להצלחה אבות רבים, אבל גם לא מעט אימהות. במקרה של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית ניתן לדבר על קרין מאיר רובינשטין, שמנהלת מזה ארבע שנים את IATI - האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. "אנחנו ארגון הגג הגדול בישראל של כל תעשיות ההיי-טק", היא אומרת בראיון ל"גלובס", "זה כולל את מדעי החיים ותעשיות נוספות שמבוססות על חדשנות בהן קלינטק, פודטק, אגרוטק ופאשנטק".
מאיר רובינשטין היא המנהלת הראשונה והיחידה עד כה של האיגוד, שנולד בעקבות חיבור בין איגוד ההיי-טק (HTIA) לבין איגוד מדעי החיים (ILSI). החיבור ההיסטורי הזה הוביל לכך שלארגון יש שני יושבי ראש לצד המנכ"לית - אחד שמזוהה עם היי-טק והשני עם קלינטק. מי שמלווה את מאיר רובינשטין הם היו"רים המשותפים - ד"ר בני זאבי, שותף בקרן DFJ תמיר פישמן ויואב שלוש, שותף בקרן אביב.
"ביצענו את המיזוג בצלחה מרובה", אומרת מאיר רובינשטין, "יצרנו מגרש משחקים שאפשר יהיה לשחק עליו". היום חברים באיגוד כשש מאות מנכ"לים של קרנות הון סיכון, מרכזי פיתוח זרים, סטארט-אפים וחברות רב לאומית. "החברים באיגוד מעסיקים את הרוב הגדול של עובדי המו"פ בישראל", היא אומרת. ברשימת הגופים שחברים באיגוד ניתן למצוא גם את רוב החממות, רוב האקסלרטורים (מאיצים) ורוב חברות המיסחור של האוניברסיטאות ובתי החולים.
מאיר רובינשטין, עורכת דין בהכשרתה, החלה את דרכה במשרד ש. הורוביץ, עברה לאפרתי גלילי והמשיכה בהרצוג פוקס נאמן. היא מתייחסת לארגון כאל מי שמשמיע את "הקול של התעשייה".
- מה כוללת העבודה שלך?
"יש כמה דרגות של פעילות. העבודה היא קודם כל מול הממשלה. אנחנו מקבלים הרבה תמיכה ממשלתית והרבה עזרה ברגולציה. בנוסף אנחנו עוסקים בפיתוח עסקי וביצירת הזדמנויות לחברי הארגון. זה מתחיל מיצירת קשרים בין חברות שפעילות באותו סקטור וגם בין חברות שפועלות בתחומים שונים. מגיעים לארץ מנהלים מאוד בכירים והם יודעים לפנות אלינו ישירות. הם פונים ואומרים: 'האחראי על החדשנות שלנו מגיע, המנכ"ל מגיע'. אני מדברת על החברות הגדולות ביותר בעולם שאומרות לנו: אנחנו רוצים לראות את חמש החברות המובילות, למשל, בתחום השבבים, תחום האינטרנט וכו'.
"לוקח לנו בדיוק שבוע לארגן את הפגישות האלה. אנחנו מזהים את הצרכים ועושים את החיבורים. אנחנו גוף מאוד קטן, פחות מעשרה עובדים ומאוד דינמי. אנחנו ארגון פרטי ללא מטרת רווח שהבעלים שלו הוא בעצם תעשיית ההיי-טק כולה".
משלחות מ-52 מדינות
"רק השנה נפגשתי עם משלחות מ-52 מדינות", היא מוסיפה, "זה אומר מאות ישיבות, מאות פגישות עם משלחות, עסקיות וממשלתיות. הם באים לכאן כדי ללמוד על ישראל, ללמוד על החדשנות בישראל. חלק גדול מהמשלחות פשוט באות כדי לעשות כאן ביזנס. רוצות לפתוח מרכז פיתוח. אנחנו מדברים לאו דווקא על חברות היי-טק סטנדרטיות. מדובר למשל על חברות מכוניות, חברות אופנה, חברות שמייצרות חיתולים באות לארץ כדי לוודא שהן לא מפספסות משהו שקורה כאן".
