"אני מצפה מהשותפות הקואליציוניות שלנו לגלות אחריות. אנחנו מדברים על תקציב מדינה ולא תקציב סקטוריאלי. אנחנו מדברים על סקטור שנקרא סקטור מדינת ישראל" כך אמר היום שר האוצר משה כחלון במסיבת עיתונאים להצגת הדוחות הכספיים של המדינה לשנת 2014 על-ידי החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו.
לדברי כחלון "חשוב לנו מאוד לא להעלות מסים על עבודת כפיים צריכים לנסות ולצמצם את המסוי למינימום. למדינת ישראל התחייבויות גדולות מאד שמכבידות על תקציב המדינה יותר ויותר וזאת הסיבה בדיוק שאנחנו מתעקשים שהשנה ובשנה הבאה יהיה תקציב ממלכתי ואחראי. לא נוותר על תקציב של צמיחה, השקעות צמצום ערים חברתיים וכמובן הורדת יוקר המחייה. יחד עם התקציב נציג את התכנית הכלכלית לשנים 2015-2016 הורדת יוקר המחייה חייבת אותנו להעביר שורה של רפורמות מבניות משמעותיות בנושא הדיור הבנקים המזון ובכל תחום שדורש טיפול ברפורמות מבניות במשק".
"נתחיל ביישום דוח העוני של ח"כ אלי אלאלוף מדובר בהשקעה של הרבה מאד כסף. אנחנו מתכוונים להעלות את קצבאות הקשישים מקבלי הבטחת ההכנסה אנחנו הולכים להשקיע בדיור הציבורי נושא שנזנח ונרכוש מאות דירות לדיור הציבורי. נשקיע בפריפריה נחזק יישובים חלשים. תהיה גם תוספת משמעותית לחיילי החובה בצה"ל - הם זכאים וראויים לשכר הרבה יותר גבוה ממה שהם מקבלים היום ואנחנו נתעקש לשפר להם את השכר באופן משמעותי".
עוד הוא הוסיף: "עסקים קטנים ובינוניים הם המגזר המצמיח ביותר את המשק מעסיק 30-35 אחוז מהיקף המועסקים במשק. נשקיע במגזר הזה פעם אחת באמצעות אשראי מצד מוסדיים וגופים נוספים ובדמי אבטלה. הקבוצה הזו של האוכלוסיה החל ממספרה, בית קפה ונהג מונית - הם סקטור חשוב מאד במדינת ישראל".
שיאן הפנסיות: שופט המקבל 88 אלף שקל בחודש
שיאן הפנסיות בשירות הציבורי הוא שופט המקבל גמלה חודשית בסך 88,607 שקלים. אחריו מדורגים שני דיינים שגמלותיהם עומדות על כ-80 אלף שקל. מעל 500 מגמלאי מערכת המשפט זוכים לגמלה חודשית של 30 אלף שקל ומעלה וגובה הגמלה הממוצעת עומד על 38,483.
הקיצבה הגבוהה ביותר המשולמת במערכת הביטחון עומדת על 67,683 שקל ו-12 גמלאים נוספים מקבלים מעל 60 אלף שקל בחודש. האוצר אינו מפרסם את מספר הגמלאים של מערכת הביטחון משיקולי ביטחון המדינה אך למעלה מ-50% מגמלאי צה"ל, השב"כ והמוסד וגופים נוספים מקבלים פנסיה חודשית של מעל 11,600 שקל.
בדירוג השרים וחברי הכנסת מוביל שר שגמלתו החודשית עומדת על 57,400, כשהגמלה החודשית הממוצעת עומדת על 18,284 שקל לחודש. גם גמלאי משרד מבקר המדינה נהנים מפנסיות גבוהות ועשרה מבין גמלאי המשרד מקבלים גמלה חודשית בגובה של מעל 30 אלף שקל. 186 אלף הגמלאים בשירות המדינה זוכים בגמלה ממוצעת של 5,720 שקל. הגמלה הממוצעת בשירות בתי הסוהר ובממשלה היא 9,545 שקל.
החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו פרסמה הבוקר (ד') את הדוחות הכספיים של המדינה, המציגים את מצבה החשבונאי של ממשלת ישראל על כל אגפיה, החברות הממשלתיות והתאגידים הסטטוטוריים, 172 יישויות משפטיות בסך הכול. הגירעון בהון של הממשלה עומד על הסכום הבלתי נתפס של 1.7 טריליון שקל - לעומת 1.5 טריליון ב-2013.
