גוראון: "עוד מוקדם לדעת מי ישלוט בשוק הבית החכם"

בתים חכמים הוא מושג אותו אפשר לשמוע כבר כמה עשורים, אבל הטכנולוגיות ההופכות את הבית למערכת הלומדת ומשרתת דייריו, הייתה שמורה שנים ארוכות רק לאלפיון והעשירון העליון. הסיבות לכך היו עלויות יקרות של בניית תשתית חשמל חכם, מסכי שליטה וחיבור מוצרי הבית לאותן טכנולוגיות.

אנחנו נמצאים בתקופה בה מוצרים ההופכים את הבית לחכם זולים יותר ופשוטים יותר להרכבה עצמית. ההכנסות העולמיות בשנת 2014 ממוצרים בקטגוריית האינטרנט של הדברים עמדו 2.3 מיליארד דולר, והן יגדלו ל-7 מיליארד דולר בשנת 2020. בחברת בזק צופים שתוך 3 שנים 70% מהבתים בישראל יהיו חכמים.

רן גוראון, המשנה למנכ"ל בזק, מקדם בשבועות האחרונים את הקטגוריה של הבית החכם באמצעות ערכה משוכללת, המבטיחה להפוך את הבית של הלקוחות לקצת יותר חכם.

גוראון השתתף היום (ד') בוועידת MAD 2015 של "גלובס" בשיתוף orange, והתייחס לטכנולוגיית הבית החכם.

"כדי שמהפיכת האינטרנט של הדברים בכלל והבית החכם בפרט תוכל להצליח, היא צריכה לצלוח לא מעט אתגרים, כשהעיקריים ביניהם הם היכולת לייצר מוצרים פשוטים להתקנה והפעלה ובמחיר זול יחסית. בנוסף יש לייצר מוצרים ומערכות עם יכולת התממשקות קלה ושקופה, ובכך לייצר 'שפה אחת' מקובלת בין כל המכשירים, מעין פלטפורמה פתוחה", אמר גוראון.

"מעבר לכך יש גם אתגרים בצד האתי ואולי אפילו הפסיכולוגי והסוציולוגי. אנחנו נמצאים בעידן של וויתור על פרטיות, אבל הבית החכם מציב אתגר חדש בתחום. עד כמה נרצה לפתוח את החדרים האינטימיים שלנו לחברות שאוספות עלינו כל פרט כמו גוגל ואפל? עד כמה זה עשוי להשפיע על חיי המשפחה? עד כמה האינפורמציה תהיה פתוחה לחברה המספקת את השירות?".

עוד אמר גוראון: "במידה רבה זהו שלב שבו האתגר עבר מהצד הטכנולוגי של פיתוח טכנולוגיות לצד השיווקי/עסקי. איך מייצרים מהטכנולוגיה מוצרים בעלי ערך אמיתי ללקוח ומחדירים אותם בהצלחה, למרות החששות והמורכבויות. תיווצר שרשרת ערך שלמה הכוללת את תחומי הביג דאטה, אבטחה וסייבר, ענן, אפליקציות ועוד. תהיינה כמה זירות של מלחמות ענקים על שליטה בשרשרת הערך הזאת.

"תחום האינטרנט של הדברים הוא מהצומחים ביותר בענף ההיי-טק. החסמים המרכזיים עבור הצרכן באימוץ הבית החכם הם המחיר ופשטות ההתקנה וההפעלה, ובשני הדברים הללו טיפלנו בשלב הראשון של הבית החכם שלנו. עלותם של מוצרי האינטרנט של הדברים הנמכרים כיום בארץ ובעולם יקרה, והיא נאמדת במאות שקלים עבור מוצרים בסיסיים, ועד לעשרות אלפי שקלים למוצרי שליטה ובקרה מתוחכמים. בשל כך בחרה בזק בפתרון של אספקת הציוד ללקוח במודל של שירות, כולל תמיכה ושירות.

"חברות תקשורת רבות בעולם גילו את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה זו, והן מביעות בה עניין כמנוע צמיחה עתידי, ועכשיו גם בזק נמצאת שם".

לדבריו, "הרבה חברות פועלות בתחום הבית החכם, החל ביצרניות ציוד, דרך הענקיות דוגמת גוגל ואפל וכלה בחברות שירותי תקשורת דוגמת BT ובזק. עדיין מוקדם לדעת מי מהן תיקח איזה נתח בבית החכם, אבל היתרונות של חברת תקשורת בתחום זה הן ברורות. אנחנו נמצאים כבר בבית ויודעים כיצד לרשת אותו. אנחנו מכירים היטב את הלקוחות שלנו ואת הצרכים שלהם, ויש לנו מערכת תשלומים קבועה איתו. יש לנו ניסיון טכני של עשרות שנים בהטמעת מוצרים ושירותים בבית, ואנחנו יודעים.

"אין לי, ולדעתי לאף אחד, באמת תשובה לשאלה מי בסוף ישלוט בבית החכם. אנחנו נוטים להסתכל על העבר ולהשליך ממנו על העתיד. למשל, אנחנו מגלים שגוגל ואפל השתלטו על העולם הסלולרי, והפכו את ספקי התשתית כמעט לצינור בלבד, תוך שהם משתלטים על כל היתר. האם זה מה שיתרחש גם בתחום הבית החכם או האינטרנט של הדברים? ייתכן שכן, כי ברור שיש להם יתרון גדול באיסוף מידע כולל על האדם וביכולת לייצר ממשקים תואמים. אבל לי ברור שהבית הוא טריטוריה שונה ממה שהחברות הללו מורגלות אליו, ושם היתרון של חברות התקשורת. בכל מקרה אין ספק שהשאלה הזאת טומנת בחובה את אחד התהליכים העסקיים, הטכנולוגיים ואפילו האנושיים המעניינים ביותר שיתרחשו בשנים הקרובות".