השוק הסגור נפתח: הזדמנויות במיליארדים בכלכלת איראן

מעוניינים בשוק מניות במכפיל רווח ממוצע של 5.35 ותשואת דיבידנד של 13.7%? שוק שכרגע נכסי המשקיעים הזרים בו הם 1% בלבד, אבל הוא יוכל להפוך לשוק הפרונטיר המוביל בעולם בעוד כמה שנים, עם משקל של 20%-25%?

יש כמובן גם מלכוד. קשה מאוד למשקיעים מערביים להיכנס לאיראן, השוק שעליו אנחנו מדברים. אבל זה יכול להשתנות מהיום, אחרי שהדיונים בווינה על הסכם הקלה בסנקציות נגד איראן בתמורה להגבלת תוכניתה הגרעינית הניבו הסכם.

"היציאה של איראן מהבידוד שלה עשויה להיות ההיפתחות המשמעותית ביותר של כלכלה מאז קריסת ברית המועצות והפיוס האמריקאי עם סין", אומר שאהין שמסאבאדי, מנהל יחידת המידע על המזרח התיכון וצפון אפריקה בקבוצת הייעוץ The Risk Advisory.

דומיניק בוקור-אינגרם, מנהל תיקים בבית ההשקעות לשווקים המתעוררים שרלמן קפיטל מלונדון, מוסיף: "לשוק המניות האיראני יש שווי של 106 מיליארד דולר, מחזור יומי של 100 מיליון דולר ומערכות סליקה, מסחר ומשמורת מתקדמות מאוד. אי אפשר למצוא עוד שוק סגור כזה בעולם כולו".

פוטנציאל עצום

המשקיעים הזרים לא אדישים לנתונים הללו, אומר רמדאן ראבי, סגן נשיא לקשרי לקוחות בינלאומיים בפירוזה אסיה ברוקרים, חברה בת של טורקואז פרטנרס, בית השקעות מטהרן. ראבי טוען שהחברה שלו אירחה משלחות מיותר מ-100 קבוצות השקעה מאז שמסגרת הדיונים על הסכם הוסדרה בז'נבה בנובמבר 2013, וטיוטת הסכם נדונה בלוזאן באפריל השנה.

האורחים היו כמעט כל בית השקעות שמנהל קרנות לשווקים מתעוררים, שוקי פרונטיר או קרנות למזרח התיכון וצפון אפריקה שמצייתות להלכה המוסלמית, הוא אומר.

"הפוטנציאל של איראן כה גדול. זהו אחד השווקים האחרונים שייפתחו לעולם ויש בו כה הרבה הזדמנויות צמיחה פוטנציאלית", מוסיף ראבי.

האופטימיסטים מצביעים על הכלכלה והשוק המסועפים והמגוונים של איראן. למרות שזו המדינה בעלת יתרות הנפט והגז המשולבות הגדולות בעולם, התעשייה הזו מהווה רק 15% מהתמ"ג האיראני, שבשנת 2013 היה ה-18 בגודלו בעולם במונחי שוויון כוח קנייה, טריליון דולר או 16,165 דולר לנפש.

בסעודיה היריבה, סקטור הנפט מהווה יותר ממחצית התמ"ג. הגיוון של הפעילות הכלכלית באיראן נבע בין היתר מן העיצומים הבינלאומיים שהפחיתו את הפקת הנפט ל-2.8 מיליון חביות ביום, מ-3.6 מיליון חביות ב-2011.

עם עלויות הפקה שמסתכמות ב-10-15 דולר לחבית בלבד, לפי חישובי טורקואז, הקלת הסנקציות וחזרת המומחיות והחלפים מן המערב עשויה להקפיץ את התפוקה בחצי מיליון חביות ביום בתוך שלושה עד שישה חודשים, לפי חברת הייעוץ פקטס גלובל אנרג'י. כך ישתפר גם מצב התקציב הממשלתי.

מוצרי הנפט מהווים רק 6% משווי הבורסה של טהרן שבה נסחרות 316 חברות, ויש לה חשיפה גדולה בהרבה לכימיקלים, בנקאות ומתכות בסיסיות.

יצרנית הרכב הגדולה במזה"ת

ראבי מציין שאיראן היא יצרנית הרכב הגדולה ביותר במזרח תיכון, בהובלת שתי יצרניות בורסאיות שמייצרות את כלי הרכב שלהן בתוספת מותגים צרפתיים וסיניים. איראן חודרו מייצרת 850,000 כלי רכב בשנה, ו-DAIPA יכולה לייצר כ-600,000 כלי רכב בשנה.

טורקואז ושרלמן כבר הסכימו לשתף פעולה בקרן מנייתית שמיועדת למשקיעים בינלאומיים, ששתיהן צפויות להשיק מיד עם הסרת הסנקציות. בוקור-אינגרם אומר ששרלמן קיבלה "כמות אדירה של התעניינות" מצד משקיעים יחידים ומוסדיים.

