"שאלוהים יעזור למנכ"ל מגה, כי רק אלוהים יכול"

עובדי מגה יכולים הבוקר לומר תודה למנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן. בנק הפועלים הוא היחיד מבין רשימה ארוכה של נושי רשת מגה שבחר לטבול ידיו בבוץ ולא לשתוק. כמובן שהבנק דאג לאינטרסים הכספיים שלו, אבל בדרך הוא שירת יותר מכל את האינטרס של עובדי הרשת וצרכניה.

במשך כמה שבועות ארוכים הצליחו בעלי הבית של מגה - שרגא בירן, דודי ויסמן והקיבוצים בראשותו של עמית בן-יצחק - להתחבא מאחורי כתפיו הרחבות של אביגדור קפלן, יו"ר מגה ומנכ"ל קבוצת אלון רבוע כחול. בטקטיקה מחושבת היטב אמר קפלן שאין יותר כסף לתמוך במגה, והטיל את האחריות לגורל הרשת ולמקור הפרנסה של אלפי עובדיה - על יצרני המזון והצריכה ועל הבנקים.

לא בכדי קפלן נתפס אומר שהבנקים הם "זבלים שחבל על הזמן". בנק הפועלים קלקל לקפלן את התוכניות: בזמן שהעובדים שתקו, והיצרנים לא ניהלו כל קרב ואפילו התפללו שהסדר החוב יעבור, ובלבד שהם לא ייאלצו למחוק מאות מיליוני שקלים - בנק הפועלים הוא זה שאילץ את שרגא בירן להתייצב בבית המשפט ולהביט לעובדים בעיניים.

בירן גרר אתו גם את עמית בן-יצחק, ונדמה שאת עובדי מגה הם פגשו אתמול (ג') רק בפעם הראשונה. דודי ויסמן לא נראה באופק והמשיך לברוח מאחריות.

ברור לגמרי שללא הזרמת הכספים למגה עליה סוכם אתמול, הרשת לא הייתה שורדת, וגם לאחריה, ולמרבה הצער, אין כל ביטחון שהיא תשרוד בעתיד.

בהסתדרות ששכחו בדרך לא רק 1,000 העובדים המפוטרים של מגה, אלא גם את 660 עובדי רשת עדן טבע מרקט.

אומרים שמגה קמה לשחר של יום חדש. בפועל, מגה מתחילה היום דרך חדשה, רצופת מכשולים ומהמורות קשות הרבה יותר מאלה שליוו אותה עד היום.

אחד הספקים אומר ל"גלובס": "שאלוהים יעזור למנכ"ל מגה, רביב ברוקמאייר. כי רק אלוהים יכול".

מגה - שנכון להיום רושמת הפסדים בכל יום שדלתות הסופרמרקט של סניפיה נפתחים - אכן צריכה נס כדי לשרוד ולשוב לפסי צמיחה ורווחיות.