אנחנו צורכים פרסום בכל מקום ובכל הזמן. מושב "הטרנדים שמשנים מציאות" בוועידת MAD 2015 של "גלובס", אותו הנחה רועי גולדנברג, כתב האינטרנט והדיגיטל של "גלובס", ניסה לבדוק איך העולם שלנו השתנה בעקבות הטכנולוגיות הללו.
"אנשים לא נכנסים לראות פרסומות, הם מחפשים תוכן", אומרת טל שריג אברהם, מנהלת שיווק גוגל ישראל. "אנחנו רוצים להציע פרסומת שרלוונטית גם למשתמש וגם למפרסמים".
שריג אברהם הציגה את מדד הפרסומות של יו-טיוב ו"גלובס", שהושק לפני שנה בוועידת MAD, וחשפה מי היו המפרסמים הבולטים במדד הפרסומות בשנה האחרונה. החברה למשקאות קלים הגיעה למקום הראשון, ואחריה שטראוס, יוניליוור וישראכרט. חמשת משרדי הפרסום המובילים הם באומן-בר-ריבנאי, ראובני-פרידן, טינק, מקאן, יהושע TBTW.
גרג וויליאמס, סגן עורך בכיר ב-"Wired Magazine", הציג כיצד טכנולוגיית המחשוב האישית שלנו קפצה בעשורים האחרונים בצורה משמעותית. "האנשים הראשונים שהלכו על הירח הגיעו לשם עם מחשב ששקל 32 ק"ג, היה לו מעבד של 1 מגה הרץ וכמה קילו בייט נפח אחסון בכונן הקשיח. היום אנשים יכולים לקנות אייפון חדש בכמה מאות דולרים שחזק מאותו מחשב בהרבה. כל סמארטפון מציע יכולות עיבוד פי 300 ממה שהביא את האנשים הראשונים לירח.
"יש היום רובוטים של בוסוטון דינמיקס שהולכים על 4 רגליים. בעתיד הקרוב, אולי הם יוכלו להעביר דברים או להשתמש בהם בתעשייה הצבאית, אנחנו נראה את הרובוטים האלה נמצאים בחיים שלנו. הטכנולוגיה הזו מתקדמת מהר. עד לא מזמן רחפנים היו רק בשימוש צבאי, היום אפשר לקנות אותם במאות דולרים, אפשר להשתמש בהם מצילומים מהשמיים, למשל למפות אזורי אסון". עוד אומר וויליאמס, "יש גם מכוניות אוטונומיות, כמו אלה שגוגל מפתחת. אנחנו יכולים לראות אדם עיוור נוהג ברכב של גוגל.
"ההתנהגות של הצרכנים השתנתה, והם רוצים לצרוך דברים על-פי דרישה ובמהירות. לפני עשור היה ממש סיוט לשכור רכב. היה צריך לדבר עם אדם מסוים, להזמין ממנו, לבוא לנקודת ההשכרה, ואיש השירות היה יושב במחשב זמן ארוך עד שהיה מוציא את ההזמנה. היום חברות מאפשרות לבצע את זה בקלות והן הופכות את התהליך לשניות או דקות בודדות.
"בשנת 2007 השתנה לגמרי צורת ההתנהלות שלנו מול חברות מסחריות. אפל השיקה את האייפון, וכבר לא היה צריך מחשב בשביל לעשות הזמנות של מוצרים. לאחר מכן אפל השיקה את חנות האפליקציות שלה ולאחריה גם גוגל", אומר וויליאמס, "המעבר מדסקטופ הוא מאוד חשוב, הוא משנה את צורת ההתנהגות של האדם. אנחנו יכולים להזמין אוכל, מונית, מאמני כושר, שירותי בריאות או ניקיון לדירה ישירות מהסמארטפון. מדובר בשירותים שאפשר לקבל אפילו תוך שעה. יש אפילו שירות שמציע לקבל מאריחונה בצורה הזו.
"שירותים לפי דרישה לא רק עוזרים ללקוח להזמין באותו רגע, הם גם מאפשרים למוכר להציע שירות לפי דרישה. המוכר יכול לראות מי מחפש את השירות שלו ואז להציע אותו. הנהגים של אובר לא צריכים לדעת למצוא לקוחות או להחזיק כסף בשביל עודף, האלגוריתם של האפליקציה עושה את זה בשבילם. יש חברות שמספקות שירותים עבור הלקוח, בו הם הולכים לקנות לו כל מה שהוא רוצה. למשל, חטיף במכולת.
"למה כל-כך הרבה משקיעים ממתלהבים מאון דימנד? כי זה משנה את צורת ההתנהגות של האנשים. המטרה היא להביא בסופו של דבר סחורה לאנשים, זה המייל האחרון. בעתיד אנחנו נראה איך מה שנזמין יגיע ביעילות ובמהירות דרך רחפנים. נכון שיש אתגרים אם הם יעבדו בגשם או בלילה, אבל במקומות מסוימים זה יוכל לעבוד ואמזון כבר בודקת את זה".