לאחר שהסנקציות יוסרו, הוא רואה אפשרות ל"רווח משולש" למשקיעי מניות באיראן - מן המטבע המתחזק, מהעלייה ברווחי החברות ומהשדרוג של השוק למכפיל הרווח הסעודי לכל הפחות, 15, כלומר שילוש ערכן של המניות האיראניות מהרמה הנוכחית.

"בהתחשב במבנה השוק ובחברות הצמיחה שנסחרות בו, מכפיל הרווח צריך להיות כנראה 20", אומר בוקור-אינגרם. להערכתו, זה יכול לקרות בתוך שלוש-ארבע שנים.

הזדמנויות בשוק האג"ח

הוא רואה הזדמנויות גם בשוק האג"ח הקונצרניות האיראני. החוק באיראן מחייב שהאג"ח הללו יהיו בערבות הבנק שנותן להן חסות, ולא החברה שמנפיקה אותן, והן חייבות בתשלום ריבית מינימום של 20%, על רקע אינפלציה של 14% שהיא במגמת ירידה. האטרקטיביות של אג"ח אלה היא חלק מהסיבה שהמניות נסחרות בערכים כה נמוכים.

שמסאבאדי מזהה התעניינות משמעותית של משקיעים זרים, הן בתיקי השקעות והן בהשקעות זרות ישירות, בחמש תעשיות: אנרגיה, תעופה, רכב, בנקאות ומוצרי צריכה מהירה, בייחוד קמעונות, מזון ושתייה. "לפי שעה, אנשים לא יכולים להיכנס לקפה סטארבקס. כל רשת זכיינות מחפשת להיכנס לשוק האיראני. זה ממש מרוץ כעת", הוא אומר.

אבל המשקיעים הזרים עלולים להיבהל במקצת ממחירי הנדל"ן, בייחוד בבירה טהרן, הוא מוסיף. "המחירים גבוהים במידה קיצונית. טהרן מקבילה לחלקים היפים ביותר של לונדון, ז'נבה או דובאי. זו עיר גדולה ולא נותרו בה הרבה קרקעות פנויות. אתה צריך לשלם מחירים דומים לאלו של קנסינגטון וצ'לסי בלונדון".

יש עוד כמה קשיים אפשריים בהשקעה באיראן. שמסאבאדי מזהיר ש"ניווט בשוק המקומי ווידוא שאתה עובד עם השותף המקומי הנכון יהיו חיוניים כדי להימנע מסיכונים מסחריים, תדמיתיים ואפילו פליליים באופן פוטנציאלי".

משמרות המהפכה האיראניים, כוח העילית שהוקם כל ידי האייתוללה חומייני במהפכת 1979, מפעילים אימפריית עסקים כה גדולה, שדיפלומט מערבי אחד העריך לאחרונה את המחזור השנתי שלהם ב-10-12 מיליארד דולר.

שמסאבאדי, שמשווה את ההשפעה הכלכלית של משמרות המהפכה לזו של הוותיקן באיטליה, מזהיר שכמה ארגונים שהמשמרות הללו קשורים אליהם מסווגים כארגוני טרור בכמה מדינות. "יהיו פעמים שהם יישבו מהעבר השני של השולחן. יש כאן תמיד סיכון למוניטין שלך. אתה באמת רוצה לעשות איתם עסקים?" הוא מסביר.

מלבד הקישור לטרור, בוקור-אינגרם אינו חושב שהמצב שונה במידה קיצונית מזה שבמדינות רבות של שווקים מתעוררים שבהן זרוע של המדינה השתלטה על רוב ההזדמנויות העסקיות הטובות. בסעודיה, למשל, המשפחה המלכותית פעילה בכך.

למרות זאת, ראבי משוכנע שהכסף הזר יתחיל להציף את איראן בעקבת החתימה על ההסכם. גם מערכת סליקת התשלומים הבינלאומית סוויפט, שפעילותה באיראן הושעתה במסגרת הסנקציות, תחזור לאיראן.

"שיעור הבעלות של משקיעים זרים בבורסה האיראנית נמוך מ-1%, בהשוואה לטורקיה שבה הוא 60%", הוא אומר. "מיד כשתיפתח מחדש מערכת סוויפט, תהיה לנו גישה להרבה כסף שיושב מחוץ לאיראן ומחכה להיכנס אליה".

"האירופים יהיו הראשונים. רבים מהם המשיכו לעשות עסקים בתחומים שעליהם לא חלו סנקציות. האמריקאים נמצאים בחוץ כבר כמעט 40 שנה, ולכן איראן תהיה אקזוטית מבחינתם".

 ייצוא הנפט האיראני