- את בעצם הלוביסטית של תעשיית ההיי-טק בכנסת?
"לא. התפקיד שלנו הוא להציף נושאים שמציקים בצורה כזו או אחרת לתעשייה".
- מה למשל?
"קח את העניין של המדען הראשי והרשות לחדשנות שהולכת לקום (ב-2016 - ע.ר). אנחנו מאוד דומיננטיים ומאוד אקטיביים בנוגע לחוק ולסעיפים השונים. דוגמא אחרת היא חוק שעות עבודה ומנוחה, שהולכים להיות בו שינויים מאוד גדולים ואנחנו הצגנו את עמדת ההיי-טק בנושא. הפגשנו בין נציגים של תאגידים, סטארט-אפים, עורכי דין ורואי חשבון, חברות מיסחור.
"ישבנו ביחד ואמרנו: 'בוא נראה מה הדברים שצריכים לשנות מבחינת חופשה, ימי עבודה, שעות עבודה'. הרכבנו מצגת מסודרת, הלכנו לממשלה וישבנו איתם והם קיבלו את הדברים".
- נשמע שאת מייצגת בעיקר את המעסיקים בהיי-טק, יותר מאשר את העובדים.
"אני מעדיפה לחשוב שזה כלל ההיי-טק. אני לא רואה את זה כמעסיקים ועובדים. מה שאני רואה הוא חברות שהמטרה שלהן היא לנסות לקדם את התעשייה ולתת לתעשייה לצמוח".
- מה לגבי סטארט-אפים?
"במועצת המנהלים שלנו יש שלושים חברים והסטארט-אפים מיוצגים שם, כולל נציגים שמגיעים מחברות שמעסיקות עשרה עובדים".
- איזה שירותים יש לך להציע לחברה של עשרה עובדים?
"הממשק הגדול ביותר שלי הוא עם היזמים של חברות בשלבים מוקדמים. הם צריכים יותר מכולם את הפיתוח העסקי, הם אלה שרוצים להיפגש עם משלחות שמגיעות מחו"ל. הם רוצים את החיבור לתאגידים ולקרנות. יש אצלנו מרכז ידע מאוד משמעותי".
"שינוי גדול ומאוד מבורך"
- מה קרה לתעשיית ההיי-טק בארבע שנים שבהן את בתפקיד?
"הטכנולוגיה בישראל מדהימה. לא רואים דברים כאלה בעולם. התאגידים בישראל וקרנות ההון סיכון התאגידיות שפעילות כאן התחזקו מאוד. הם משקיעים גם בחברות צעירות יותר, במשותף עם קרנות הון סיכון. זה שינוי גדול ומאוד מבורך.
"דבר נוסף שהשתנה הוא התמהיל של סוג המשקיעים ובהקשר הזה - אני רוצה לראות השקעות מסיביות של הגופים המוסדיים בהיי-טק. אני אתן לך טיפ טיפה נתונים - 83% מההשקעות שבוצעו בישראל ב-2014 הגיעו ממשקיעים זרים ורק 17% ממשקיעים ישראליים.
"אנחנו מדברים על השקעות בהיקף 3.4 מיליארד דולר. מתוך ה-17%, אנחנו מדברים בעיקר על קרנות ישראליות, אבל רוב המשקיעים שלהן מגיעים מחו"ל. למעשה פחות מ-5% מההשקעות בהיי-טק בוצעו על ידי ישראלים. אנחנו מצפים, מקווים ודורשים מהמוסדיים להגדיל בצורה ניכרת את ההשקעות שלהם בישראל. העמיתים של קרנות הפנסיה בארץ לא רואים כסף מההיי-טק. מי שמרוויח הם בעיקר הפנסיונרים האמריקאים.