מייקל היימן, סגן נשיא בכיר מ-AOL, סיפר איך המדיה משתנה במהירות. "אנחנו שוכחים כמה הרדיו חזק, 2.4 מיליארד מאזינים לרדיו מסביב לעולם, 51% תחנות רדיו קיימות מסביב לעולם, אנשים מאזינים 15 דקות בממוצע בשבוע לרדיו", מספר היימן, כאשר הוא מראה שלמרות שטכנולוגיית הרדיו ישנה מאוד, עדיין אנשים צורכים אותה בהמוניהם. "מספר הטלוויזיות החכמות גדל מ-8 מיליון ב-2011 ל-40.2 מיליון בסוף ב-2016".
עוד מספר היימן כי בשנת 2010 השקיעו 1.42 מיליארד דולר בפרסום בווידיאו באונליין, בשנת 2014 המספר הגיע ל-5.75 מיליארד, ב-2015 המספר יגיע ל-7 מיליארד דולר, ובשנת 2016 הערכה היא 8 מיליארד דולר.
בפאנל אותו הנחתה עדי יופה, טרנדולוגית Sportrend, השתתף בין היתר רן גשרי, סמנכ"ל השיווק הגלובלי של טאבולה, ואמר: "אנחנו פלטפורמת דיסקברי הגדולה בעולם. שאתם מסיימים לקרוא כתבה, אתם יכולים למצוא למטה המלצות לתוכן לפי מה שאתם קוראים".
- מה הטרנדים שאתה חושב שמשנים את המציאות?
לדברי גשרי, "אנחנו מודדים כמה אנשים מגיעים לסוף המאמר, בגלל ההמלצות שלנו המופיעות בסוף הידיעה. מספר האנשים שמגיעים לסוף המאמר יורד כל הזמן. לנו בתור מפרסמים, יש לנו המון מידע והרבה מאוד כלים, יש לי אפשרות לקחת את המידע הזה ולנגוע בצרכנים האלה".
עוד מוסיף גשרי: "הימים שמישהו יראה פרסומת מלאה כנראה כבר עברו".
לדברי רונה שגב, שותפה ומייסדת TLV פרטנרס, "אני חושבת שנראה בתחום של מוצרים בצריכה לפי ביקוש, התמחויות שיקחו אותה לנישה ספציפית. מדובר בתחום שיהיה חזק מאוד בשנת 2016".
עוד אומרת שגב: "ראינו בסטארט-אפים שלנו הבחנה בין פנייה ללקוחות פרטיים לעסקיים, וההבדל בפנייה נעלם ונהיה זהה".
עוד אומרת שגב: "הייתי ממליצה למפרסמים לא לזלזל ולהשקיע בתוכן, כי זה נותן להם יתרון איכותי".
לדברי גל תורג’מן, המשנה למנכ"ל ארטימדיה, "אנחנו בארטימדיה יודעים להנגיש תכני וידיאו, ספורט וחדשות עבור מפרסמים".
- ישראליים אוהבים וידיאו?
לדברי תורג'מן, "ישראליים אוהבים וידיאו כמו בכל בעולם. 75% מהישראלים צופים בווידיאו באינטרנט, 25% מהצעירים לא צופים בטלוויזיה, 100 מיליון שקל הוצאה שנתית של המשווקים על פרסום וידיאו בדיגיטל. 1,600 מותגים פרסמו בווידיאו בשנה האחרונה. 1.5 שעות ממוצע יומי של צפייה בווידיאו באינטרנט".
- מה הטרנדים שמשנים את המציאות?
לדברי ענת הורוביץ, מנהלת פתרונות מדיה בגוגל ישראל, "המוצרים שמאפשרים רכישת און דימנד, זה משנה את המציאות. התרגלנו לקבל מענה לשאלות שלנו מייד, התרגלנו לראות סרט בלחיצה באופן מיידי. אם אנחנו רוצים להזמין, אנחנו יכולים לדעת מתי ההזמנה תגיע,מי הנהג ומה התחביבים שלו? הציפיות שלנו מהמשתמשים בעולם הזה משפיעים גם עולם השיווק והפרסום. אנחנו מצפים מהמותג לקבל מסרים רלוונטים בכל אחד מהמסכים שאנחנו צורכים. הצורך הזה הוא משהו שקיים בעולם השיווק".
עוד אומרת הורביץ: "הטכנולוגיה מאפשרת היום להגיע לצרכנים בזמן אמת. נייקי למשל השתמשו בכלים של דאבל קליק, בשביל לעשות פרסומת בזמן אמת למה שקרה בטלוויזיה. אם שחקן הבקיע גול, הם עשו בזמן אמת פרסומת של אותו גול. הכל קרה בתוך שניות. הם הצליחו לנצל את הרגע הזה בשביל ליצור קשר עם הלקוח. זה מה שמנהל השיווק צריך לעשות, להגיע לצרכנים שלנו בכל המסכים השונים בזמן אמת". הורביץ מוסיפה, "בכל קמפיין שאנחנו עושים היום, צריך לעשות אותו לכמה פלטפורמות, אני חושב ששנה הבאה נדבר על איחוד של הקמפיינים בפלטפורמות האלה".
דביר גולדפיין, מנהל טכנולוגיות CTV, אמר כי "אנחנו מספקים פתרונות בתחום השילוט הדיגיטלי. הבאנו מצלמה לריצפת המסחר, כך שאפשר לראות כמה נשים/גברים צפו בפרסומת, זו מערכת הבקרה שמאפשרת לנהל את הקמפיין לפי נתוני האונליין מריצפת המסחר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