הסיבות המרכזיות לגירעון הן אומדן-החסר של נכסי המדינה והעובדה שהממשלה היא גוף גירעוני. הסיבה המרכזית לגידול בגירעון בהון מ-2013 היא הריבית הנמוכה שמשפיעה על אומדן התחייבויות המדינה במסגרת הבטוח הלאומי. אומדן נכסי המדינה אינו שלם כיון שיש נכסים רבים ובהם נכסי מערכת הביטחון, הקניין הרוחני וקרקעות המדינה שערכם מחושב באופן חלקי, אם בכלל.
"יש לנו קשיי מדידה אדירים בכל הנושא של נכסי הממשלה אבל אנחנו משתפרים משנה לשנה" אמרה עבאדי בויאנג'ו. לגבי אומדן ההתחייבויות אמרה עבאדי כי "באומדן ההתחייבויות מצבנו הרבה יותר טוב, למרות שיש לנו חוסר למשל בתחום הפנסיות התקציביות". הגירעון התקציבי ב-2014 עמד על 29.9 מיליארד שקלים שהם 2.8 אחוזי תוצר, כשהיעד עמד 2.9%. ההוצאה הביטחונית ב-2014 עלתה מעט והגיעה ל-20.4% מהתקציב לעומת 20.1% ב-2013. ההוצאה האזרחית עמדה על 66.4% ותשלומי הריבית על 13.2%. במבט על העשור האחרון עלה משקל ההוצאה האזרחית בתקציב בכ-10 אחוז מסביבות 60% - עלייה שבאה על חשבון תשלומי הריבית שירדו מ-16%-17% וההוצאה הביטחונית (הכוללת את כל גופי מערכת הביטחון) שירדה מסביבות 23%. ההוצאה הבטחונית כאחוז מהתור ירדה בכשליש מתחילת שנות האלפיים מסביבות 9% ב-2002-3 לכ-6.4% ב-2014.
מניתוח המגמות בהוצאות הממשלה והכנסותיה עולה כי הוצאות הממשלה יורדות בהדרגה כאחוז מהתוצר מסדרי גודל של 35% מתחילת שנות האלפיים לסביבות 29%. הכנסות המדינה לא התאוששו מהנפילה של 2008-2009 ומגיעות לכ-26% מהתוצר לעומת כ-30% לפני 2008 כשהסיבה העיקרית לכך היא הורדת שיעורי המס.
לראשונה פרסמה השנה החשבת הכללית את נתוני הביצוע (ההוצאות בפועל) של תקציבי משרדי הממשלה בשנים 2009 עד 2014. כך למשל נרשם גידול משמעותי בתקציב משרד בטחון פנים בעקבות הרפורמה בשירותי הכבאות. לדברי החשבת הכללית "הדרמה הגדולה ביותר היא בתקציב החינוך" שגדל מאז 2009 בכ-50 אחוז. בהתייחסה לויכוח על תקציב משרד הביטחון אמרה עבאדי כי תקציב ההשכלה הגבוהה והחינוך מגיע כיום ל-54 מיליארדי שקלים ומתקרבת לתקציב הביטחון. ההתחייבות האקטוארית לפנסיה תקציבית עומדת על 648 מיליארדי שקלים.
"החישוב הזה מאד מורכב" הודתה עבאדי ואמרה כי "יש נתונים שלא נמצאים אצלנו כמו מערכת הביטחון" הבעיה העיקרית היא שבחישוב המחויבות למערכת הביטחון לא חושבה פנסיית הגישור המשולמת לפורשים ממערכת הביטחון ממועד הפרישה (סביבות גיל 45) ועד לגיל הפרישה (63 לנשים ו-67 לגברים) למרות שלדברי החשבת הכללית "מדובר בפנסיה תקציבית לכל דבר".
"פצצת זמן תקציבית"
גם ללא פנסיית הגישור, היקפי הפנסיה לגמלאי מערכת הביטחון מהווים "פצצת זמן תקציבית": לפי הנתונים גמלאי המדינה יגיעו לשיא בשנת 2025 עם תשלום של 4 מיליארד שקלים. השוטרים והסוהרים יגיעו לשיא ב-2034 עם תשלום של 4.4 מיליארד שקלים. השיא במערכת הביטחון מבחינת העומס התקציבי מגיע רק ב-2035 עם תשלום של 11 מיליארדי שקל.