"עשינו קורס עם הבורסה ועם אופנהיימר על נושאי ההיי-טק השונים. אני חושבת שאין מספיק ידע אנליטי והבנה של שוק ההיי-טק. ברגע שהמוסדיים יקבלו יותר כלים לניתוח, אנחנו נראה שינוי".
- רוב החברות שאפשר לנתח אותן הן חברות בשלות שקרובות להנפקה. את לא חוששת שהמוסדיים יעזרו לקרנות וליזמים לעשות אקזיט, על חשבון הפנסיה של הציבור?
"אני רואה עוד סוג של אקזיט, לא מיזוגים ורכישות. האקזיט שאני רואה הוא של הנפקה. אנחנו מדברים על 99 אקזיטים שהיו בשנת 2014 בסך של 6.94 מיליארד דולר. כולל מיזוגים. לזה אני אוסיף 19 הנפקות של חברות היי-טק וביוטק בנאסד"ק. הן גייסו כמעט 2 מיליארד דולר. 8 מתוך ה-19 הן בתחום מדעי החיים. עוד נתון - 10% מהחברות שהונפקו בשנת 2014 בנאסד"ק הן חברות ישראליות. מבחינתי הנפקה זה סוג של אקזיט. זה גורם לחברה להמשיך לצמוח. אנחנו רואים יותר חברות שגדלות ולא נרכשות בשלבים מוקדמים.
"אתה רואה את Wix, מובליאיי וסייברארק. זה אחד מהדברים שלא היו בישראל. אנחנו רוצים לראות חברות שלא נמכרות. אנחנו רואים קרנות שהולכות לגיוס בחברות מתקדמות ונראה אם הן יצליחו. אני מאמינה שכן".
- ההיסטוריה מוכיחה שמי שמנהל את כספם של אחרים נוטה לקחת סיכונים גבוהים. איך אפשר למנוע מצב שבו גברת כהן מחדרה משקיעה בסטארט-אפים רגע לפני שהבועה מתפוצצת?
"חשוב להסתכל על שני הצדדים. אפשר לקחת את הדוגמא של Waze שעשתה תשואה מאוד יפה ורוב העמיתים של הגופים המוסדיים בישראל לא ראו את הכסף הזה. יש לסוגיה הזו שני צדדים, כן להשקיע או לא להשקיע? אתה אומר שהסיכון מאוד גדול ואני אומרת שהחלק שיושקע בהיי-טק יהיה מזערי, עדיין".
- את מכירה את הנתונים של IVC שלפיהם 4% מהחברות מצליחות. על כל וויז אחת יש 96 חברות שמדשדשות או נכשלות.
"סטארט-אפ שנולד לא הולך למוסדיים. הם לא חייבים להשקיע ישירות, הם יכולים להשקיע בקרנות. יש מספיק קרנות שעושות עבודה מעולה ויודעות באיזה חברות להשקיע. אני לא מודאגת".
- אם הקרנות כל כך מוצלחות, למה הן לא חושפות את הנתונים שלהן?
"את זה אתה צריך לשאול אותן".
- אבל את נמצאת איתן בדיאלוג יומיומי.
"כל עוד הקרנות מאוגדות במבנה המשפטי הקיים שלהן, הן מראות את המספרים שהן רוצות. אני לא זאת שיכולה לענות על השאלה. היו חמש קרנות שגייסו באחרונה כסף והן גייסו על סמך ביצועי העבר. כולם מודעים לבעיות של הקרנות, אבל אני עדיין חושבת שאחד המנועים לצמיחת ההיי-טק בישראל ובעולם אלה הקרנות. הן מקצועיות, הן מבינות, הן מנתחות נכון. אני חושבת שבלעדיהן השוק לא היה נראה כפי שהוא נראה היום. להגיד לך שאין בעייתיות? בוודאי שיש".
