מקצוענות או אישיות?

התנהגותו של נציג של ראש הממשלה לענייני שבויים, אל"מ במיל' ליאור לוטן, אל משפחת הנעדר אברה מנגיסטו מחדדת היטב את השאלה שמעסיקה רבים בעולם התעסוקה - מה חשוב יותר מקצוענות או אישיות?

אין ספק שבעל מקצוע משובח עם אישיות כובשת עדיף על כל קומבינציה אחרת, אבל מה לעשות שהמצרך הזה איננו נפוץ מספיק וארגונים נאלצים להתפשר. השאלה על מה יעדיפו להתפשר, על מקצוענות או על אישיות, רלוונטית להצלחה ולהישרדות בעבודה והיא נבחנת כבר בשלב הראיון. מבלי להיכנס למחלוקת בין פסיכולוגים תעסוקתיים וארגוניים ש"חופרים" עשרות שנים בשאלה מה מנבא טוב יותר ביצועים (מדדים אישיותיים או מבחני יכולת), אם תשאלו ישירות את מנהלי גיוס, רובם ככולם יגידו שהם מסננים החוצה בעלי אישיות בעייתית, הגם שהם מקצוענים. בפועל זה לא נכון.

גם אופה וגם יפה

אלא אם מדובר בתפקידים בהם האישיות היא המקצוענות, הרי שהסובלים מחולשה במדדי אישיות יסוננו החוצה רק כשמדובר בתפקידים זוטרים יחסית עם היצע עובדים גבוה, תפקידים שקל יותר למצוא עבורם גם אופה וגם יפה. כשמדובר בתפקידי ניהול בכירים האישיות היא משנית להחלטה, ולראיה מנהלים בעלי אישיות של עריץ או של עציץ מתמנים חדשות לבקרים לתפקידים מרכזיים במשק, שלא לדבר על רופאים מובילים שמצליחים למרות התנהגות בלתי אנושית בעליל. כשמדובר בביזנס (כל שכן בחיים עצמם), מקצוענות מחפה כמעט על כל תקלה באישיותו של אדם, והיא תגן עליו כל זמן שהוא משרת את האינטרס של זה המשלם את שכרו. לכן חברות ממשיכות להעסיק מנהלים המתעמרים בעובדיהם, לעיתים עד כדי עברה על החוק, העיקר השורה התחתונה.

האם ההיפך גם הוא נכון? האם אישיות מחפה על מקצוענות? לעיתים כן, אבל רק בתפקידים שאינם קריטיים להצלחת הארגון. הדוגמא הבולטת היא של עובדים בעלי נאמנות גבוהה למקום העבודה שמשקיעים מעל ומעבר, ובזכות תכונות אלו נהנים מהערכת ממונים ושורדים לאורך זמן, למרות ביצועים מתחת לציפיות. מאידך, בתפקידים משמעותיים יותר לארגון האישיות שלהם כבר לא מצליחה לחפות, אלא אם הצליחו לסגור פערים מקצועיים, והם עלולים לאבד את מקום העבודה.

האישיות מגישה את החשבון

הבעיה של מקצוענים הלוקים קשות באישיותם היא כי אישיות, בניגוד למקצוענות, אי אפשר לתקן. יסלחו לי חברי לספסל הלימודים, אבל אף פסיכולוג לא הצליח לשנות חלאה, מקסימום להפוך אותו מודע יותר לתקלה, ועל כן בבוא היום האישיות מגישה לקריירה את החשבון. מקצוענים ככל שיהיו, לא רבים מצליחים לשמר הצלחה לכל אורך הקריירה, גם לא מראית העין של הצלחה, וכשמגע הקסם נעלם האישיות מתהפכת עליהם. אמנם שוק העבודה סלחן הרבה יותר כלפי גברים מאותגרים אישיותית מאשר כלפי נשים הסובלות מאותה הבעיה, אבל בסוף גם הם יאלצו לשלם את המחיר, שהרי כשם ששמען של הצלחות נישא למרחוק, כך גם שמעה של אישיות מאותגרת במיוחד.

ומה על אלה שבאמצע, עובדים בינוניים מבחינה מקצועית עם אישיות "בסדר", שהרי כאלה הם מרבית העובדים והמנהלים במשק? הם יצליחו לשרוד ולא יוחלפו באחרים כל עוד המאזן ישמר, כל זמן שהם יהיו פחות מגעילים מהביצועים שלהם.

ובאשר לליאור לוטן, אין לי ספק שהאיש רב פעלים, כפי שמיהרו להעיד בשבחו שלל חבריו לנשק, שבזכות מקצוענותו ותרומתו הרבה לביטחון המדינה ישנתי לא מעט לילות בשקט ובשלווה. גם אין לי שום ספק שאישיותו מלבבת, כשמדובר בחזקים. מול חלשים הוא אמנם גיבור גדול, אבל האישיות שלו לא מרשימה במיוחד. לכן מן הראוי שלא להעמיד איש כלוטן במשימות שרגישות אנושית היא המקצוענות בהתגלמותה, גם אם זה בהתנדבות. שישלחו אותו להתדיין עם החמאס, ומול משפחת מנגיסטו שיעמידו איש רגיש עם סיווג בטחוני גבוה. אפילו אני מכירה כמה כאלה.

הכותבת היא מומחית לניהול קריירה. לתגובות: orna@rudi-cm.com