקדמות הגרעינית האיראנית על פני עסקה גרועה, שתזרוק את ישראל לכלבים.
על פי דיווחים מווינה ומוושינגטון, סלע המחלוקת הגדול ביותר הוא עיצומי או"ם על יבוא נשק קונוונציונלי לאיראן או יצוא נשק כזה ממנה. מועצת הביטחון קיבלה סדרת החלטות על כך לפני תשע שנים. האיראנים רואים בחירות ליבא או ליצא נשק קונוונציונלי עניין של כבוד לאומי ובשלב זה והם אינם מראים נכונות להתפשר בסוגיה זו. רוסיה, שסובלת ממחסור חמור במטבע זר, מצדדת בדרישת איראן להסיר את סדרת הסנקציות הזו כדי שיצרני נשק רוסיים יוכלו לחדש את מכירות הנשק לטהראן. הטיעון הפורמלי של רוסיה (וגם של סין) הוא, שסנקציות אלה אינן קשורות ישירות לתכנית הגרעין של איראן ולפיכך הן חייבות להתבטל.
אך ממשל אובמה ומחוקקים רבים בארה"ב חוששים שהסרת הסנקציות על יצוא נשק קונוונציונלי תקל על המשך תמיכתה של איראן במשטר אסד בסוריה, בשיעים בעיראק, בחיזבאללה בלבנון ובחמאס בעזה. הם לוחצים שהמשך יישום הסנקציות האלה יהיה חלק מההסכם הגרעיני עם איראן.
שר ההגנה האמריקאי, אשטון קארטר, אמר בשבוע שעבר בשימוע בקונגרס, כי חלק מהאיסור על יצוא נשק קונוונציונלי - סעיף שאוסר ליצא לאיראן טכנולוגיה לטילים בליסטיים - נחשב קריטי לביטחון הלאומי של ארה"ב., במיוחד לאור העובדה שאיראן עלולה לחמש טילים כאלה בנשק גרעיני, כימי או ביולוגי ולשגר אותם לעבר מטרות בארה"ב.
נראה שמנהלי המו"מ מנסים עתה למצוא ניסוח מחוכם שישביע את רצונם של כל הצדדים. על פי כמה הערכות, נבחנת הצעה להשאיר על כנו רק את האיסור ליצא לאיראן טכנולוגיות של טילים בליסטיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.