"הרבה זעזועים"
- דיברת על הרגולציה. איזה ציון את נותנת לממשלת ישראל, בדגש על משרדי הכלכלה והאוצר?
"הדרג המקצועי במשרדי הממשלה, בהכללה, הוא יוצא דופן באיכותו. אחד מהדרגים המקצועיים הטובים. אנשים שמבינים, אנשים שעובדים מסביב לשעון, אנשים צעירים. הם היו מוצאים את עצמם בקלות בשוק הפרטי. לא תמיד יש להם ביטוי בגלל הדרג הפוליטי. זו גאווה אמיתית. לגבי הדרג הפוליטי, ברור שהשינויים התכופים שיש יוצרים הרבה זעזועים".
- שר הכלכלה אריה דרעי מגיע ממפלגה שלא לכל המצביעים שלה יש מתמטיקה ואנגלית ברמה בסיסית.
"דרעי נכנס לתפקיד שלו לפני מספר חודשים ואני בטוחה שהוא יושב ולומד את הנושא עם הצוות המקצועי שלו. לא יהיה לו קל לקבל החלטות, בעיקר כשאנחנו לוחצים חזק בנושא קידום החינוך הטכנולוגי".
- יש ירידה עקבית במספר התלמידים שלומדים חמש יחידות במתמטיקה. מה זה אומר על עתיד ההיי-טק?
"אנחנו לוחצים מאוד חזק על כל העניין של קידום החינוך הטכנולוגי. לא רק בהקשר של נוער, תיכונים ואוניברסיטאות, אלא גם מהצד של המורים וגם לגבי נשים. מתוך מסיימי הבגרויות במקצועות הטכנולוגיים יש 50% פחות בנות. לי אישית הנתון הזה צרם בתור מי שמאוד מאמינה בנשים. עם זאת, יש היום התגייסות מדהימה של ארגונים וחברות רב לאומיות מול הממשלה, מול הגופים הפרטיים, מול מערכות החינוך ומול שר החינוך. אנחנו מודעים לבעיה הזאת ואני מקווה שהיא תגיע לפתרון אבל זה ייקח זמן. שלוש או ארבע שנים".
- לא יהיה דור אבוד?
"אנחנו יודעים היום שבהיי-טק הביקוש גדול מההיצע ואנחנו יודעים שבמדעי החיים לעומת זאת זה בדיוק הפוך. היום לימודים טכנולוגיים זה נורא איני, לפחות במקומות מסוימים בארץ".
"קטר כל כך חזק"
- הערבים והחרדים ישתלבו מתי שהוא בהיי-טק?
"אני יכולה להגיד שהיתה מגמה מאוד חיובית. בסך הכל החרדים רוצים להשתלב בהיי-טק, אבל הם מתמודדים עם הסביבה, עם לחצים ועם נורמות שלפעמים לא מאפשרים את זה. אנחנו נצטרך לחכות חצי שנה או שנה לראות לאיפה זה הולך".
- בואי נדבר על אינטל, המעסיק הכי גדול בהיי-טק בישראל. נשאלת השאלה האם לא עדיף לקחת את המענקים הגדולים שניתנים לחברה ולחלק אותם לכמה מאות חברות.
"לאיזה חברות?".
- סטארט-אפים שמעסיקים נניח 200 אנשים.
"אני לא חושבת שיש סטארט-אפים שיכולים לקבל מענקים ולא מקבלים. המערכת הממשלתית, באופן כללי, בלי קשר לשאלה באיזו ממשלה מדובר - היא אחת הממשלות הכי טובות בעולם בהקשר של מבנים תומכי היי-טק.
"אני מסתובבת בכל העולם ואני רואה שיש הערצה למה שהממשלה עושה. בסך הכל מה שהצלחנו לבנות בשישים ומשהו שנים, הוא מדהים. בטח החבר'ה בממשלה לא יאמינו שאני אומרת את זה".
