ללא צעקות, וגם בלי לשאול יותר מדי שאלות, אישרה ביום ראשון השבוע אסיפת הנושים של הספקים הקטנים של רשת מגה את מתווה הסדר החוב שהוצע.
"זה רק מראה כמה גדול הוא הייאוש", אומרת ל-G ליאורה בירנהק-מרקוס, הבעלים של מפעל הוופלים הוותיק מנעמים, המשמשת כנציגת המפעלים הקטנים באיגוד המזון בהתאחדות התעשיינים.
על-פי אותו המתווה, תשלום החוב לספקים הקטנים יידחה וייפרס, בעוד הנושים הגדולים - כלומר מי שחובה של מגה כלפיו עולה על 800 אלף שקל - "ילוו" למגה 30% מהחוב.
- איך את מסבירה את זה שדווקא הספקים הקטנים, אלה שנמצאים הכי על הקצה, הצביעו כמעט אוטומטית בעד ההסדר, ולא התקוממו בדרישה שבעלי השליטה המרופדים מאוד יזרימו יותר?
"אני מסבירה את זה ברצון הגדול שלהם שההסדר יעבוד, לעומת האלטרנטיבה שמגה תקרוס. ההצבעה הזו היא סוג של Wishful thinking. יש בין הספקים הקטנים אפילו כאלה שהיו מוכנים שייקחו להם את ה-30%, ובלבד שמגה תישאר.
"רובנו, העסקים הקטנים, לא מספיק גדולים בשביל שיהיה לנו משא-ומתן עם בעלי הבית. לנו לא היו פגישות עם דודי ויסמן או עם שרגא בירן. אנחנו מכירים את מנהלי הסניפים, את הקניינים, את מנהלי הקטגוריות. מגה בשבילנו זה לא שרגא בירן, אלא האנשים בסניפים, ואנו מרגישים גם איזו מחויבות כלפיהם, למרות שזה לא רציונלי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