החבות העתידית המלאה הכוללת את כל העובדים הפעילים כיום, בהנחה שיישארו בשירות המדינה עד לגיל הפרישה תעלה החבות ל-769 מיליארד שקל. ההתחייבות האקטוארית זינקה ב-2014 ב-14% לעומת 2013 כשהסיבה העיקרית לכך היא שינוי ריבית ההיוון של ההתחייבויות נעשה עקב הריבית הנמוכה במשק.
מניתוח התשלומים לפנסיה לפי שנים עולה כי התשלומים לפנסיה תקציבית יגיעו לשיא בשנת 2033 של 26.5 מיליארד שקל ולאחר מכן יתחילו לרדת בהדרגה, למרות שגם ב-2060 עדיין תשלם המדינה מעל 10 מיליארד שקל לגמלאיה.
החוב לאג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה עומד על 124 מיליארד שקל והוא מהווה רבע מהחוב הכולל של של המדינה. היקף תשלומי הריבית בגין האג"ח המיועדות עומד כיום על 8.3 מיליארד שקל. האג"ח המיועדות הן רשת ביטחון לעמיתי קרנות הפנסיה ולפי החוק, המדינה מחוייבת להנפיק לקרנות הפנסיה אג"ח בהיקף של 30% מנכסי הקרן. האג"ח הלא סחיר בריבית צמודה של 4.86% הולך וגדל ככל שנכסי הקרן גדלים. על-רקע נתונים אלה אין זה מפתיע שחלקו של החוב הלא-סחיר מכלל החוב הולך ועולה בשנים האחרונות. החשבת הכללית ציינה כי אילו האג"ח היו מונפקות כיום בשוק החופשי הן היו משלמות ריבית של 1.15% בלבד.
על-פי החשכ"לית עלויות הריבית העודפות ששילמה הממשלה כתוצאה מסבסוד האג"ח המיועדות מגיעה נכון ל-2014 לכ-2.7 מיליארד שקל לשנה. התמיכה בקרנות הפנסיה הוותיקות ב-2014 עמדה על 3.3 מיליארד שקל. החשכ"לית ציינה כי אגף שוק ההון בוחן בימים אלה האם להמשיך ולתת את האג"ח המיועדות בצורה שווה. אגף תקציבים בוחן את שאלת המשך הסבסוד בגובה הנוכחי.
"בטווח הארוך אנחנו עלולים להיות בתקופה מאד מאתגרת בניהול החוב הממשלתי" - זאת אם יימשכו המגמות של עליית משקל נכסי קרנות הפנסיה וירידת החוב הכולל כך שמרכיב החוב הבלתי סחיר יהפוך לחלק העיקרי של החוב הכולל. בנוסף ציינה עבאדי כי האוצר בוחן יחד עם סוכנויות דירוג האשראי את הוצאת מרכיב הסבסוד של האג"ח המיועדות שאיננו ריבית מסעיף הוצאות הממשלה ולהעבירו לסעיף תשלומי העברה.
תחום מעניין נוסף המופיע בדו"ח הוא הכנסות המדינה מתמלוגים. מקור ההכנסות העיקרי מתמלוגים הוא מאגרי הגז והנפט שהניבו למדינה הכנסות בהיקף של 730 מיליון שקל. הכנסה משמעותית נוספת בהיקף 663 מיליון שקל הגיעה ב-2014 מכיל: במסגרת זו פוצלו לראשונה תשלומי האשלג וחושבו התשלומים הראשונים שהתקבלו כתוצאה מהבוררות מול כיל שבה נפסקו למדינה 290 מיליון דולר. מסכום זה קיבלה המדינה בינואר 2015 סכום ראשוני של 90 מיליון דולר. "הציפייה שלנו היא שהסכום בגין העבר יהיה משמעותית הרבה יותר מ-90 מיליון דולר" אמרה עבאדי-בויאנג'ו.
שופטים ודיינים 15.7.15
גמלאי משטרה ושבס 15.7.15
גמלאי ביקורת המדינה 15.7.15
גמלאי שרים וחכים 15.7.15
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