- איך את מסבירה את זה? הרי ממשלות ישראל לא ממש נחשבות לגופים שיודעים לתכנן או לחשוב לטווח ארוך.
"התשובה היא שהקטר של ההיי-טק הוא כל כך חזק. זו התעשייה החשובה ביותר בישראל. יש ממשק מאוד חזק עם הממשלה והמגזר הפרטי גורר את הממשלה קדימה".
- אנחנו רואים יותר ויותר גופים שלא רוצים לעשות עסקים בישראל בגלל נימוקים פוליטיים. את רואה תרחיש שבו חברת טכנולוגיה גדולה תחליט לא לפעול כאן?
"אני לא מאמינה לרגע שזה יקרה. ההיי-טק חזק מדי ומשמעותי מדי עבור העולם. אני לא רואה את זה קורה. אני לא הבן אדם לתת את התשובות על זה, אבל אני מאמינה שההיי-טק הוא שגריר טוב. אני לא מאמינה בתרחיש פסימי".
"לנשים יש יותר הזדמנויות בהיי-טק"
- מדברים על ההיי-טק הישראלי בתור הקטר של המשק, אבל יש ציבורים שלמים שלא עלו על הרכבת הזאת. הערבים, החרדים, גם הנשים במובן מסוים.
"מבחינת נתונים - שכר המנכ"לים גבוה ב-13% משכר המנכ"ליות היום. מדובר על 38 אלף שקל בממוצע לעומת 43 אלף שקל".
- זה בטח לא בגלל שהגברים ב-13% יותר חכמים.
"אנחנו יודעים שלא. בדרג היותר נמוך, דרג הביניים, אנחנו מדברים על 21 אלף שקל בממוצע לנשים לעומת 25 אלף שקל לגברים. זה פער של 18%. יש פער סטטיסטי שנובע - ואני חייבת לומר את זה בזהירות, כי אני אשה - ממספר סיבות ולא מסיבה אחת ברורה.
"ההיי-טק הוא מקצוע מאוד תובעני. עובדים מסביב לשעון. אבל - ופה אני מסייגת - יש היום גמישות אצל המעסיקים בתחום. גם בחברות הרב לאומיות, גם בסטארט-אפים גדולים וגם בקטנים. אני מדברת עם כולם, כל יום. יש גמישות מאוד גדולה שמאפשרת לאימהות לעבוד בשעות לא סטנדרטיות. לנשים יש כאן הזדמנות. הן יכולות להגיע הביתה בשעות מסוימות ולהמשיך לעבוד אחרי זה. נכון, עובדים קשה, אבל המשכורות גבוהות.
"אני אומרת לנשים - במובן מסוים, יש בהיי-טק יותר הזדמנויות בגלל שהעבודה היא מסביב לשעון. אני מדברת עם מאות נשים בעניין הזה והמסר שלי הוא: תחליטי קודם מה את רוצה.
- את חושבת שמי שרוצה תנאים שווים לגבר תקבל אותם?
"כן. מישהי כזאת צריכה לדעת שצריך לעבוד קשה, אולי בשעות לא סטנדרטיות, בשעות שאולי לא מקובלות בתעשיות אחרות. ברור לך מאיפה פערי השכר נובעים - הם נובעים ממשרות אם. נשים מגיעות ואומרות מיד: 'אני רוצה משרת אם'. חכי רגע. אני מדברת עם המון נשים והמון יזמיות ואומרות להן שיחכו.
"זה מתחיל בהחלטה. הנתונים יכולים להטעות במובן מסוים. תדבר עם רוב מובילי ההיי-טק היום - אני לא רואה מישהו שאומר אנחנו לא רוצים נשים. להיפך, יש קידום אדיר של נשים. מצד שני, כן, החיים של נשים קשים. אף אחד לא אמר שהדרך להצלחה היא פשוטה".
טכנולוגיה מקומית
כתבות
ני"ע
